חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Forbes Israel Logo

המפתח בידי המצרים: קהיר מרככת את עמדתה כלפי חמאס

בהתרסה ובלגלוג אמר בזמנו יאסר ערפאת כי על אפה וחמתה של ישראל, ירושלים תהיה בירת פלסטין, ומי שלא נאה לו ״שילך לשתות מהמים של עזה״. מים רבים זרמו מאז בים התיכון, וכשנה לאחר המלחמה האחרונה, עזה תחת מצור ישראלי־מצרי והתוכנית להקים עבורה נמל צף בפיקוח בינלאומי היא עדיין בגדר משאלת לב.

בעיקר מרבים לעסוק בסוגיה בשיח הפלסטיני. בתקשורת, בשיחות של אנשי חמאס ובדיונים של הרשות הפלסטינית. הרעיון, שכאמור מתגלגל ואינו חדש, הוא להגיע להסכם שביתת נשק ארוכת טווח (הודנא) למשך חמש עד עשר שנים, בין ישראל לחמאס ולרשות הפלסטינית, ובתמורה יוסר המצור על עזה באמצעות הקמת נמל ימי צף, מול הרצועה, שבו יפרקו סחורות בפיקוח בינלאומי, ויושטו לרצועה.

ובכל זאת, למרות שאין שום התפתחות רצינית בנושא, הרי יש תנועה קלה מתחת לפני השטח. זה נובע בעיקר מהעובדה שמצרים כנראה מגמישה או מרככת מעט את עמדתה העוינת כלפי חמאס.

עד לאחרונה הגדירו הנשיא פתאח א־סיסי ובכירי משטרו את חמאס כזרוע של שנואי נפשם, האחים המוסלמים, וכמי שמשתפים פעולה עם הטרוריסטים של מחוז סיני של המדינה האיסלאמית. האדישות שמפגינה מצרים למצוקת חמאס בלמה מאז המלחמה כל ניסיון לקדם מגעים להסדר ארוך טווח.

הנשיא המצרי א-סיסי. שינוי גישה מול חמאס | צילום:  Kremlin.ru, ויקיפדיה

מוסא אבו מרזוק, סגנו של מנהיג חמאס חאלד משעל, ביקר במצרים ונפגש עם ראשי המודיעין המצרי. בהסכמתם הוא עבר לעזה וניהל שיחות עם ההנהגה המדינית של הרצועה ועם ראשי הזרוע הצבאית. אחר כך שב למצרים, ומשם יצא להמשך השיחות בקהיר.

אפשר שהשינוי במצרים מתחולל על רקע נכונות של חמאס לשתף פעולה עם המודיעין המצרי במלחמה בטרור בסיני, וכן החשש בחמאס מפני התחזקות קבוצות סלפיות, תומכות דאע״ש.

ישראל, לפחות לא בגלוי ולא במישרין, אינה שותפה למגעים אלה, אך אפשר להניח שהיא מקבלת דיווח מערוצי ההידברות עם מצרים.

לפי שעה, כל שנותר לישראל הוא להמשיך לנסות לסייע לשיקום הרצועה ולהקל מעט את הלחץ על התושבים שם, כפי שהודיע אתמול מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף יואב (פולי) מרדכי, לקראת חג הרמדאן.

לכתבה במעריב

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן