המוח היהודי: כיצד המהגרים שברחו מאירופה הביאו לפריחתה הטכנולוגית של ארה"ב

ב-1929, רגע לפני משבר שוק המניות, לואיס במברגר ואחותו קרולין במברגר, מכרו את הכלבו שלהם בניוארק ל-ר.ה. מייסי וקומפני בעבור 25 מיליון דולר. כאות תודה לאנשי ניוארק עבור תמיכתם, השניים תכננו לתרום לקולג' רפואי באותה עיר.

אבל, כשהם פגשו את אברהם פלקסנר, הסמכות הראשונה במעלה בכל מה שהיה קשור לחינוך גבוה באותה תקופה, הוא ציין כי לא כדאי לבנות בית ספר לרפואה בדיוק מעבר לנהר במנהטן, שם לא היו חסרים כישרונות רפואיים. במקום זאת, הוא ביקש מהבמברגרים לחשוב בצורה שאפתנית יותר.

המקום שהוא חזה בראשו לא דמה לאף מקום אחר שנראה בעולם עד אז, המכון למחקר מתקדם. הוא הפך למוסד אקדמאי ללא כיתות או מעבדות, אבל כזה שאירח כמה מהמוחות הגדולים ביותר בעולם, במיקום אידיאלי בו הגאונות יכלה להתרוצץ בחופשיות. כפי שהתגלה לאחר מכן, לרעיון הזה הייתה השפעה גדולה על אמריקה ועל העולם כולו.

בריחת המוחות האירופאית הגדולה
אף אירוע לא יכול להיות מנותק מההקשר ההיסטורי שלו, וכך גם מכון זה. בזמן שהרעיון קיבל צורה, החיים באירופה נעשו קשים עבור היהודים. הבמברגרים, יחד עם המסירות הישנה לענייני היהודים בשילוב עם המוניטין האקדמי של פלקסנר היהודי, היו למתווכים האידיאלים עבור בכירי המדענים.

המאמצים הראשונים שלהם הצליחו מעבר לחלומותיהם הפרועים ביותר. בטיול לקלטק (המוסד הטכנולוגי של קליפורניה) ב-1932, פלקסנר פגש את אלברט איינשטיין. כפי שהתגלה, התזמון שלו היה במקום – העוינות בגרמניה כלפי איינשטיין ו"הפיזיקה היהודית" שלו הלכה וגברה. קבוצה של מדענים ארים פרסמו ספר שהוקיע אותו, ולכן החליט לעזוב את אירופה. הגעתו של איינשטיין למכון, משכה מהר מאוד גם מדענים אחרים. הרמן וייל המשפיע, אשר אשתו הייתה יהודייה, הגיעה ב-1933, וכך גם ג'ון פון נוימן, איש האשכולות ההונגרי, שנולד יהודי. ב-1935 הצטרף גם וולפגנג פאולי. כשהטפטוף של המוחות הגדולים הפך לשיטפון, אמריקה ערמה במהרה את אוסף הכישרונות הגדול ביותר שהעולם ידע.

כפי שהאירועים הראו, הקבוצה הבלתי רגילה של הפליטים שברחו מהרדיפות, הגיעה בדיוק בזמן – לא רק כדי לשנות את מסלול המלחמה שעתידה להגיע, אלא גם כדי לשנות את גורל המדינה המאמצת שלהם.

איינשטיין מקבל אזרחות אמריקאית, 1940 | צילום: ויקיפדיה

המהגרים החדשים בארה"ב עוזרים לה לנצח במלחמה
ב-1939, מהגר נוסף בשם לאו סילארד, אשר עזר לפתח את הרעיון של תגובת השרשרת הגרעינית, הבין כי אפשר להשתמש בתהליך זה כדי להכין פצצה עם כוח שלא ייאמן, וכי גרמניה בוודאי כבר עובדת על אחת כזו. ביחד עם עמיתיו ההונגרים יוג'ין וויגנר ואדוארד טלר, הוא שלח מכתב לנשיא רוזוולט.

בדרך כלל, מכתב ממדענים מהגרים לא יגיע לשולחן הנשיא, אבל חתימתו של איינשטיין הוסיפה לו משקל רב. הנשיא הורה על למידת הרעיון, והחליט כי הוא מחייב פעולה. אם היה מזל בסיפור, אז מהנדס מ-MIT בשם וניבר בוש, היה גם הוא בעיצומו של מהלך בו רצה להציע לרוזוולט רעיון.

פרי מוחו של בוש היה ה-OSRD (המשרד למחקר ופיתוח מדעי), שמטרתו הייתה לתעל את הכישרונות החדשים של אמריקה כדי להוביל מחקר מדעי שיתמוך במאמץ המלחמתי. בוש ינהל אותו וידווח על הנעשה לנשיא בלבד. ההצעה שלו התקבלה והוא קיבל מימון ומשאבים כמעט אינסופיים.

ה-OSRD היה הצלחה שלא הייתה כמותה. בנוסף לפרויקט מנהטן שפיתח את הפצצה האטומית, הוא גם פיתח מספר המצאות אחרות שתרמו רבות למאמצי המלחמה, כולל המכ"ם וסוג מסוים של נתיך. אבל אולי התרומה הכי חשובה שלו, היא שהמשרד שינה את הדרך בה ארה"ב ראתה את המדע במדינה ומימנה אותו.

השגשוג במדע ובחדשנות לאחר המלחמה
כשהמלחמה התקרבה לסיומה, הנשיא רוזוולט ביקש מבוש לכתוב דו"ח על איך לארגן מימון עתידי עבור המדע. הדו"ח, שנקרא "מדע – החזית האינסופית", נשלח לטרומן ב-1945. הדו"ח הציג את יצירתה של סוכנות ממשלתית חדשה על מנת להפנות ישירות מימון ממשלתי עבור מחקר בסיסי.

עבודתו של בוש הובילה להקמת מגוון סוכנויות, כולל ה-NSF (הקרן הלאומית למדע), NIH (המכון הלאומי לבריאות) ו-DARPA (הסוכנות לפרויקטים של מחקר מתקדם בתחום הביטחון). כמו ה-OSRD, באותה תקופה המימון החדש הפך לקריטי עבור ההנהגה הטכנולוגית של ארה"ב.

ה-NSF מימנה המצאות כמו סורקי הברקוד ואת החומרים של הדור הבא. NIH גיבתה את פרויקט הגנום האנושי, כמו גם מחקר שהוביל לרבות מהתרופות החשובות שישנן כיום. DARPA, שהיא די מפורסמת, המציאה את הג'יפיאס. קשה לדמיין כיצד היו נראים החיים ללא פריצות הדרך שהתכניות האלו פיתחו.
בנוסף, אין שום מקום בו הגישה המיוחדת האמריקאית הצליחה בו כל כך כמו בטכנולוגיית המידע.

המהגרים הובילו להמצאת המכ"ם, הג'יפיאס והמחשב האלקטרוני הראשון | צילום: thinkstock

שקיעת העידן הדיגיטלי
המחשב הדיגיטלי הראשון לא הומצא בארה"ב, כפי שרבים מאמינים, אלא בפארק בלצ'לי הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה. לרוע המזל, צ'רצ'יל ציווה על הריסת המכונה בסוף המלחמה, בשם הביטחון הלאומי. בנוסף לכך, אלן טיורינג, הגאון המתמטיקאי הבריטי שהיה חלוץ הטכנולוגיה הדיגיטלית, התאבד לאחר רדיפות חוזרות ונישנות בשל היותו הומוסקסואל. כל זאת, בקצרה, הרג את התעשייה הטכנולוגית הבריטית.

בארה"ב המצב היה שונה. ג'ון פון נוימן, אחד מהמהגרים שברחו מהאנטישמיות באירופה, פיתח מודל חדש, בחלקו מבוסס על הגרסה הבריטית, במכון למחקר מתקדם. יותר מכך, ובניגוד לדרך העבודה בבריטניה, העבודה הזו נעשתה בפתיחות ומכונת ה-IAS הופצה באופן נרחב. היא הייתה בעצם המחשב האלקטרוני הראשון.

כיום, למעשה כל מכשיר דיגיטלי בעולם מבוסס על המבנים שיצר של פון נוימן ואמריקה שולטת בשוק העולמי בכל מה שקשור לטכנולוגיה דיגיטלית, אשר שוויו מוערך בקרוב ל-4 טריליון דולר בשנה. האמריקאים מובילים גם בתחומים מתקדמים, ממחקר רפואי דרך ננוטכנולוגיה ועד לאנרגיה.

במשך ההיסטוריה, הפתיחות של האמריקאים לאנשים חדשים ואף לרעיונות חדשים, היא זו שגרמה להמצאות החדשות לקרות.

הייחודיות האמריקאית החדש
כיום, אמריקה נשארת יוצאת דופן, אבל בשל סיבות אחרות לחלוטין. לדוגמא, ארה"ב היא המדינה המפותחת היחידה בה רוב האוכלוסייה לא מקבל את האבולוציה. במקום להלל מהגרים עבור האנרגטיות והתבונה שלהם, האמריקאים קוראים להם אנסים, סוחרי סמים ועוד.

הפוליטיקאים שמחפשים אחר סיפוק המכנה המשותף הנמוך ביותר, זוכים בנקודות פוליטיות זולות על ידי ניהול מלחמה על המדע. באופן שאולי לא מפתיע, אמריקה מאבדת את היותה מובילה במדע. המוקד של הפיזיקה הועבר לאירופה, שם גילו את בוזון היגס (חלקיק יסודי במודל הסטדנדרטי של פיזיקת החלקיקים). הוא התגלה במאיץ חלקיקים מסיבי ב-CERN, בזמן שהאמריקאים הפסיקו את המימון במכון שלהם. במקביל, עלייתה של סין, בדומה לאמריקה במאה הקודמת, מאיימת לקחת מארה"ב את הבכורה.

מה שהפך את אמריקה לגדולה היו הבחירות שהיא עשתה. בזמן ששאר העולם נצמד למעמדות ולקסטות, האמריקאים בחרו להציע תקווה והזדמנות. כאשר אירופה הידרדרה לתוך הרס ומוות, האמריקאים בחרו לאותת לאלו שרצו חיים טובים יותר. בתוך גבולות ארה"ב, ייאוש הפך לתקווה, אשר שחררה את כושר ההמצאה, התעשייה והשגשוג.

האמת היא שלאמריקה כלאום מיוחד, יש מורשת שצריך לחיות לפיה, ולא איזו שהיא זכות אבות – ולאחרונה היא נופלת בכך. המדינה הפתוחה והמזמינה שהיא הייתה פעם, נעלמת במהרה לתוך כאוס של התעלמות, אמונות תפלות ואנוכיות.
לכן, על האמריקאים לנסות להביא לתוצאות חכמות יותר, בדומה לתוצאות המוצלחות של קודמיהם.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן