המסר של מרקל לאירופה: השווקים חשובים, שהאזרחים יילכו לעזאזל

עתידה של אירופה מוטל על הכף, והפוליטיקאים הגרמנים יודעים זאת היטב. זו הסיבה בגללה הם רוצים להיות חלק מרכזי מתהליך קבלת ההחלטות ביבשת. אך קודם לכן הם צריכים לשמור על המצביעים שלהם. בזמן שיוון חזרה לכותרות, מתנהל בגרמניה קמפיין פנימי שמטרתו שכנוע הגרמנים שמרקל צודקת בעמדתה לגבי אירופה. מרקל חושבת שהיא יכולה להשתמש בגרמניה לבדה כקו הגנה למדיניות שלה. למעשה, היא כל כך טועה, שהיא יוצרת משבר חדש לגמרי.

בקמפיין שעלה בטלוויזיה ובעיתונים, מעורבים כוכבים וסלבריטאים גרמנים רבים. המסר הוא שאיחוד אירופה עזר ל"שלום, צמיחה והבנה בינינו לבין השכנים". בנאום מצולם, אומרת מרקל כי היא צופה שהאיחוד האירופי יתגבר על משבר החוב וייצא ממנו מחוזק.

בו בזמן, הודיע שר האוצר הגרמני וולפגנג שויבלה לאירלנד כי אין לה טעם לצפות לשיפור בתנאי חבילת החילוץ שלה. אנו מדברים על מדינה שבה מחיר הנכסים רחוק 55% מהשיא, ובה הפעילות הצרכנית התכווצה שנה רביעית ברציפות. למרות הנתונים השליליים, אירלנד עוד נחשבת ל"ילדה הטובה" בכלכלת אירופה המתרסקת, אבל אפילו האירים לא קיבלו הזדמנות הוגנת מהאיחוד.

מרקל | צילום: רויטרס

היוונים, כמו שכולם יודעים, התנהלו בצורה מופקרת, וגרמניה הבהירה כל השבוע כי לא תרפה את אחיזת החבל ההדוקה סביב הצוואר היווני. זאת, במקביל להבטחות מרקל לבוחריה הגרמנים כי פרויקט היורו ימשיך ואירופה תהיה חזקה יותר.

למביט מהצד, התעמולה הפנימית של מרקל והגישה הגרמנית כלפי מדינות כמו אירלנד ויוון נראית הגיונית. אחרי הכל, הראיות מעידות על כך שהכלכלה גרמנית מצליחה למדי. אך יש כמה נקודות חשובות שצריך להבהיר בנוגע למה שקורה:

1. כשגרמניה מתחילה לייצר תעמולה שמדגישה את תפקידה של אירופה בשמירה על השלום אתם יודעים שהמצב רע. ארבעה דורות של גרמנים ניסו, בהצלחה רבה, להרחיק את תפקידה החשוב של גרמניה באירופה של היום, מזה של גרמניה האגרסיבית, הקיצונית, בעבר. אך מרקל נמצאת בצרות מבית. הגרמנים שונאים את מה שקורה כמעט כמו היוונים. ואם הגרמנים כל כך סולדים מאירופה, זה אמור לסמן על צורך בחשיבה מחודשת, לא בתעמולה.

היוונים, הספרדים ובמידה מסוימת גם האירים, מוצגים כגופים חלשים שאינם מסוגלים לאמץ את הערכים הגרמניים. הייצוג הזה אינו הוגן. מה שאירופה יצרה הוא מגרש משחקים עבור מעמדות הביניים של גרמניה, בריטניה, שוודיה והולנד. הספרדים, לדוגמא, הצליחו ליצור כלכלה משמעותית, חיה ויצירתית – אולי הכלכלה היצירתית ביותר באירופה, אך הם נפלו בשל ספקולציות נדל"ניות מהצפון. למעשה, צפון אירופה אשמה במצב של כלכלת ספרד לא פחות מהספרדים עצמם.

אירופה לא באמת נתנה סיכוי למדינות הקטנות | צילום: רויטרס

הזיקה של ספרד ופורטוגל לאירופה חזקה יותר ממה שהפוליטיקאים הגרמנים יכולים להבין. הכלכלות הללו עוצבו על ידי המדיניות האירופית ותשוקותיה, דרישותיה ותאוות הבצע שלה. סיווגן כמנודות כעת יהיה מהלך שיחזור לרדוף את התרבות הגרמנית.

במקביל, הגרמנים חשים כי היורו הוא מקלט של חוסר צדק. הם, כמו מרבית האנשים, מרגישים כי כל העסק העצוב הזה מייצג זיוף של משבר, שנוצר על ידי האנשים.

2. ההתפתחות המסוכנת השנייה היא המעורבות של הפוליטיקאים הגרמנים בשווקים. זה היה בסדר אם ליורו הייתה אלטרנטיבה אמיתית במדינות. אם הפוליטיקאים היו מוכנים להכיר בכך שיש דרך טובה יותר, היינו מתחילים לנתח את העלות של היורו ושוקלים אותה מול האלטרנטיבות. האם זה שווה את ההתנגדות של כל תושבי אירופה? למה חוסמים מאנשים את אפשרויות הבחירה? אתם לא מבינים כמה שנאה אתם בונים כאן?

3. האסון השלישי הוא הבנקים, והאשראי המתמשך שנתנו להם הפוליטיקאים של אירופה לקחת כסף מחשבונות האזרחים מבלי לשאת בהשלכות. אם תשואה של 7% אינה מקובלת עבור מדינה ריבונית בעלת חוב, מדוע הגיוני לקחת מאנשים שהכנסתם נחתכה ריבית של 19%? הממשלות יודעות כיצד זה משפיע על הצרכנות, ומאפשרות לבנקים להמשיך בכך ללא בקרה.

נראה כאילו גם בגרמניה נוצרת אופוזיציה ממשית לעמדתה של מרקל, סוף סוף. הקנצלרית יכולה לעשות תעמולה בבית כמה שהיא רוצה, אך עליה לעבוד קשה יותר כדי לשכנע את האנשים באירופה בנחיצות הגוש. מרקל חייבת להבין שמאמצי השכנוע הללו עוברים גם בהרפיית האחיזה ההדוקה ובפשרה אמיתית, אך אל תבנו על כזו בקרוב. המסר של מרקל לאירופה ברור: השווקים חשובים, ולעזאזל האנשים.