המיליארדר הנדיב: העשיר מסינגפור שרוצה להיות "ביל גייטס של אסיה"

יליד סינגפור לורנס לין, מייסד שותף במעגל הפילנתרופי האסייתי (APC) החדש, נושא על גבו גם את התואר "פילנתרופ רדיקלי". בגיל 45, בנו של טייקון בנקאי נחוש לשנות את הדרך בה ניתנות תרומות באסיה – ממאמצים אינדיבידואלים לתנועה נמרצת בכל רחבי אסיה, שבסיסה הוא שיתוף פעולה. "זהו הזמן המתאים עבור אסיה", הוא אומר, ומציין שמספר המחלות העצום באזור לרוב נובע מעוני ומשלטון לקוי. "עושר עובר כעת לדור השני, ויותר מאשר תרומה של צ'קים, הדור הזה רוצה להיות יותר אסטרטגי, אבל אנחנו עדיין נאבקים".

הפתרון שלו הוא APC, מקום עבור עמיתים שיוכלו להחליף נקודות מבט, שיכיל תובנות קולקטיביות ושיהווה מנוע לפעולה מתואמת – חסרת אינטרסים מסחריים. לין מסביר כי "כולם חושבים שהבעיות שלהם והגישות איתן הם מגיעים כדי לפתור אותן – ייחודיים. הם מניחים כי ההבדלים קשים מדי מכדי לבצע עבודה משותפת. אבל הם לא".

דוגמא לכך היא מבני בתי שימוש חסרי ערך אשר תורמים מקימים באזורים כפריים עניים. הפרויקטים האלה נכשלים אם אם הם לא מלווים בהכשרה קהילתית מתאימה אשר משנה את הרגלי התנהגות הלקויים בחסר. אם תורמים יוכלו לחלוק חוויות מפרויקטים כאלה, לין מסביר, הם יוכלו למזער את הכישלונות ולהכפיל את ההשפעה.

מקווה שהחברים בארגון יהיו מודל לחיקוי. לורנס לין | צילום: פייסבוק

כדי להאיץ את שיתוף הפעולה באזור ולרתום את "האינטליגנציה הקולקטיבית", לין ומתיאס תרהגן, ראש התפעול של APC, מסתובבים ברחבי אסיה מאז ינואר, בחיפושם אחר חברים אפשריים שיצטרפו לארגון, כמו פילנתרופים אשר תורמים למטרות שונות באופן קבוע. "אנחנו מחפשים את אלו שרחוקים ממרכז העניינים", אומר לין, "אלו שיש להם דפוס חשיבה כמונו".

"לאסיה חסר קול בולט שיתאם את שיתוף הפעולה, מציין תרהגן. "אין מישהו כמו ביל גייטס שייצור דעת קהל. חדשנות באסיה היא לרוב מודל מערבי שמועתק ומודבק אל תוך האזור".

למרות זאת, בעולם הפילנתרופי לקולו של לורנס לין יש משקל. קרן לין בסינגפור, בה הוא מכהן כיושב ראש מאז 2009, משלמת תשעה מיליון דולר בכל שנה לשלוש מטרות עיקריות: טיפול בקשישים וחינוך ילדים בסינגפור, כמו גם עבור פרויקטים הקשורים במים ותברואה ברחבי האזור. סבו, לין יינג צ'ו, השיק את הקרן ב-1980, באמצעות הון אשר עשה דרך Overseas Union Bank, אותו ייסד ב-1947. הבנק ידוע בשקיפות שלו ובפרויקטים החדשניים אשר הממשלה הסינגפורית לרוב מבצעת באמצעותו. "אנחנו חייבים לעשות את הדברים שהממשלות פחות טובות בהם", מדגיש לין, אשר נכנס לרשימת גיבורי הפילנתרופיה של 2010. "נסו דברים חדשים. חשבו לטווח ארוך. דחפו סיכונים. חלקו הצלחות וכישלונות עם העולם". אם התורמים יעשו כן, הוא צופה כי הממשלות יבחרו את המודלים המנצחים וייקחו אותם צעד אחד קדימה.

APC הוא פרי מוחם של לין ומייסד שותף נוסף בשם סטנלי טאן, האחראי הביצועי בדפי זהב העולמי. במשך שש שנים הם הובילו יחד את מרכז הפילנתרופיה וההתנדבות הלאומי הסינגפורי, אחד מהארגונים המתווכים המעטים באסיה שמקדמים הענקת תרומות. שניהם הרגישו כי הגיע הזמן עבור שיתוף פעולה בקנה מידה פן-אסייתי, על מנת לפתור בעיות אזוריות מורכבות. "הבנו שתשתית עולם הארגונים הפועלים ללא מטרות רווח היא די דלה", מתאר לין. "ישנו גם מחסור באמון בארגוני צדקה. במדינות אסייתיות רבות יש ציניות כלפי פילנתרופיה. הציבור חושב שמדובר רק ביחסי ציבור ושיווק – מישהו מרוויח משהו ממנה. קצת יותר שקיפות יכולה לעזור.

לין מקווה שהפרויקטים יתפשטו ויחצו גבולות, ושהממשלות יקדמו אותם לבסוף | צילום: thinkstock

"אנחנו מקווים שהחברים ב-APC יהוו מודלים לחיקוי", אומר לין, "וישמחו לבוא לפגישות שלנו עם פתיחות וצניעות". בספטמבר תתקיים הפגישה הראשונה של APC, בווילה משפחתית בסינגפור. היא תכלול בניית קהילה ודיון בפרויקטים בהם החברים רוצים לתמוך – וכמה כסף הם מוכנים לתרום להם. לפי החזון של לין, יהיו בעתיד תת קבוצות בארגון שמחולקות לפי מדינה, תחום והגישה בה מבקשים לנקוט.

לין מקווה כי חברי הארגון יפעלו יחד על פני טווח של נושאים, כולל חינוך, יזמות, אמנות ותרבות. השאיפה שלו היא שהרעיונות יתפשטו ויחצו גבולות, תוך כדי שהתורמים יפתחו את הפרקטיקות הטובות ביותר. הוא מקווה גם כי יהיו להם ממשיכים, ומציין שהארגון יבצע מעקב אחר ההשפעה של הפרויקטים האלו.

כיום חברים ב-APC תורמים מסינגפור, אינדונזיה, סין, הפיליפינים ומלזיה, כאשר לין מצפה שהם יגיעו בעתיד מ-22 מדינות באזור. למרות זאת, הוא מודע לכך שביפן ודרום קוריאה, שם הפילנתרופיה מעורבת בשחיתות רבה, זה יהיה קשה יותר. הוא גם מודע לכך שבהשוואה לתורמים האמריקאים, האסייתיים רחוקים מלהגיע לרמת התרומות אותה הם מעניקים. "אני מקווה כי נוכל לפתח סגנון אסייתי של תרומה והוא גם יהיה מודל עבור המערב", הוא אומר.

לפי הערכת מגזין פורבס, שווי ההון של משפחתו הוא 1.35 מיליארד דולר. למרות זאת, הוא חי את חייו כאחד האדם. הוא נוהג למשרד APC בהודה סיוויק היברידית בת תשע שנים. המשרד עצמו נמצא במרכז הבינלאומי טנגלין, אשר מעוצב בפשטות וללא מאפייני פאר כלשהם. הוא מסביר כי הוא יכול לעבוד בכל מקום, במה שמדגיש כי פילוסופיית החיים שלו מונעת מאמונה. הוא אף אומר כי גדל הרחק מהחיים הנוצצים של העושר. כך הוא גם עובד לצד שולחן פשוט עם טלפון, מחשב ו-12 קופסאות מסודרות של כרטיסי שמות, לפי מדינות. בראש כל קופסא נמצאים שמותיהם של האנשים העשירים ביותר, אשר יוכלו להיות חברים פוטנציאליים בארגון. עם כמות הכסף האדירה שיש ברשותם, הם אולי יוכלו לשנות את פניה של אסיה.