|
עבור יזמים רבים, כוח המשיכה של האוניברסיטה הוא קטן במיוחד. המבנה הבירוקרטי והשרירותי שלה, בשילוב עם ההתמקדות בסוגיות תיאורטיות – גורמים ליזמים רבים לנטוש אותה בהקדם. אחרים, דוגמת וולט דיסני או ריצ'רד ברנסון, מעולם לא הגיעו אליה אפילו. המייסד השותף בPayPal, פיטר תייל, העניק ל-21 צעירים מתחת לגיל 21 100,000$ לכל אחד, ויש תכנון להקצות מלגות נוספות בשנים הקרובות, כשהתנאי היחידי הוא שכל אחד מזוכי המלגה חייב לעזוב את הקולג' למשך שנתיים לפחות, ולנסות "להשיג את היוזמות, המחקרים והלימוד העצמי" שלהם. הרי כפי שההיסטוריה הקרובה מלמדת, חלק מאותה "נשורת אקדמית" הפכו לכמה מהאנשים המצליחים בעולם: 1. מארק צוקרברג – "הדינמיקה של ניהול אנשים ולהיות יו"ר של חברה שונה מאוד מלהיות שותף למעונות עם מישהו בקולג'". זה אולי נוח להתחיל את החברה על החברים, אבל זו טעות, אלא אם כן החברים שלכם הם במקרה ההתאמה המושלמת לתפקיד שלהם במיזם שלכם. תסתובבו עם החברים שלכם בשעות הפנאי. כשאתם עובדים, תעשו את זה עם האנשים הכי מוכשרים שאתם יכולים לגייס. פייסבוק הייתה צריכה לפתור הדיינות יקרה וממושכת בעקבות הבטחות למשרות בכירות ונתחי הון שניתן היה להימנע מהן אם בעת הקמת החברה צוקרברג היה מתמקד בשכירת צוות של תותחים, ולא סתם חברים או חברים-של-חברים. 2. סטיב ג'ובס – "אז הלכנו לאטארי ואמרנו, היי, יש לנו את הדבר המדהים הזה, שאפילו נבנה עם כמה מהחלקים שלכם, מה את חושבים על לממן אותנו? או שניתן לכם אותו. אנחנו פשוט רוצים לעשות את זה. שלמו לנו משכורות ונעבוד בשבילכם. והם אמרו לא. ואז הלכנו להיולט-פאקארד, והם אמרו לנו – היי, אנחנו לא צריכים אתכם. לא סיימתם אוניברסיטה אפילו". אפילו אם מוביל מוכר בתעשייה שלכם לא רואה את ההבקרה שברעיון שלכם, אל תוותרו: כפי שכבר נאמר בעבר, הגנתה של חברה גדולה על המורשת שלה מאפילה על יכולתה להעריך נכונה את השפעתן הפוטנציאלית של טכנולוגיות פורצות-שוק. יזמים אינם מתאימים למסגרת. קורות החיים שלהם תמיד לא ליניאריות, חסרות, ונדמות כאקראיות. גם אם אנחנו שוכרים שודדי-בנקים, אנחנו צריכים להסתכל מעבר להיעדר ההישגים שלהם ולהעריך את היכולות הטבועות בהם. כשנראיין מועמדים בשלבים ההתחלתיים של הסטרט-אפ, הרבה יותר חשוב ה"מי" מאשר ה"מה" כי המשימות שהמועמד ביצע לפני כן עשויות להיות חופפות באופן חלקי בלבד ביישומן בתפקיד אותו ימלא במיזם הנוכחי. 3. ביל גייטס – "הדרך הכי נכונה להכין את עצמך להיות מתכנת היא לכתוב תוכניות, וללמוד תוכניות מצוינות שאחרים כתבו. במקרה שלי, הלכתי לפחי האשפה במרכז למדעי המחשב ודגתי לי רישומים של מערכת ההפעלה שלהם". גישתו הניסיונית של גייטס ללמידת תכנות היא טיפוסית ליזמים, ובמיוחד לכאלה שאין להם השכלה רשמית. אפשר לבנות מחדש את הציטוט של גייטס במילים "הדרך הכי טובה להתכונן להיות יזם היא להתחיל את העסק וללמוד איך סטרט-אפים מצוינים התחילו והצליחו". איש מעולם לא האשים את גייטס בהיותו תוכניתן אשף; אבל היידע שלו ממקור ראשון על איך לכתוב, ללבחון ולמסחר קודים – תשתת את יכולתו להוביל את מיקרוסופט מסטרט-אפ לדומיננטיות עולמית. 4. מייקל דל – "כמה שבית הספר היה חשוב, מצאתי כי הוא עשוי להפריע מאוד להכנסה קבועה". מייקל דל הבטיח להוריו כי ישוב לחבוש את ספסל הלימודים באם המכירות של הסטרט אפ שלו לא יעמדו בציפיותיו. "הייתי חייב להריץ את העסק במלואו ולראות מה ייקרה. לא יכולתי לעמוד בפני ההזדמנות. העסקה הייתה – אני אקפוץ לעסק פול-טיים בחודש מאי, ובסוף אוגוסט נוכל להסתכל ולהחליט אם הוא עומד על הרגליים או לא". 5. לארי אליסון – "היו לי את כל החסרונות הדרושים בשביל להצליח". יזמים הם לעיתים קרובות מנודים חברתיים. הם נמנעים מן הנתיב הרציונלי ומייצרים משרות לעצמם כי הם מתקשים להסתגל לנוקשות המקושרת עם שכירות מקצועית. הנטייה לאתגר ואף לדחות את הנורמות איננה תמיד מובנת לגביהם. עמדת האנדר-דוג גם היא כוח מניע נפוץ בקרב יזמים. תחושת נחיתות בשל היעדר ממון משפחתי וקשרים, השכלה רשמית, והישגי קריירה מסורתיים מניעים יזמים לעיתים קרובות לעבוד בקדחתנות, כפיצוי על הנתפש בעיניהם כחסרונות. 6. ריצ'רד ברנסון – "אמא שלי הייתה נחושה בדעתה שנהייה עצמאיים. כשהייתי בן 4 היא עצרה את האוטו כמה קילומטרים מהבית והכריחה אותי למצוא את דרכי הביתה בעצמי דרך השדות. לגמרי הלכתי לאיבוד". אימו של ברנסון החדירה בו בנחישות תחושת הסתפקות עצמית מוגברת. ריצ'רד נשר מהתיכון בגיל 16 כדי להתחיל לפרסם מגזין שקהל היעד שלו הוא צעירים, תחת הכותר "סטודנט". הוא מינף את העובדה כי חברות התקליטים היו המפרסמים המרכזיים של "סטודנט" בכדי להשיק חנות תקליטים. אז הוא הפך את החנות הראשונות שלו לרשת בין-לאומית, שבסופו של דבר הובילה להקמתה של חברת תקליטים מצליחה במיוחד. היעדר החינוך הרשמי של ריצ'רד גרם לו, ללא ספק, לחוש אבוד במספר מקרים לאורף מסעו היזמי. למרבה המזל, אימו הרביצה בו את העיקשות וחוש הכיוון שהדריכו אותו בביטחה "דרך השדות" ועזרו לו להתגבר על היעדרה של "חוכמת הספרים" אצלו. 7. וולט דיסני – "הדרך להתחיל היא להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות". תתחילו. יש סבירות נמוכה שערך ההצעה שתחקרו בתחילה הוא האסטרטגיה השיווקית האקוטית שהמיזם שלכם יפעל לפיה בסופו של דבר. אבל לא נוכל למצוא את הצטלבות כוחות-הליבה שלנו עם צרכי השוק – אם לא נתחיל איפשהו. למה אתם מחכים? הלימודים תמיד יחכו שם אם יום אחד נחליט לקחת כמה שנות שבתון מסטרט-אפים וללטש את מיומנויות שתיית הבירה שלנו.
|
