Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

המעבר לאנרגיה מתחדשת בעיצומו, אך השינוי לא מתבצע במהירות הרצויה

2020 מסתמנת כשנת שינוי בשוק האנרגיה. התפרצות הקורונה והסכמי השלום ההיסטורים יכולים להוות את נקודת המפנה שתחולל תמורות משמעותיות בשוק האנרגיה העולמי
גרי ליבנת

הצימאון של העולם לאנרגיה נראה כאילו לא יודע שובע. האנושות נמצאת כעת במירוץ אחר הרחבת וגיוון מקורות האנרגיה המשמשים אותה, גם לאור המאבק בשינויי האקלים.

על אף שנראה כי המעבר לאנרגיה מתחדשת נמצא בעיצומו, השינוי לא מתבצע במהירות הרצויה. מסיבה זו, מוקדם עדיין להספיד את תעשיות הנפט והגז, שמחירי תוצרתן עשויים להאמיר בשנים הקרובות.

העובדה שתהליכים בסקטור האנרגיה הירוקה מתרחשים לאט, דווקא מייצרת הזדמנות מצוינת עבור מדינות המזרח התיכון, המעוניינות בגיוון כלכלתן – ביניהן המדינות שהחלו לכונן יחסים גלויים עם ישראל רק לאחרונה. בהקשר זה, נוצרת הזדמנות נוספת לחיבור מהיר ואינטנסיבי לטכנולוגיה ישראלית חדשנית.

כבר לפני שנים השכילו מדינות המזרח התיכון להפנים כי עליהן להפסיק להסתכל על עצמן כעל ספקיות הנפט והגז של העולם, ולהתחיל להתייחס לעצמן כאל שחקניות דומיננטיות בשוק האנרגיה העולמי. ככאלה, עליהן להתמקד בייצור אנרגיה, אשר בהסתכלות לעתיד, משמעותו מעבר לייצור אנרגיה מתחדשת.

מלבד זאת הפנימו הממשלות כי עליהן להרחיב את פעילותן ולעשות שימוש בכספים שצברו מתעשיית הנפט לשם פיתוח תעשיות נוספות בשווקים המקומיים – ובכך לנהל את הכלכלה שלהן בצורה מאוזנת ומגוונת יותר. כיום, פעילות זו מתקיימת בבסיס האסטרטגיה ארוכת הטווח של אותן מדינות. בנקודה זו מגיע החיבור לישראל – מדינה חזקה ודומיננטית באזור, בעזרתה יוכלו לפתח את אותה אסטרטגיה בצורה מהירה ויעילה יותר.

ההזדמנות שבפתח

משבר הקורונה הביא לצניחה חדה בביקושים העולמיים ולקריסה במחירי הנפט, אשר לאור הביקושים החלשים אף נסחר בשלב מסוים במחיר שלילי. סיטואציה זו המחישה למדינות הנפט במזרח התיכון כי עליהן להאיץ את פיתוח האלטרנטיבות. מחיר נפט נמוך או תלות נמוכה יותר של העולם בו, מחדדים את הסיכון המהותי העומד בפני כלכלות הנסמכות בעיקר על משאב זה.

ובכל זאת אם בוחנים את נתוני 2019, הנפט עדיין מהווה את המשאב העיקרי והנצרך ביותר: כשליש מתצרוכת האנרגיה העולמית מקורה בנפט, לעומת פחם שהיווה 27% מהסך הכולל – ובעוד שהביקוש לפחם ירד בעשור האחרון, הביקוש לנפט נשאר יציב. ובכל זאת, הצפי לגביו הוא כי בשנים הקרובות משקלו בנתח השוק הכולל יתכווץ לעומת משקלם של מקורות האנרגיה החלופיים.

לאור זאת, התחומים במגזר האנרגיה שחוו עלייה בצריכה – בעיקר לאור הגידול המגמתי בביקושים – היו הגז הטבעי, האנרגיה המתחדשת והאנרגיה הגרעינית. משנת 1950 ועד 2019, נתח השוק של הגז הטבעי עלה מ־10% ל־24%, במקביל לכך פלח האנרגיות המתחדשות (בעיקר אנרגיית רוח ושמש), עלה מ־0% ל־5%, כשנתחה של האנרגיה הגרעינית עלה מ־0% ל־4%.

הסיבה העיקרית לגידול המשמעותי שנרשם בשימוש בגז הטבעי, לעומת המגמה המתונה יחסית בתחומי האנרגיה המתחדשת, נעוצה בעיקר בעובדה כי תמיד ניתן לספקו ללא תלות ברוח או בשמש.

הפחתת העלויות ליצרן

מדינות המזרח התיכון השכילו לעשות שימוש בנפט מעבר לתחבורה, גם בסקטורים חדשים, כמו התעשייה הפטרוכימית למשל – שם עושה החברה הסעודית סביק שימוש בנפט גולמי וגז על מנת ליצור טכנולוגיה חדישה באריזת המזון הקפוא המפחיתה באופן משמעותי את העלויות ליצרן.

העובדה כי ההתמקדות כעת היא בפיתוח טכנולוגיות חלופיות, וכי הביקושים נשארים יחסית גבוהים (וכך אף צפויים להישאר), עשויה להביא את מחירי הנפט חזרה לרמות של 80 דולר לחבית. עם הגידול באוכלוסייה העולמית והגידול בביקושים, צפויה צריכת האנרגיה העולמית לעלות אף היא. בבחינת התמורות הצפויות בתחום בשנים הקרובות, ניתן לשער בוודאות גבוהה יחסית כי מחירי הנפט יהיו תנודתיים ביותר.

לאור הגידול המתמשך בביקושים הגלובליים – שבאופ”ק צופים כי עד שנת 2030 יצמחו בשיעור של 9% – מהווה הפיתוח של האנרגיה המתחדשת פקטור חשוב בעתיד של כולנו.

פיתוח אנרגיה מתחדשת חשוב מאוד כמובן גם בהיבט הסביבתי ובתרומה שלו לעצירת ההשפעה השלילית של האנרגיה המזהמת על האקלים העולמי. אך בשביל לייצר את האפקט הרצוי, אנרגיות סולאריות ורוח יצטרכו להכפיל עצמן ביכולת פי 17, לפני שנוכל להגיד כי ייצרנו שינוי.

2 טריליון דולר בשנה

בכל מקרה, עלינו לזכור כי אלו תהליכים איטיים שיארכו שנים רבות. על מנת שאלו יצליחו, יש לוודא כי תהליך הייצור של האנרגיה המתחדשת יהיה זול לפחות כמו עלות הפקתו של הנפט. נקודה מעניינת היא שדווקא כמה מנסיכויות המפרץ פיתחו יכולות ייצור אנרגיה סולארית מהזולות בעולם, כמו אלו שפותחו במפעל דומאט אל־ג’נדאל למשל, שבערב הסעודית.

על מנת לייצר את היכולת להתמודד עם דרישות צריכת האנרגיה הגלובליות הגוברות, נדרשת השקעה של כ־2 טריליון דולר מדי שנה. בהיבט זה לממשלות אין הרבה ברירה – על מנת לייצר כדאיות כלכלית הן חייבות לקחת חלק פעיל בתהליך.

בהנחה שקצב התפתחותה ב־20 השנים האחרונות יירשם גם ב־20 השנים הבאות, אזי אין ספק כי האנרגיה המתחדשת תהפוך למקור האנרגיה העיקרי בעולם. אך גם אם תהליך זה יואץ, יש לזכור כי העלויות הגבוהות, הרגולציה הממשלתית והתהליכים המורכבים המלווים את התפתחות המגזר, יותירו אותנו גם בעתיד בעולם בו הנפט המסורתי הוא מוצר אנרגיה דומיננטי.

מסיבה זו בידי מדינות המזרח התיכון יש עוד זמן רב לפעולה ושנים רבות לממש את השינוי האסטרטגי הנדרש. הסכם השלום ההיסטורי עם ישראל יכול לשמש עבורן כמקפצה לפיתוח אסטרטגי ארוך טווח, ולפתוח עבור חברות ישראליות רבות שוק חדש, דינמי, בעל משאבים גדולים, מוכנות רבה להשקעה ותשוקה לעשיית עסקים.


צילומים: Shutterstock

הכותב הוא מנכ”ל UBS Wealth Management Israel.
מובהר כי אין באמור בכתבה זו משום המלצה או חוות דעת בקשר לרכישה ו/או מכירה ו/או שיווק של ניירות ערך מכל סוג שהוא, ו/או ביצוע פעולות השקעה אחרות, והם אינם מהווים בשום אופן תחליף לייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות על-ידי מי שמורשה לעסוק בכך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של כל אדם. אין באמור בכתבה זו משום הצעה לרכישה של ני”ע. 
מובהר כי ייתכן ולכותב ו/או ל־UBS Wealth Management Israel קיים עניין אישי בנושא, ו/או שברשותם ני”ע המוזכרים בכתבה, בהתאם להוראות חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ”ה־1995.