Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo

המושיע: נתניהו מנסה לחזור לפוזיציית המבוגר האחראי

בלשכת מזכ"ל ההסתדרות אבי ניסנקורן הופתעו בשבוע שעבר לקבל טלפון מלשכת ראש הממשלה, שכלל הזמנה מפתה לפגישה עם בנימין נתניהו. אותו נתניהו שלא טרח להתקשר לניסנקורן כדי לברכו לרגל בחירתו לתפקיד המזכ"ל החדש.

נתניהו התעניין בסוגיית שכר המינימום הרבה פחות מתוצאות הבחירות במרכז הליכוד. איך הייתה הפגישה, שאלתי את ניסנקורן. "היא נמשכה כשעה ודיברנו על הכל", ניסה להתחמק באלגנטיות. ביררתי בכל זאת מה היה בה. מתברר שנתניהו אמר בפגישה הכל אבל לא התחייב לכלום.

לעיתונות שוגרה תמונה משותפת של השניים שנועדה לשדר: ביבי חוזר לתפקיד המבוגר האחראי גם בעניינים הכלכליים.

אלא שסוגיית שכר המינימום תצטרך להמתין לממשלה הבאה, שכן הקדמת הבחירות מונעת משר הכלכלה נפתלי בנט לחתום על צו הרחבה המעניק תוקף להסכם. פגישת נתניהו־ניסנקורן נועדה לסגור פערים במגרש יחסי העבודה שנוצרו בתקופתו של יאיר לפיד באוצר.

בזמן שנותר עד לבחירות יצטרך ביבי לעמול קשות כדי לגלות היכן היה עד היום המבוגר האחראי. את מעמדו המחודש הוא השיק בתחילת השבוע בנאום מביך בסוגיית יוקר המחיה שנשא בוועידת העסקים של גלובס. לבד מהעובדה שהנאום לקה באי דיוקים מספריים, מעורבותו בסוגיה תמוהה. לכל ברור שפיקוח על מחירים ומע"מ דיפרנציאלי נוגדים את השקפת עולמו הבסיסית של נתניהו – אם עדיין נותר ממנה משהו.

נתניהו חייב היה להקשיב לנגידת בנק ישראל קרנית פלוג שטענה השבוע שיוקר המחיה בישראל אינו כצעקתה. בטיפול בנושא "אין פתרונות קסם וארוחות חינם. מדובר בבעיה מורכבת שהטיפול בה מצריך מגוון של פתרונות", אמרה.

מישהו גם הכניס לו לראש את הרעיון של הכפלת המענקים לחיילים משוחררים קרביים. לא שזה רע, אבל כל עוד אין תקציב – ההבטחה היא על הקרח. עדיף כבר שידאג ליישם את ההמלצה במשרד הביטחון להעלאה של 20% בשכר החיילים הקרביים בסדיר ל־ 1,000 שקל בחודש.

בהמשך השבוע ירד נתניהו דרומה לביקור בכתם הנפט של קצא"א, והסביר את העיכוב בביקורו בכך ש"היינו עסוקים בנושאים מגוונים (הקדמת הפריימריז?), אבל מרגע שנודע על הדליפה עקבתי מקרוב אחר הנושא". ולאחר שנעלם ונאלם במריבה הקולנית בין משרד הביטחון לאוצר סביב מעבר צה"ל דרומה, חזר "המבוגר האחראי" לתפקד. בביקור בעיר הבה"דים בנגב שלשום הוא התחייב: "לא ניתן לעצור את הפרויקט המדהים הזה. עכשיו, כשר האוצר, אדאג שיהיו התקציבים הדרושים כדי שהוא ימשיך להתבצע". ומה עשית כראש הממשלה?

סביר להניח שבקרוב נשמע גם על מעורבותו של נתניהו במיזמים עסקיים כדי להוכיח שהוא בעניינים. לקראת הפחתת תעריפי החשמל והמים ב־ 10% ־ 15% ברור שנתניהו ייקח קרדיט גם על המהלך הזה. אבל עוד לפני שהוא זורק לאוויר הבטחות על יוקר המחיה וקידום עסקים קטנים, בואו נראה מה באמת עשה השבוע למענם.

נתניהו. נזכר לחזור לעמדת המוביל הכלכלי | צילום: ויקיפדיה

ועדת הכלכלה אישרה השבוע בקריאת טרומית את קיצור ימי התשלום לעסקים קטנים לשוטף פלוס 30 . מדובר בעסקים שנאלצים להמתין לפעמים יותר ממאה ימים כדי לקבל את הכסף עבור שירותים שסיפקו. כולם הבטיחו שהפעם הבעיה תיפתר. אבל הזנחה של יו"ר הוועדה אבישי ברוורמן גרמה לסחבת בהבאת ההצעה לקריאה ראשונה. כשכבר ניסו להעביר אותה הופעל לחץ מאסיבי של הרשויות המקומיות, בראשות ראש השלטון המקומי חיים ביבס, מקורבו של נתניהו.

הלחץ עשה את שלו ובמקום שראש הממשלה ידפוק על השולחן וילחץ לאשר את ההצעה, הוא התקפל. כדי שהליכוד לא ישאיר עקבות, הוא הפך את ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה לקבלן הביצוע של העבודה השחורה.

נשיא לשכת העצמאים אהוד רצאבי חשב שהוא משתגע. "אני מצפה מראש הממשלה לפעול שהחוק יעלה לאישור בקריאה ראשונה עוד לפני פיזור הכנסת", פנה רצאבי לנתניהו בקריאה נואשת. מיותר לציין שההצעה לא הועלתה לאישור.

לו הייתה זוכה לאישור הכנסת בקריאה ראשונה, היה חל לגביה דין רציפות כך שבכנסת הבאה ניתן היה להעלותה לקריאה שנייה ושלישית מבלי להתחיל מחדש את כל כאב הראש.

מי שהוכיחה עבודה פרלמנטרית ראויה וצלחה את כל המכשולים באוצר הייתה חברת הכנסת אורלי לוי־אבקסיס (ישראל ביתנו). הכנסת אישרה השבוע בקריאה ראשונה את הצעתה להגדלת הסיוע לשכר דירה לממתינים לדיור ציבורי. החוק, בעלות תקציבית של 33 מיליון שקל בשנה, יועלה לאישור סופי בכנסת הבאה. ביבי הבין שעם ליברמן לא מתעסקים, ולכן לא מנע את אישור ההצעה. העסקים הקטנים, לעומת זאת, נפלו קורבן לפוליטיקאים קטנים.

עסקים כרגיל

יומיים לאחר מרוץ הלפיד שנערך לזכרו של רחבעם (גנדי) זאבי, ממשיך שר האוצר לשעבר במרוץ הפרטי שלו. הוא נערך בכוחות מחודשים להגשמת מטרתו העיקרית שאותה כבר אינו מסתיר: כיסא ראש הממשלה.

המכה שחטפו לפיד ושרת המשפטים ציפי לבני כאבה במיוחד לאגו, ולפוליטיקאים כידוע אגו ענקי. כגודל הכאב גודל הנקמה. כמי שהתנסה בעולם האגרוף, הוא קם מהקרשים ומיהר להתאושש כדי להשיב מלחמה. השבוע שלו נפתח בנאום מבריק שנשא בוועידת גלובס לעסקים, מבריק שנשא בוועידת גלובס לעסקים, נמשך בפגישות שלשום (ביד ושם), אתמול (בהתאחדות התעשיינים ובכנס הג'רוזלם פוסט) והיום (עם נשות המפלגה).

לפיד אינו צריך להזדכות על רכב השרד במינהל הרכב הממשלתי, כי לא החזיק כזה. הוא גם אינו צריך לומר שלום לנהג, אלא אם כן הוא מדבר לעצמו. הפרסומאי ימשיך להיות יורם באומן. צוות היועצים שלו, הכולל את דני וסלי, הלל קוברינסקי ואורי שני, ממשיך לייעץ לו.

ניסיתי לברר אם לפיד יעדכן את המצע הכלכלי, וייסוג למשל מתוכנית אפס אחוז מע"מ. ובכן, מבחינת שר האוצר לשעבר אין מצע חדש. יש עתיד תציג את אותן תוכניות עבודה שהוא ושריו ביקשו ליישם בממשלה הקודמת, כולל תוכנית אפס אחוז מע"מ.

לפיד. יציג את אותן תוכניות עבודה | צילום: מרק ישראל סלם

על השאלה המוכרת כל כך איפה הכסף, יש ללפיד תשובה ברורה. יש עתיד נהנית מעודפי נזילות של יותר מ־ 20 מיליון שקל. בניגוד למפלגות אחרות, היא לא תצטרך לחפש את הכסף בבנקים במישרין או באמצעות קבלת ערבויות.

הדבר היחיד שכנראה ישתנה הוא הרשימה לכנסת שתוצג בעוד כ־ 40 יום. סביר להניח שבין 19 המקומות הראשונים יוצגו פנים חדשות. אם לא תהיינה הפתעות יואל רזבוזוב יחזור ללמד ג'ודו, ודב ליפמן לפעילות התנדבותית בבית שמש.

תחזיות או לא להיות

העיסוק בתחזיות כלכליות קיבל בשנים האחרונות ממדים של ספורט לאומי. לכל איש השקעות המנהל כסף בהיקף של חנות מכולת יש מה להגיד. האופנה צברה תאוצה עד כדי כך שבעוד כשבועיים יקיים אחד מעיתוני הכלכלה "ועידת תחזיות".

בתי ההשקעות מזרימים מתחילת החודש את תחזיותיהם לשנת 2015 . הרשימה כוללת את IBI , הלמן אלדובי, פסגות (חגי בדש), לידר שוקי הון, אקסלנס, שחם אלטשולר, הראל (באמצעות עופר קליין האיכותי), מיטב ד"ש, אפסילון ובית ההשקעות יצירות (באמצעות איילת ניר).

צללתי לנתונים, וההערכות חוזרות על עצמן בדרך זו או אחרת. כדי לחסוך מכם את הקריאה המלאה אתמצת את עיקר התחזיות. אז ככה: הריבית במשק תעלה רק לקראת הרבעון האחרון של 2015 (ב־ 0.25% ־ 0.5%), האינפלציה תסתכם בכ־ 1% לשנה, שוקי איגרות החוב (במיוחד בעלי המח"מ הארוך) כבר הפכו למסוכנים ואפילו לבועתיים, המניות נסחרות עדיין במחירים סבירים (אם כי קיימת העדפה להשקעה בחו"ל). מחירי הדיור ימשיכו לעלות גם ב־ 2015 ב־ 5% בממוצע. הערת אזהרה לשוק הנדל"ן שוגרה על ידי יניב חברון מאקסלנס: "בישראל יש בועת נדל"ן, שאם תתפוצץ תהיה קטסטרופה".

ההפתעה היא האופטימיות ביחס למצב המשק. בין האנליסטים קיים קונצנזוס שהמצב טוב יותר (בזכות הדולר והגז) מכפי שהוא משתקף בתקשורת או מנתוני ההאטה האחרונים. הצמיחה ב־ 2015 תסתכם ב־ 3% לפחות, וגם הצריכה הפרטית תעלה.

אנליסטים, כמו אנשי עסקים, לוקים באופטימיות חסרת תקנה, כי זה טוב לפרנסה. ראיית שחורות לא בבית ספרם. כשנדמה היה ש־ 2015 תהיה שנת תחזיות שגרתית נוספת, הקדמת הבחירות חייבה חישוב מסלול מחדש. את האפשרות שביבי ישבור את הכלים ויקדים את הבחירות אף אנליסט ואף פרשן פוליטי לא חזו מראש, אבל ניתן להירגע. גם בעקבות הקדמת הבחירות בבתי ההשקעות לא נכנסו לפאניקה. בסקירות המעודכנות הובע הסיכון במשק, במיוחד בעיני משקיעים זרים, וייתכן שסביבת האינפלציה תגדל (בגלל הפיחות והגידול בביקושים).

באפסילון קצת נלחצו וכתבו שהירידות בשוק האג"ח מוגזמות "והשוק מגיב באופן חריף לבחירות". אבל מרבית האנליסטים העריכו שהשפעת הקדמת הבחירות היא קצרת טווח ושהמשק יחזור להתאושש.

תחזיות כלכליות הן כמו בושם: נעים להריח אבל מסוכן לשתות. הבעיה היא שרבים מתייחסים אליהן יותר מדי ברצינות. לא קראתי בחודשים שעברו אף תחזית המסבירה מדוע שערו היציג של הדולר יתקרב בתוך מספר שבועות ל־ 4 שקלים. לא היה גם אף כלכלן רציני שהעריך שמחירי הנפט בעולם יקרסו בתוך חצי שנה בעשרות אחוזים ושמומלץ לקנות אופציות PUT על מחירי הדלק.

אנליסטים מבתי השקעות מכובדים נחשבים לרציניים מפוליטיקאים, שהבטיחו למשל שמחירי הדיור יתחילו לרדת לקראת סוף 2014 . לכן הם עלולים להפיל בפח את המשקיע התמים. העובדה שהם לוקים בפוטנציאל של ניגודי אינטרסים היא בעייתית עוד יותר. בחדר אחד יושבים האנליסטים, ובחדר שמולם יושבים מנהלי ההשקעות שקוראים את התחזיות ופועלים על פיהן עוד לפני פרסומן הרשמי. הם אומנם נמנעים ממתן המלצה לגבי מניה ספציפית, אך גם תחזית לגבי מגמות השוק אינה תמימה.

אנליסט שמעריך שהדולר יעלה, או שמדד המניות ירד, מאפשר למקבל המידע המוקדם להשקיע באופציות על המדדים הרלוונטיים. יתרונו הוא בכך שהמשתמשים שאינם נמנים עם מעגל המקורבים הראשון יגיעו רק אחריו.

התחזית לא נחשבת למידע פנים, אבל משקיע שנחשף למידע לפני האחרים מקבל מקדמה ניכרת. נכון שבתחתית האנליזות מצורפת הצהרה שנותן ההערכה עלול להיות בעל אינטרס, אבל זה לא מספיק. דווקא במקרה זה חסרה הסדרה רגולטורית.

בזבוז אנרגיה

מגזין "בלומברג" התייחס בגיליונו השבוע לשינוי הדרמטי ומרחיק הלכת בכלכלת העולם ב־ 2014 בעקבות קריסת מחירי הדלק. על פי המגזין, מחירי הדלק צנחו מ־ 19 ביוני ועד השבוע בכ־ 40% . מחירה של חבית דלק (מסוג "ברנט") שנסחרה ביוני ביותר מ־ 100 דולר לחבית, הידרדר השבוע לשפל של 65 דולר.

לצד ההשלכות הכלכליות והפוליטיות השליליות של התופעה על אימפריות נפט כמו רוסיה ואיראן, את קריסת המחירים העולם הנאור חייב לקבל במחיאות כפיים. לתהליך יש אפקט חיובי על כלכלות העולם בכלל ועל המשק האמריקאי בפרט (המשפיע כמעט על כל השווקים).

התוצר העולמי )ה־ (GDP צפוי לגדול בעקבות כך ב־ 1% . על פי "בלומברג", אפקט ירידת המחירים הגדיל את שכרם של אזרחי ארה"ב ב־ 2% , כי מחירו של ליטר בנזין ירד בחצי השנה האחרונה ב־ 27% ל־ 49 סנט לליטר. על פי נתוני "בלומברג" חגיגת האנרגיה המוזלת תחסוך להוצאותיו השוטפות של משק בית בארה"ב 5,000 דולר בשנה בממוצע. הגידול בהכנסה הפנויה יהווה מנוע להאצת הביקושים והצמיחה וליציאת הכלכלה האמריקאית מהמשבר.

ירידת המחירים גם תגדיל את רווחיות מפעלי התעשייה ואת כושר התחרות של המשק האמריקאי. ומה המצב באירופה הקפואה?

"הנהגים באירופה יכולים להאשים את שיעורי המס הגבוהים שלא מאפשרים להם להרוויח מצניחת המחירים", מבהירים במגזין ומוסיפים: בעוד מחירי הבנזין בארה"ב עומדים על 49 סנט לליטר, המחיר לגלון בנזין באירופה (3.6 ליטר לגלון) עומד על 4 דולר.

נהג אירופי משלם בתדלוק המכונית למעלה מכפול ביחס לאמריקאי. האירופים יכולים להתנחם בעובדה שמי שמעוניין להשאיר את המכונית בבית ייהנה מחלופות תחבורה ציבוריות ידידותיות.

קריסת מחירי הדלק השפיעה גם עלינו אם כי בצורה מינורית. חישוב בחברת הייעוץ אקו־אנרג'י שבבעלות ד"ר עמית מור, הראה שירידת המחירים תחסוך למשפחה 140 שקל לחודש שהם 1,680 שקל לשנה. זוכרים את ה־ 5,000 דולר שחוסכת משפחה באמריקה?

במשרד האנרגיה התרברבו בעת עדכון המחירים האחרון כי ירידת מחיר הדלק הורידה את מחירו של ליטר בנזין אל מתחת ל־ 7 שקלים לליטר (6.9 שקלים ליתר דיוק בתדלוק עצמי), לראשונה זה ארבע שנים. ירידת המחיר הכוללת הסתכמה בחודשים האחרונים ב־ 7% בלבד. בנטרול היקפי המס (59 אג' לכל שקל תדלוק) המחיר לליטר בנזין אצלנו אמור היה לקרוס בכ־ 30% . שיעורי המיסוי הרצחניים הם אחד המקורות העיקריים להעשרת קופת האוצר בכ־ 18 מיליארד שקל בשנה. על האוצר הזה אף אחד לא יוותר, למרות הססמאות על המאבק ביוקר המחיה.

מה שבאמת מטריד הוא ההתייחסות המזלזלת לסוגיות האנרגיה ברמה המשקית. הגז הטבעי שהתגלה אצלנו בהיקפים מדהימים, נחשב למקור אנרגיה חלופי זול וידידותי לסביבה, שיכול היה להוות מנוע צמיחה כמו בארה"ב. אלא שבירוקרטיה, רגולציה מרגיזה וחוסר אכפתיות משוועים הביאו לכך שעל פי נתוני נשיא התעשיינים צביקה אורן, 12 מפעלים בלבד משתמשים נכון לסוף 2014 בגז כמקור אנרגיה.

ח"כ אופיר אקוניס מונה השבוע כאחראי המיניסטריאלי לענייני איכות הסביבה בעקבות האסון האקולוגי של דליפת הדלק בדרום. הגיע הזמן למנות גם שר במשרה מלאה הממונה על איכות התעשייה.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן