המהפכה הצרפתית: גם העם הנהנתן באירופה רוצה להיות אומת חדשנות

אין ראיה חותכת לכך שהוא אי פעם אמר את זה, אבל לפי השמועה נשיא ארצות הברית לשעבר, ג'ורג' וו. בוש העריך באוזני טוני בלייר, נשיא בריטניה לשעבר, ש"הבעיה עם הצרפתים היא שאין להם מילה לתאר יזם". יכול להיות שזו לא בהכרח הבעיה האמיתית של הצרפתים, אבל אין ספק שהביטוחי מתאר היטב את התחושה הכללית שיזמות וצרפת לא ממש הולכים ביחד.

אולם, הדימוי אינו תמיד תואם המציאות, ובמקרה של צרפת – היא מלאה בהם. אלא שבניית חברות ענק בינלאומיות מעולם לא הייתה השאיפה המרכזית של הסטארט-אפים הצרפתים, שברובם מסופקים מהצלחה מקומית ונהנים ממנה.

סיבה אפשרית אחת למצב, היא פעילות ההון סיכון הנמוכה במדינה. סטארט אפ שיצליח לגייס 10מיליון דולר עבור סדרה A בארה"ב, יגייס בצרפת כ-500,000 דולר בלבד, היכן שהשוק קטן בהרבה, ישנו מיעוט של מכירת חברות קטנות לגדולות יותר, ותיאבון קטן יותר להתרחבות בינלאומית.

עקב אכילס נוסף של הצרפתים, הוא יכולות התקשורת הדי מוגבלות שלהם. הצרפתים אוהבים מאוד את השפה שלהם, אבל זו גם הרחיקה אותם מעולם העסקים דובר האנגלית, כולל עיתונאים ומשקיעים, שהפוקוס שלהם באירופה התמקד עד עתה בפעילויות הסטראט-אפים בגרמניה ובבריטניה.

איך אומרים בצרפתית "יזם"? | צילום: Shutterstock

נוכחות בינלאומית

יש יטענו, אולי בצדק, שעד עתה הצרפתים גם נמנעו מלחשוב בשפה בינלאומית, הגלובלית, ולא כיוונו את שאיפותיהם לשם. אבל ככל הנראה, כל זה עומד להשתנות.

אם נשים בצד לרגע את המותגים הצרפתים מובילים, כמו שאנל, הרמס ורנו, נוכחותם של מותגי קמעונאות בתחום האופנה, שיש לכם נוכחות בינלאומית, מתרחבת – לופט (Loft), סנדרו (Sandro) ורבים כמוהן, וגם כמה חברות טכנולויה כמו קריטאו (Criteo), שהנפיקה בהצלחה בנאסד"ק וגרפה כ-1.5 מיליארד דולר. כמו כן, צרפת יכולה לרשום לעצמה גם אקזיט מרשים – חברת Business Objects נרכשה על ידי SAP, חברת התוכנה הגדולה באירופה שמקורה בגרמניה, בסכום של 6.78 מיליון דולר.

תחום מפתח שבו הסטאר-אפים הצרפתיים עושים חיל, הוא תחום הקמעונאות ברשת, היכן שמשגשגת חברת מירקל, שמספקת פתרונות טכנולוגיים לעסקים ברשת. מאז השקתה ב-2011, הספיקה החברה לספק שירותים לכמה מקמעונאיות הגדולות באירופה, דוגמת לפאייט גלרי, חנות כולבו מפורסמת מאוד בצרפת, שהכפילה את מכירותיה אונליין בעקבות השירות.

מירקל השיקה את השלוחה שלה בבריטניה באוקטובר האחרון, ומאז גייסה 3.4 מיליון דולר ממשקיעים במדינה. האסטרטגיה, אומר המייסד אדריאן נוסנבאום, תמיד הייתה לבנות עסק גלובלי. "יש לנו 40 עובדים שבסיסם בפריז, רבע מהם אינם צרפתים מה שמתאים לכמות הלקוחות הזרים שלנו, שמהווה 25% מכלל הלקוחות. כעת אנחנו פותחים משרדים בלונדון ובניו-יורק ומחזקים את הועד המנהל שלנו ביזמים בינלאומיים מנוסים", אומר נוסנבאום.

מירקל מצטרפת לכמה חברות צרפתיות שכבר התקדמו לשוק הגלובלי, ביניהן חברת ההיכרויות מיטיק (Meetic) בראשות מארק סימונסיני; אתר המכירות האקסקלוסיבי Vente-Privée.com, וספקית שירותי האינטרנט הצרפתית החלוצית "איליאד", ששברה את המונופול בשוק התקשורת בצרפת, והפכה את היזם שלה, קסבייה ניל, למיליארדר לא קטן שהונו מוערך על ידי פורבס ב-6.6 מיליארד דולר.

קסבייה ניל – המיליארדר הצרפתי ששבר את השוק, ומשקיע בו בחזרה | צילום: רויטרס

מעניין לראות, שרבים מאותם יזמים שהצליחו, כבר עתה "נותנים בחזרה", ומשקיעים בסטארט-אפים קטנים. ניל, שהיה משקיע מוקדם גם במירקל, וממוקם במקום ה-6 של רשימת עשירי צרפת על פי פורבס, השקיע מעל 136 מיליון דולר מכספו הפרטי בסטראט-אפים, ויש שיאמרו שעם הצלחת ההנפקה של מירקל, אפשר לקרוא לו אחת ההצלחות הגדולות בצרפת של העשור האחרון.

ביוטק צרפתי

תחום נוסף שמפריח חיים בשוק הסטארט-אפים הצרפתי, הוא תחום הביוטק. לפי הסטטיסטיקות הרשמיות במדינה, חברות הביוטק בצרפת גייסו ב-2012 סכום של 482 מיליון דולר, עליה של 27% מהנתון המקביל אשתקד. רבות מחברות המחקר והפיתוח הללו קיבלו תמריצים בצורת הטבות מס, כמו גם הקלות בקבלת אשראי.

עבור חלק מהצרפתים לפחות, המעצור הגדול מצמיחה של סטארט-טפים במדינה, היא הראיה הסוציאליסטית של אזרחיה, והתפיסה שחברות בבעלות פרטית מהוות לבסוף ניצול של בני אדם על ידי בני אדם לעשיית רווחים. אולם, נדמה כי דווקא עלייתם של הסטארט-אפים הדיגיטליים הוא שהצית את הלהט ליזמות בקרב הצרפתים, שבעבר אולי נהנו לעבוד בשביל המדינה, אולם כעת הם רוצים להצליח בעצמם. "יש עדיין כברת דרך לעבור בתחום התפיסתי", אומר ניסנבאום, ואם זה יקרה, אנחנו כבר נדע איך לקרוא לזה – Révolution.