Forbes Israel Logo

המטרה הבאה של המפקח על הבנקים: שכר הבכירים

אין רגע דל אצל דודו זקן, המפקח על הבנקים בבנק ישראל. אחת למספר חודשים שולף זקן הוראה חדשה הממררת את חיי הבנקאים.

בחודש שעבר פורסם שבכוונת זקן להורות לבנקאים להפחית החל מה-1 לינואר 2013 שורה של עמלות לצרכן. ביטול העמלות בהחלט ייטיב עם הלקוחות ויחסוך להם כסף, אבל מעבר לפינה מחכות לבנקים הנחיות חדשות, הקרובות יותר לליבם, שלא לומר לכיסם. מדובר כמובן בשכר הבכירים.

ההנחיות החדשות שמתכוון זקן לפרסם יהוו מעין מקצה שיפורים לתיקון 20 לחוק החברות, שנכנס לתוקף ב-12 בדצמבר, ומחייב דירקטוריון של חברות ציבוריות בנוהלי אישור מחמירים לשכר הבכירים. על-פי ההנחיות החדשות יהיה צורך במינוי ועדות תגמול בדירקטוריון מקרב נציגי הציבור, ינוסחו נהלים חדשים לאישור השכר באסיפות, לראשונה יחויב הבנק להביא את תנאי ההעסקה של המנכ"ל לאסיפה הכללית ועוד.

המפקח זקן לא הסתפק בתיקון החוק, והוציא עוד הנחיות מחמירות, הכוללות בין היתר את הצורך במתן הסברים מקיפים לגבי היחס שבין התגמול הקבוע (שכר) לבין התגמול המשתנה (בונוסים ואופציות). במטרה למנוע לקיחת סיכונים מיותרים, יתבקשו הבנקאים לקבוע שהתגמול המשתנה יוגבל הן בסכום, והן ביחס לשכר הקבוע.

המפקח על הבנקים, דודו זקן | צילום: איציק הררי, דוברות הכנסת

ברוח הפופוליזם, וכדי לרצות חברי כנסת כמו שלי יחימוביץ', החלו בבנק ישראל בבדיקת הנתונים שהועברו על ידי הבנקים, הנוגעים לפילוח השכר ופערי השכר במערכת הבנקאית.

על פי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה השכר הממוצע בבנקים הוא אחד הגבוהים במשק (29 אלף שקל בחודש), אך השכר החציוני (שמחצית מעובדי הבנקים מרוויחים מתחתיו ומחצית מעליו) נע בין 5,000 ל-10,000 שקלים. כלומר, הרבה מאוד מרוויחים מעט יחסית, ומעטים נהנים משכר מנופח.
ההנחיות החדשות יגעו בעיקר לכיסם של בנקאים שנהנו בשנים האחרונות מרמות תגמול חריגות אפילו ביחס למערכת הבנקאית. ואם למקד את זה עוד יותר – הרי שהדברים נוגעים בעיקר למנכ"ל בנק מזרחי-טפחות, אלי יונס.

ממידע שהגיע לסופהשבוע עולה שתוכנית התגמול החדשה לבכירי המזרחי-טפחות תידון בשבועות הקרובים, על פי אמות המידה החדשות שהכין המפקח. חבר הדירקטוריון לשעבר אברהם בייגה שוחט נאלץ לפרוש מהדירקטוריון קודם שהתוכנית הובאה לטיפולו. בראש ועדת התגמול בדירקטוריון משמש גדעון סיטרמן, שכבר מתח ביקורת בעבר על הסכמי השכר החריגים בבנק. סיטרמן, המייצג בדירקטוריון את מוזי ורטהיים, אינו מתכוון לעשות ליונס חיים קלים. חברים נוספים בוועדת התגמול הם סבינה בירן ורואה החשבון אבי זליגמן.

גם בהנהלת בנק לאומי בראשות רקפת רוסק עמינח מקיימים זה מספר שבועות מגעים עם בנק ישראל בנוגע לשינוי נוסחת שכר הבכירים וקביעת נוסחת תגמול חדשה ידידותית יותר.
הבנק, שרמות השכר של בכיריו נחשבו בשנים האחרונות לנמוכות מהממוצע בבנקים, הציג למפקח נוסחה חדשה לקביעת השכר, המתאימה לדעתו לתיקוני החקיקה האחרונים, ומבקש ממנו את ברכת הדרך. בלאומי חוששים שהנוסחה במתכונתה החדשה לא רק שלא תיטיב עם חברי ההנהלה, אלא שהם עוד עלולים למצוא את עצמם נאלצים להחזיר מהבית את הבונוסים שלקחו.

דובר בנק ישראל אישר, שאכן בכוונת המפקח לפרסם הנחיות חדשות בנושא שכר הבכירים בבנקים, ועל פי הערכתו הם יפורסמו עד תום הרבעון הראשון של שנת 2013.

מנכ"לית לאומי רקפת רוסק עמינח | צילום: יח"צ

אין לי אחות

אתמול הגיעה לסיומה שביתת האחים והאחיות. האחיות יקבלו לשכרן תוספת של 14% שתתפרס לאורך 4.5 שנים (35% מתוכה באופן מיידי).
באמצע השבוע נחשף כי בעוד האחיות מתגוששות על תוספת של עוד אחוז לשכרן, עובדי המלאכה בנמל אשדוד ירופדו בתוספת של כ-4,000 שקלים לשכרם. עובדי הנמלים אינם לבד.

במסגרת ההסכם להפרטת רכבת ישראל תוגמלו עובדי הרכבת במענקים של 42-52 אלף שקל ובתוספות שכר של 20%, תמורת הסכמתם לרפורמה. יתכן ששערורייה זו סייעה בפריצת הדרך לחתימת ההסכם, או שאולי היתה זו נשיאת בית הדין לעבודה, השופטת נילי ארד, שקרבה שלשום בלילה בין עמדות הצדדים.

מתברר אם כן שכשרוצים, הבחירות לכנסת אינן מונעות קבלת החלטות שלטוניות, הכוללות תוספות שכר לסקטורים ייחודיים, כפי שנטען תחילה. הסכם האחיות כבר היה על סף חתימה באמצע השבוע, אלא שכפי שקרה בהסכם הרופאים, האחיות בשטח לא היו מרוצות מההבנות שאליהן הגיעה הנהלת הסתדרות האחים והאחיות.

במהלך השביתה נעלמו הפוליטיקאים מהשטח. בניגוד לשביתת הרופאים, שבמהלכה איים ראש הממשלה בנימין נתניהו בייבוא רופאים מהודו, הפעם הוא נאלם דום. הוא ושר האוצר התרחקו מהאחיות כאילו הן נשאיות של נגיף קטלני. גם סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שאיים בשביתת הרופאים בהליך רישוי מקוצר לרופאים, שתק הפעם. הפוליטיקאים הותירו את הבמה לדרג הפקידותי, כדי שלא להידבק בשפעת פוליטית חודש ימים לפני הבחירות.

הסכם האחיות שם אמנם קץ למצוקת החולים, אך אינו כולל פתרון ארוך טווח ויצירתי למצוקת כוח האדם בבתי החולים. אמנם 1% מעלות ההסכם הוקצתה לצורך "פתרון בעיות המקצוע", אך ספק רב אם זה יספיק.

ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרופאים, שיתף אותי בתובנה שלו מהמשבר: "אין שום תקווה לשיפור מצב הרפואה, אם למצוקת האחיות לא יהיה פתרון לטווח הארוך. פחות ופחות אחיות מגיעות לענף. צריך לתכנן מחדש את הכשרת האחיות, להוסיף תקנים ולשפר את תנאי ההעסקה".

שביתת האחיות | צילום: יח"צ

בשביתת האחיות הוכח שבמדינת ישראל לא ניתן להגיע לשום הישג בתחום יחסי העבודה ללא הפעלת מנופי לחץ, במיוחד כשמדובר חודש ימים לפני הבחירות. גם עובדי הסקטור הציבורי, ובכללם חברי כנסת ושרים, יזכו בתחילת ינואר 2013 לתוספת של 2.25% לשכרם. יהיה זה השריד האחרון מהסכמי השכר הנדיבים שנחתמו בשנה וחצי האחרונות.
את החשבון נשלם כולנו בגזירות חסרות תקדים שיוטלו מייד לאחר הבחירות.

הבטחות דמיוניות

כמו לוליינים בקרקס נודד משוטטים בימים אלה ראשי המפלגות בין שלל ימי עיון, כנסים, צהרי תרבות, ועידות עסקים ועוד כדי להציג את מרכולתם הפוליטית. ברור שיום לאחר הבחירות לא יישאר הרבה מכל ההבטחות הנשמעות כעת.

אחד הנושאים הבוערים שבמרכז העניינים הוא סוגיית מחירי הנדל"ן. לכולם ברור שמחירי הדירות המאמירים מהווים את הסוגיה המרכזית המשפיעה על יוקר המחיה, וכל המרבה בשיגור פתרונות לסוגיה זו הרי זה משובח.

מחירי הנדל"ן סירבו עד כה להתחשב בבחירות, והם ממשיכים לעלות. בבנק ישראל סבורים שמדובר בבעיה הכלכלית הבוערת ביותר. סביר להניח כי למרות האינפלציה הדועכת, הריבית לא תרד בשבוע הבא, מחשש להמשך חימום שוק הנדל"ן.

ראש הממשלה מבין שבעיית מחירי הנדל"ן תפגע בו בבחירות. כבר ביום הקדמת הבחירות הוא התחייב שהנושא המרכזי, שיעמוד על סדר היום ביום שאחרי הבחירות, יהיה הורדת מחירי הדיור, באמצעות רפורמה שתביא לשחרור אדמות המנהל. אז אמר. הוא כבר אמר את זה גם לפני ארבע שנים, עם הקמת ממשלתו הקודמת.

צילום: מרק ישראל סלם

בענף הנדל"ן ספקנים באשר להבטחות הפוליטיקאים. השמאי לוי יצחק אומר שמדובר בתוכנית מלאכותית. "בשום פנים ואופן לא ניתן להוריד מחירים מהרגע להרגע ואין פתרונות של הוקוס פוקס. כדי לבנות בית לוקח לפחות שנתיים, וגם אם יעשו הקלות וימכרו אדמות בזול הדבר לא יפתור מיידית את הבעיה".

יאיר לפיד ממפלגת יש עתיד מציע ליישם "מהפיכת דיור", שתכלול בניית 150 אלף יחידות דיור להשכרה במחיר מוזל. הקרקע תסופק חינם על ידי המינהל ואילו המימון יסופק על ידי הגופים המוסדיים וקרנות הפנסיה. עו"ד ענת בירן, מומחית בדיני תכנון ובניה, מסבירה כי התוכנית הזו אינה מציאותית. "התוכנית לא מחוברת למציאות הבירוקרטית והחוקית של הליכי אישור תוכניות חדשות, הנמשכים שנים וכרוכים בפרסומים, התנגדויות, עררים, עתירות ותיאום בין גורמים רבים.
"פיתוח שכונות חדשות מחייב ביצוע תשתיות והוצאת היתרי בניה. זהו תהליך ממושך. התשואה הנמוכה בדיור להשכרה מבריח משקיעים גם כאשר הקרקע נמסרת בחינם. הקושי המשפטי בפינוי שוכרים חייבים אף הוא מרתיע".

הקבלן סמי מצלאווי תומך בהחזרת הלוואות המקום והגדלת מעגל היישובים, לצד הקלה משמעותית באגרות ובמיסים שמשלמים הקבלנים וסבסוד מחירי הקרקע בפריפריה. אך, לדבריו, רק אם המדינה תשווק קרקעות בפריפריה במחירים כדאיים ותפתור את הקבלנים מהאגרות והמיסים, יבנו גם בפריפריה מגה שכונות.

ח"כ שלי יחימוביץ' הקצתה במצע מפלגת העבודה לא פחות משלושה עמודים לסוגיית מחירי הדיור ושכר הדירה. בין השאר מציעה יחימוביץ' פיקוח על מחירי השכירות ועצירת הליך ההפרטה של הקרקעות הנמצאות בידי המינהל. מדובר בתוכנית הפוכה כמעט לכל מה שמוצע על ידי המפלגות האחרות.

לדברי ניסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ, "קל להבטיח הבטחות על הנייר. המבחן יהיה בביצוע, מרבית הרעיונות הם רעיונות ממוחזרים שניסו לקדם בעבר ללא הצלחה.
"כאשר מדברים על הצפת המדינה בקרקעות, הרי שללא מתן פתרון לבעיית המימון, הבירוקרטיה בוועדות התכנון ובעיית המחסור בפועלי בניין מקצועיים, לא יהיה גידול במלאי הדירות".

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.