המלחמה של טראמפ במודיעין האמריקאי

כמו בכל סוף שבוע בחודשים האחרונים, גם ביום שבת האחרון נקבצו עשרות מפגינים בשדרה החמישית מספר 721, בין הרחובות 56 ו־57. שתי מעלות מתחת לאפס ורוח עזה לא הרתיעו אותם מלהתגודד על המדרכה ועל מקטע הכביש שגודר עבורם. מולם ניצבו כתריסר שוטרים במדים, ומן הסתם כמה סוכנים סמויים של השירות החשאי.

המפגינים באו להזדהות עם מי שמתגורר בפנטהאוז בקומה ה־58, בבניין הנושא את שמו. למפגינים הנלהבים למרגלות "מגדל טראמפ" לא הפריעה העובדה שכמנהגו בסופי שבוע, נשיא ארה"ב שהה באותה שעה באחוזתו מאר א־לגו בפאלם ביץ' שבפלורידה השמשית.
אבל גם על רקע העובדה שרוב ההפגנות הן נגד הנשיא – "לא הנשיא שלי" – הפגנת התמיכה לא הייתה הדבר יוצא הדופן. מה שבלט היה מראה המפגינים. רובם לא היו לבנים אלא בני מיעוטים: אפרו־אמריקאים, היספנים ויפנו־אמריקאים. הם הניפו בעוז את דגלי הכוכבים והפסים של ארצות הברית של אמריקה, נשאו שלטים וקראו קריאות לא רק בגנות ברק אובמה, אלא גם נגד ה־FBI וה־CIA.

הקריאות היו הד ברור לציוציו האובססיביים בסוף השבוע הקודם של טראמפ בגנות קהילת המודיעין האמריקאית ואובמה, שאותם האשים בהאזנות סתר למכשירי הטלפון במטהו במגדלי טראמפ, ימים אחדים לפני הבחירות לנשיאות. אובמה ועוזריו הכחישו את הדברים מכל וכל וטרחו להזכיר כי לפי החוק האמריקאי אין לנשיא סמכות להורות על האזנות סתר. זו נתונה רק לשופט פדרלי, בבית משפט מיוחד מכוח "פיסה" – ראשי תיבות של "החוק למעקב אחר ביון זר". על פי החוק מ־1978 כל סוכנות ביון (לרוב מדובר ב־FBI) שחושדת כי סוכנים של מדינה זרה פועלים לאסוף מידע נגד ארה"ב על אדמתה, יכולה לפתוח במעקב פיזי או אלקטרוני אחר החשודים. אך קודם לכן עליה לבקש צו מבית המשפט. הבקשה, מתן הצו והחקירה נעשים בחשאיות ובדלתיים סגורות.

ראש ה־FBI ג'יימס קומי אומנם לא פרסם הכחשה מטעמו או מטעם ארגונו, אך פנה למשרד המשפטים שאחראי עליו בבקשה שיוציא הודעה כזו. התנהלותו מגרה שוב את הסקרנות. כזכור, 11 ימים לפני מועד הבחירות הודיע קומי כי ה־FBI חידש את החקירה נגד המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון, בחשד שהעבירה בניגוד לנהלים אי־מיילים סודיים למחשב הפרטי שלה. אין ספק כי ההודעה פגעה מאוד בסיכוייה של קלינטון לנצח. אפשר שהפעם קומי לא רצה לפרסם הכחשה בשמו, וייתכן שאכן מתנהלת חקירה שבמסגרתה האזינה הבולשת לטלפונים של מטה טראמפ. אם כך, הרי שהדבר נעשה באישור בית המשפט ולא על פי הוראת אובמה.

כיום מתנהלות שתי חקירות מקבילות, שבמרכזן חשדות כי המודיעין הרוסי עמד מאחורי מתקפת הסייבר והפריצה למחשבי המפלגה הדמוקרטית. המידע שנאסף הועבר לאתר וויקיליקס, שמייסדו, העבריין הנמלט ג'וליאן אסאנג' שמסתתר בשגרירות אקוודור בלונדון, נחשד כי הוא משמש צינור להעברת מידע, אם תרצו "המלבין" של מידע שמקורו בביון הרוסי. אגב, ביום שלישי השבוע חשף וויקיליקס עשרות אלפי מסמכים וקבצים של ה־CIA שהעידו על יכולות הסייבר ההתקפיות של הארגון. מעניין אם הביון הרוסי הוא המקור של אסאנג'.

מדוע טראמפ מעולם לא היה ביקורתי כלפי פוטין? | צילום:  Michael Vadon

חקירה אחת מתנהלת בוועדות המודיעין של בית הנבחרים ושל הסנאט, והשנייה ב־FBI. החקירות מבקשות לבדוק אם הביון הרוסי פרץ למחשבי המפלגה הדמוקרטית והעביר את החומר לוויקיליקס, ואם כן – אם עשה זאת ביוזמת מטה טראמפ, או, לחלופין, אם במטה טראמפ ידעו מראש או לאחר מעשה על מתקפת הסייבר, שבדיעבד שירתה את מסע הבחירות של טראמפ.

לא מן הנמנע שהחקירות יתרחבו גם לשאלה הגדולה על מהות הקשרים המוזרים בין טראמפ ואנשיו לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. טראמפ שיבח את החשיפה של החומר ממחשבי המפלגה הדמוקרטית ועודד את רוסיה לעשות זאת. בכמה הזדמנויות אמר כי הוא מעריץ את פוטין והיה רוצה לסגור עמו הסכמים מדיניים. וכל זאת על רקע הדיווחים, שמעולם לא אושרו, ולפיהם יש לפוטין מידע מביך על טראמפ מביקוריו במוסקבה. לטראמפ ולבני משפחתו היו ככל הנראה עסקים ברוסיה, ואם לא, הם ניסו לעשות שם עסקים. שר החוץ שלו, רקס טילרסון, עד לאחרונה יו"ר חברת הנפט אקסון־מובייל, נחשב לידיד של פוטין. והיו במטה טראמפ עוד כמה עוזרים ויועצים שהיו להם קשרים כאלה או אחרים עם רוסיה.

"הקשר הרוסי" כבר הפיל שני קורבנות. גנרל מייקל פלין, שמונה על ידי טראמפ ליועץ לביטחון לאומי, נאלץ להתפטר מתפקידו לאחר שהתברר כי שיקר לסגן הנשיא מייקל פנס והכחיש שניהל בעת מערכת הבחירות שיחות על הסרת הסנקציות מעל רוסיה עם סרגיי קיסילאק, שגריר רוסיה בארה"ב. בסוף השבוע שעבר התברר כי גם שר המשפטים (התובע הכללי) ג'ף סשנס שיקר או "לא זכר" שבהיותו סנאטור ויועץ למטה טראמפ נועד לפגישה עם השגריר קיסילאק. סשנס נאלץ להודיע כי ידיר עצמו מכל עיסוק בחקירת ה"תיק הרוסי".

זיכרונות אפלים

"המתקפה של טראמפ על קהילת המודיעין מחלישה אותה מאוד", אמר לי פיטר ארנסט, בכיר לשעבר ב־CIA. נסעתי למוזיאון הריגול הבינלאומי בוושינגטון כדי לשוחח עמו. ארנסט יזם את הקמת המוזיאון והוא עומד בראשו. במשך 25 שנה פעל באגף המבצעים החשאי לגיוס סוכנים, חשיפת סוכנים כפולים ואיסוף מידע באירופה ובמזרח התיכון. כעשר שנים עשה בתפקידי מטה כקצין קישור של ה־CIA לוועדות המודיעין של הקונגרס וכמבקר הפנים של הארגון.

לדברי ארנסט, "המטרה של טראמפ היא להטיל אימה על סוכנויות הביון, להחלישן ולהפוך אותן לכלי שרת שלו, ולא אכפת לו אם כתוצאה מכך היכולת המקצועית שלהן תיפגע".
עם זאת, ארנסט לא בטוח אם מדובר בטקטיקה או באסטרטגיה של הנשיא.
עוד לפני שנבחר לנשיאות, אך ביתר שאת מאז, מתפתח בארה"ב מעמד של מומחים ופרשנים מטעם עצמם שאפשר לכנותם "טראמפולוגים". הם מנסים להבין ולפענח את אישיותו והתנהלותו חסרת הפשר לעתים של הנשיא, ומעל לכל הם מנסים לבחון אם יש לו הפרעת אישיות, ואם כן, מהי. במילים אחרות – האם הוא שפוי.

ניסיתי לקבל על כך תשובה מד"ר דיוויד צ'רני, ששימש במשך שנים כפסיכיאטר של ה־CIA. הוא סירב והזכיר את "כלל בארי גולדווטר" – סנאטור שמרן וקיצוני ומועמד לנשיאות ב־1964. התבטאויותיו החריפות, כולל האפשרות להשתמש בנשק גרעיני נגד ברה"מ, עוררו שאלות דומות. פסיכיאטרים לא היססו להביע בפומבי את דעתם. בעקבות זאת נקבע הכלל שאסור לפסיכיאטרים לנתח את אישיותו ואופיו, אפילו לא במרומז, של אדם שלא בדקו אותו אישית ובאופן ישיר, ובלי לקבל את הסכמתו של המטופל.

ביום רביעי לפני עשרה ימים היה טראמפ ברקיע השביעי לאחר נאומו בקונגרס, שבו הפתיע באמירות סבירות ושפויות. אפילו שונאיו שיבחו אותו והכל תהו אם סוף כל סוף אמריקה והעולם זוכים לראות את טראמפ מתנהג בממלכתיות, כמו שמצופה מנשיא המעצמה הגדולה בעולם. אבל בזמן שהותו באחוזתו בפלורידה התפוצצה פרשת סשנס. נראה שטראמפ חש כמי שגנבו ממנו את ההצגה והתקרבן.

בניגוד לפסיכיאטרים, הפרשנים – אפילו השמרנים שביניהם – לא מהססים לכתוב על נשיא גחמתי, נקמן, הנוטה להאמין בקונספירציות ואולי אף פרנואידי. בסוף השבוע הגיב טראמפ בטראמפיות אופיינית – ציוצים בטוויטר נגד אובמה. בציוציו הזכיר שני שמות מתקופות אפלות בתולדות ארה"ב. האחת היא המקארתיזם או "ציד המכשפות", בשנות ה־50 המוקדמות, נגד מי שהיו חברים במפלגה הקומוניסטית או הזדהו עמה. המרדף שיזם הסנאטור מוויסקונסין ג'ו מקארתי כוון בעיקר נגד אמנים, אינטלקטואלים, שחקנים ובמאים בהוליווד ופקידים בכירים בממשל. טראמפ רצה לומר כי כעת התהפכו היוצרות, והשמאל האמריקאי, בראשות אובמה, רודף אותו ומתנכל לו.

הוא רק שכח עובדה אחת קטנה. יועצו הראשי של הסנאטור מקארתי היה עורך דין ערמומי, מרושע ואכזר בשם רוי כון (כהן במקור), שגיבש את הטקטיקה הדמגוגית והתועמלנית של המסע. בשנות ה־70 וה־80 הועסק כון בידי איש העסקים הצעיר דונלד טראמפ והגן עליו בלהט בבתי משפט, שבהם הואשם על ידי ממשלת ארה"ב באפליה על רקע גזעי בהעסקת עובדים.

השם השני שטראמפ הזכיר הוא של הנשיא ריצ'רד ניקסון ועוזריו, שיזמו פריצה למטה המפלגה הדמוקרטית בבניין "ווטרגייט" בוושינגטון כדי להתקין בו מכשירי ציתות. הפורצים, שהתחזו לשרברבים, היו פורשים מקהילת המודיעין האמריקאית. גם דרך אזכור ניקסון ו"ווטרגייט" ניסה טראמפ להפוך את היוצרות: כמו מטה המפלגה הדמוקרטית, טען טראמפ, גם מטהו נפל קורבן לפריצה ולניסיון להתקין מכשירי האזנה, שמאחוריו עמדו אנשי קהילת הביון.

אלא שגם כאן עשה הנשיא שימוש ציני ומניפולטיבי בהיסטוריה האמריקאית. טראמפ אינו קורבן לתככים נוסח ניקסון; הוא דומה לו. כמו אצל ניקסון, גם מבחינת טראמפ המודיעין האמריקאי, במיוחד ה־FBI (יחד עם התקשורת), הוא האויב. זאת אף על פי שטראמפ צריך לזקוף את בחירתו גם לזכות הודעתו של קומי על החקירה נגד קלינטון, שהובילה אז בסקרים בהפרש גדול.

ייתכן שבניגוד למה שחושבים הפרשנים, טראמפ פועל בשיטתיות ועל פי משנה סדורה. אם כך, השיטה מזכירה מאוד את שיטותיו הנלוזות של רוי כון. תורתו של כון קבעה שלושה עקרונות: תמיד תתקוף, אפשר לשקר למען השגת יעדיך, ואף פעם אל תתנצל. נראה שהתלמיד טראמפ עולה על רבו כון.

ציוציו של טראמפ באים לרוב בעיתוי שבו הוא נמצא תחת מתקפה או משבר. אפשר גם שמטרתו היא להסיט את תשומת הלב מהפרשה שמטלטלת את נשיאותו מיומו הראשון – הקשר הרוסי. וכך הוא צייץ שהנשיא אובמה הורה לצותת לטלפונים של מטהו, ואחר כך דרש שה־FBI יחקור את הנשיא היוצא ולא אותו. לשם השגת מטרתו מוכן הנשיא לפגוע בקהילת המודיעין.

"חשדן וחסר אמון"

"לא תהיה זו הגזמה לומר שהיחסים בין הנשיא לקהילת המודיעין טעונים מאוד", אומר דיוויד סנגר בראיון ל"מעריב־סופהשבוע". סנגר הוא כתב ופרשן מוערך של ה"ניו יורק טיימס", המסקר את קהילת המודיעין והיה שותף לשני פרסי פוליצר על תחקיריו.
"במסיבת עיתונאים זמן קצר לפני השבעתו גינה מר טראמפ את ההדלפות סביב הדיווחים, שלא אושרו מעולם, על הניסיונות של רוסיה לסחוט אותו ואת עוזריו עם מידע מביך. הוא אמר אז כי ההדלפות האלה הן משהו שגרמניה הנאצית הייתה יכולה לעשות ועשתה. ההשוואה הזאת העליבה רבים מ־70 אלף עובדי קהילת המודיעין. למחרת ההשבעה ניסה לפייס את אנשי הביון וביקר במטה ה־CIA. הוא התגאה בקהל הרב שנכח בטקס השבעתו, שלטענתו היה הגדול אי־פעם, והעריך כי רוב אנשי ה־CIA הצביעו עבורו. בכך הוא פגע בהם פעם נוספת".

האם לדעתך קהילת המודיעין שונאת את טראמפ?
"אני חושב שזו הגזמה, אך אין ספק שהם חשדניים כלפיו. הוא שואלים את עצמם אם הוא מעריך את עבודתם, את מאמצי איסוף המידע שלהם, לעתים תוך סיכון עצמי רב, ואת המחקר והניתוח שלהם. הם תוהים שמא הוא רק מעוניין במסקנות שיחזקו את דעותיו שכבר גיבש מראש. הם חוששים ואינם יודעים אם הם יכולים לבטוח בו ולחשוף בפניו את כל המקורות שלהם, במיוחד ברוסיה. אך הם מקצוענים ויעבדו עבור כל נשיא נבחר. אם כי עם טראמפ ההתחלה קשה".

סנגר | צילום: Miller Center of Public Affairs flickr page

האם טראמפ אישית ועוזריו בוטחים בקהילת המודיעין?
"ברור מההתבטאויות הפומביות שהוא חשדן וחסר אמון כלפי חלק מהקהילה ומאמין שהם מדליפים מידע נגדו. הוא גם קבע כבר שחלק מהערכות המודיעין והמסקנות מוטות פוליטית".

מה אתה חושב על הקשרים של טראמפ עם פוטין ורוסיה?
"השאלה שכולנו מנסים להשיב עליה היא מדוע מר טראמפ מעולם לא היה ביקורתי כלפי פוטין למרות הפרת זכויות האדם ברוסיה, על אף הצקותיו למדינות הבלטיות, למדינות במזרח אירופה ובמערבה, ולמרות התערבותו במערכת הבחירות בארה"ב. טראמפ משום מה הרבה יותר ביקורתי כלפי אנגלה מרקל. כל העניין הזה הוא מאוד מוזר ומסתורי".

אתה סבור שטראמפ וצוותו קשרו קשר עם פוטין והביון הרוסי לפגוע במסע הבחירות של הילרי קלינטון?

"לפי שעה אין שום הוכחה לכך".

האם טראמפ יפטר את קומי, ראש ה־FBI?
"קשה לדעת. תקופת הכהונה של מנהל ה־FBI היא לעשר שנים, אז יכול אף להיות שקומי יאריך ימים בתפקיד יותר מטראמפ".

לאתר מעריב