סינדי וו הייתה סטודנטית לתואר ראשון באוניברסיטת וושינגטון, כאשר היא חשבה על דרך להנדס מחדש טיפול אנזימי לבקטריית האנתרקס באמצעות משחק מחשב. היא פנתה לפרופסור שלה בלהיטות, ושאלה אותו כיצד תוכל לממן את המחקר?
"סינדי, המערכת אינה מממנת אנשים כמוך, אמר לי הפרופסור", נזכרת וו. "היא מממנת רק מרצים עם קביעות". בכל זאת, המרצה של וו הצליח להעביר קצת מכספי המענק שלו עבור המחקר שלה, שכרגע מעורר עניין אצל גורמי צבא וביטחון. אבל, הניסוי נתקע, וסינדי נטשה קריירה אקדמית מבטיחה כדי להקים את אתר Experiment.com – פלטפורמת מימון המוני לניסויים מדעיים – אותה הקימה יחד עם שותפיה, המדענים דני לואן וסקנדר מזלי.
במסגרת האתר מומנו כבר יותר מ-80 פרויקטים, בנושאים מגוונים, החל מסרטן ועד לביולוגיה ימית. בסכומים, מדובר על יותר מ-600,000 דולר מלמעלה מ-5,000 אנשים, כאשר החברה לוקחת 5% עמלה על פרויקט שמומן במלואו.
באתר מוצעים מחקרים מרפואה ועד ביולוגיה ימית | צילום מסך: אתר המיזם
ד"ר אליזבת' איורנס, חוקרת סרטן השד, מייסדת ומנכ"לית Science Exchange שבסיליקון וואלי, השתמשה ב- Experiment.com כשהייתה צריכה 10,000 דולר לממן ניסוי בהנדסה גנטית. נשים עם הגן המתאים נמצאות בסיכון של כ-80% לחלות בסרטן השד או בסרטן השחלות, כך שאיורנס רצתה לבדוק כיצד מועבר הגן הלאה בעכברים.
"הכרתי טוב מאוד את הדרך המסורתית להשגת מימון", אומר איורנס. "אבל אתה מבזבז כל-כך הרבה זמן על כתיבת הצעות, ויש סיכוי כל-כך קטן שהן יתקבלו בסוף. רק 15% מהמחקרים מקבלים מימון בסוף", היא מוסיפה. "אני כבר לא הייתי באקדמיה, ועוזר מרצה שלימדתי שם היה בעל אפילו פחות סיכויים לקבל את המענק", היא מספרת, "גם לוקח להם שנה להעביר אלייך את הכסף".
"אני חושבת שהדרך המסורתית בה מדענים מבקשים מענקים, שבדרך כלל ממומנים על ידי משלמי המיסים, אבל בסוף מפורסמים בכתבי עת שעולים כסף, זו דרך רעה מאוד לעניין ולתקשר עם הציבור", ממשיכה איורנס, ומוסיפה שמאז מימון ההמון של הניסוי שלה, היא מקבלת תגובות מנשים מכל רחבי העולם שנושאות את הגן הנחקר.
התורמים מקבלים גישה לדיונים סביב הניסוי בזמן אמת, חידוש ממשי בעולם המדע שתמיד מחכה לתוצאות, לאישורים, ולקבלה לכתב עת עד לרגע הפרסום. "יש שלב נהדר של תקשורת עם הציבור ושקיפות", מוסיפה איורנס.
הדאגה מכך שהאתר מנסה להחליף את עינם הביקורתית של עמיתים למקצוע היא בעיקר מוזרה. רוב הפרויקטים מחפשים סכומי כסף נמוכים, וזאת רק כדי שיוכלו להצביע אחר כך על הניסוי בפני קרן מימון גדולה ולומר – הצלחתי.
המחקר מתבצע בשיתוף ושקיפות מלאה מול התורמים | צילום: Shutterstock
"הי לנו אנשים שהציעו פרויקטים שאינם מחקריים, אולם אנו החלטנו שאיננו מקבלים פרויקטים שאינם מחפשים מענה לשאלת מחקר. בנוסף, לפעמים חוקרים לא מעוניינים לחשוף את הזהות שלהם", אומרת וו. "הקהילה שלנו בנויה על שקיפות ואמון, כך שאצלנו כל החוקרים חייבים לחשוף את זהותם. אנחנו גם מקבלים פרויקטים נדושים כמו חיפוש אחר ביג פוט ורוחות רפאים, וכמובן דוחים אותם".
"מוסד הבריאות הלאומי של ארה"ב הוא שמרן מטבעו", אומר ג'ושוע גראף זיווין, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת סן דייגו, שפרסם מאמרים על רפורמה במערכת ביקורת המחקרים. "אם יש לך רעיון שהוא קצת חורג מהמסגרת, מאוד קשה לקבל עבורו מימון, לפעמים מסיבה דווקא אותם פרוייקטים נועזים הם אלו שמתקבלים לאתר. "קשה לאנשים להבין ש2,500-25,000 דולר יכולים לשנות משהו במדע, אבל אנחנו הוכחנו באמצעות 85 פרויקטים שונים שאפשר.
"קשה לדמיין ש- Experiment.com יצליחו לגייס יותר כסף מ-30 מיליארד הדולר של מוסד הבריאות הלאומי, אבל התגובה שלי היא פשוט תחיו ותראו", מסכמת וו.
|
|