המטבע של פרנקנשטיין: האם מפלצת היורו קמה על יוצרה?

המשותף לדוקטור פרנקנשטיין המפורסם מהרומן של מרי שלי ולארכיטקטים של מטבע היורו הוא כי שניהם יצרו מפלצות הרסניות. היורו איננו "כסף" יותר מאשר המפלצת ההיא הייתה בן אדם. קווי הדמיון לרעיון המקורי הם שטחיים בלבד. ממשלות אינן נחוצות ליצירת כסף יותר משהן נחוצות ליצירת בני אדם: דברים אלה קורים מעצמם באופן טבעי.

מסביב לעולם, חברות שונות לאורך ההיסטוריה מצאו את הזהב והכסף (Silver) כמצרכים המתאימים ביותר לשרת ככסף. מדוע? הן כי אנשים מעריכים אותם גם בלי שהם משמשים כאמצעי חליפין, הן בגלל שהמתכות הללו עצמן נהנות מיתרונות טבעיים של עמידות, פיצוליות וניידות, ושלישית – כל לבצע סטנדטיזציה לאיכותה של כל יחידה.

נטייתו הטבעית של שלטון לצבור עוד כוח ממריצה את מנהיגיו לבסס מונופל על הכסף מאחר וכסף הוא כוח. על מנת לתשתת גדילה בהוצאות ממשלתיות – כלומר, גדילתו של הכווח הממשלתי, כוחות ריבוניים מחליפים כסף "חי" בכסף "על הנייר" או נתונים ממוחשבים בעידן הדיגיטלי. כך, ממשלות והבנקים המרכזיים שלהם מנתקות את הכסף ממקורו האורגני כמוצר הכי שיווקי בחברה, עצמאי מכבלי סמכות ממשלות על ערכו וקבלתו את כאמצעי חליפין מועדף.

כספי הסחורות כמותם כעץ ענק, שורשיו נטוים עמוק ובפעולות כלכליות יומיומיות ורצוניות. הם חלק אורגני וטבעי מהמערכת הכלכלית הטבעית. כשהממשלות מסירות את הגיבוי הסחורתי מהכסף, אנשים עלולים להמשיך להשתמש בו כאמצעי חליפין מתוך הרגל. לרוב, ההילך החוקי יאלץ אותם להמשיך ולהשתמש ב"על הנייר" בתור הכסף שלהם. על פני השטח, בתחילה הכח נראה כתמול שלשום. מתחת, העץ הענק ההוא הופרד משורשיו. מהכסף האמיתי שהוחלף בזיופו, העץ מתחיל למות מבפנים. בסופו של דבר הוא קורס תחת הלחץ של סופה פוליטית או פיננסית.

היורו אכזרי ומסוכן יותר מכסף "על הנייר" ממוצע. השטר של הבנק המרכזי כיום כמוהו כעץ ענק שהפך קליפה חלולה. רוב גופו נאכל ע"י ההיווצרויות האינפלנציוניות הנוצרות מעודף היחידות של כסף "על הנייר", וכל אלה נזקקים למימון תיאבונה האינסופי של הממשלה להוצאות). הוא עדיין מצליח לעמוד, גם במצבו החלש והשביר, כאמצעי חליפין, משום עדיין יש לו את "האמון והקרדיט המלאים" שהממשלה נותנת לו.

כמובן שככל שפחות אנשים נותנים את מבטחם באמינות של הממשל, המטבע בסופו של דבר קורס. באירופה המצב הזה חמור הרבה יותר, כי אין כל ישות יחידה מאחורי ה"אמון והקרדיט המלאים". 17 ארצות משתמשות בו, כל אחת שקועה בחוב חסר תקנה יותר מרעותה. איזו מממשלותיהן יכולה לזמן משאבים כלכליים מספיקים כדי לחלץ בנקי-רפאים וקופות ריבונוית פשוטות-רגל?

בחזרה למטאפורת העץ, בהרכבתו ב- 17 חתיכות עצים גוססות של כסף על הנייר ממינים שונים, לעץ היורו אין שורשים – אין לו רישום מתועד של ערך צרכני , מיומו הראשון. הוא לא הפתחת בטבעיות מתוך כוחות השוק. הגזע שלו נתפר בעזרת חתיכות "על הנייר" של המארק הגרמני, הפרנק הצרפתית והלירה האיטלקית , עם ענפים ראשיים של הפזטה, הפונט, הגילדן ההולדני ואת הענפים הקטנים – משרידי הכסף על הנייר של כלכלות קטנות יותר, כמו הדרכמה היוונית והאסקודו הפורטוגלי. התפרים האלה שלכאורה החזיקו הכל ביחד הם ערימה של שקרים והבטחות ריקות, שבועות חגיגיות שהופרו ונשכחו, שחובות וגירעונות לעולם לא יגיעו לרמות שעכשיו אנחנו כבר הרבה מעבר להן. המומחים שרקמו את מטבע היורו היו תמימים באמונתם שפוליטיקאים דמוקרטיים, שתמיד יזנו עקרונות של כלכלה יציבה כדי לגרוף מספיק מצביעים שישאירו אותם במוקדי הכוח – יהיו בעלי הכבוד או היכולת לשמור על משמעת פיסקאלית.

נגזר על מפלצת היורו להיקרע לגזרים ע"י רוחות הסערה הכלכלית. משתמשי המטבע לכודים: אף אחד מהחברות לא תנטוש את איחוד המטבע, ובמקרה כזה ממשלות, עסקים ואנשים פרטיים עוברים תקופה קשה של פיחותים, תספורות, מחיקות ופשיטות רגל, או שהם הודפים קדימה איחוד פיסקאלי בלתי אפשרי בו גרמניה, פינלנד וכמה כלכלות חדשות בעלות כושר פירעון – נמחצות ע"י המשקל הבלתי נתמך של הדרישה לחלץ ארצות שפשטו רגל.

לא ברור כמה תוכל המפלצת המקאברית הזו להמשיך להשתולל. האם לא תהיתם, כל פעם ששמעתם על חבילת חילוץ בת עשרות מיליארדי יורו, מאיפה כל הכסף הזה מגיע? הוא לא מגיע מחסכונות: לאף מדינה אירופית אין הון כזה שיושב ומחכה ליום גשום. היורואים, כמו כל הכסף על הנייר, נוצרו יש מאין, ולכן בסופו של דבר יהיו כל כך הרבה מהם שלא יהיה להם ערך. 

הטרגדיה של היורו היא כי המפלצת נוצרה למטרה נעלה: לספק מטבע בינלאומי בר קיימא שיתשתת ויקדם מסחר בינלאומי. האירוניה היא שלאירופה כבר היה מטבע כזה לפני יותר ממאה שנה: סטנדרט הזהב. האדם המודרני רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, אז היורוקראטים ניסו ליצור מטבע שיאגד את היתרונות של תשלום הזהב מבלי לכפות את המשמעת הנלווית אליו. הם מגלים על בשרם שאין דבר כזה "כסף קסמים". הפיתרון היחיד הוא זה שהם אינם מוכנים לו: לחיות במסגרת האמצעים שלהם ולקבל את המשמעת הנלווית לשימוש בכסף חי, כן ואמיתי – הזהב. המם משלמים מחיר נורא על אימוצם מטבע פרנקשטייני במקום הדבר האמיתי