המצב בישראל מדאיג: מדד עולמי חדש מראה את היחס כלפי מורים

אחת מהמגמות העולמיות בתחום החינוך בשנים האחרונות, היא העלייה של סין והמזרח הרחוק. אך הרחק משנגחאי, גרף אחד פשוט מסייע להסביר מדוע תלמידים במערב נשארים מאחור.

ישנם סיבות טובות שבגללן כדאי לבצע השוואות בינלאומיות בתחום החינוך עם מידת זהירות, אבל כאשר מסתכלים על מבחני פיז"ה של ה-OECD בקריאה, כתיבה ומתמטיקה, ועל מבחני TIMSS ו-PIRLS במתמטיקה, מדעים וקריאה – הם מראים את התמונה הגדולה שהיא די דומה.

המזרח הרחוק שולט בדירוגים, ובדרך כלל מיוצג על ידי שילובים שונים של שנגחאי, סינגפור, הונג קונג, דרום קוריאה, טאיפיי ויפן. במורד הרשימה נמצאות ארה"ב ובריטניה.

במבחנים האחרונים של פיז"ה, לדוגמא, ארה"ב דורגה במקום ה-24 בקריאה וה-36 במתמטיקה, בעוד שבריטניה הראתה ביצועים טובים מעט יותר, ודורגה במקום ה-23 בקריאה וה-26 במתמטיקה.

איכות ההוראה היא פקטור חשוב בהלאת סטנדרטים חינוכיים | צילום: fotolia

הגישה הנוקשה של המזרח הרחוק בכל הקשור לחינוך, וזו של שנגחאי במיוחד, הותירה את קובעי המדיניות במערב להתבוסס בהפסד שלהן. נסיעות למזרח הרחוק כדי ללמוד מהם, ייבוא מתודות הוראה סיניות ואף הבאת מורי סינים – אף אבן לא הושארה במקומה בניסיון הנואש לסגור את הפער.

אבל יתכן שהתשובה להצלחה של סין אינה מסתורית. קרן Varkey, ארגון הצדקה שמאחורי הפורום הגלובלי לחינוך וכישורים, ומי שמחלק את פרס המורה בעולמי בשווי מיליון דולר, ערך את מה שהוא מתאר כ"ניסיון העולמי הכולל הראשון להשוות את סטטוס המורים ברחבי העולם".

מדד "סטטוס המורה הגלובלי" מבוסס על סקר ב-21 מדינות, שפנה למשיבים בשאלות שונות כדי לקבוע את היחס שלהם כלפי מורים. והתוצאות הולכות הרחק כדי להסביר חלק מהשונות בביצועים בתחום החינוך.

כפי שהגרף למטה מראה, סין ניצבת בראש המדד, כאשר ארה"ב ובריטניה באמצע הטבלה, כפי שהן נמצאות בטבלאות המבחנים.

ישראל ניצבת במקום האחרון, וגם כאן המצב לא רחוק מתוצאות המבחנים העולמיים, בהם התלמידים בארץ מדורגים שוב ושוב נמוך לעומת מדינות אחרות בעולם.

מדד סטטוס המורה הגלובלי | גרפיקה: Varkey Foundation

הסקר אף ביקש מהמשיבים לנקוב בשמם של מקצועות שהסטטוס שלהם היה הדומה ביותר למורים. בסין, בעלי המקצוע שצוטטו שוב ושוב כשווים למורים היו רופאים, ואילו בארה"ב היו אלה ספרנים.

הסיבה לחשיבות של המדד הזה, היא שאיכות ההוראה היא הפקטור הבודד החשוב ביותר בהעלאת סטנדרטים חינוכיים. אחת מהמשימות הקריטיות ביותר בכל מערכת בית ספרית היא לגייס ולשמור על מורים באיכות גבוהה. וקשה לראות כיצד מקצוע יכול להפוך מפתה למגויסים אם מתייחסים אליו בהערכה נמוכה.

בתי ספר ברחבי העולם כבר מתמודדים עם ביקורת על הכישלון בגיוס ועל המספרים הגדלים של המורים שעוזבים את חדר הכיתה. רק השבוע פורסם סקר על המורים בבריטניה שנערך עבור הגרדיאן, ומצא כי שתי חמישיות מהמורים מתכננים לעזוב בחמש השנים הבאות, בעוד שכמעט 9 מתוך 10 בתי ספר אמרו כי הסטודנטים יושפעו באופן חמור מהמחסור במורים.

ברור כי אין קשר ישיר בין יחס למורים והישגים של הסטודנטים. אחרי הכל, ביפן למורים יש סטטוס נמוך יחסית, לפי המדד, אבל יפן היא עדיין שחקנית חזקה בהשוואות עולמיות של הישגים לימודיים. וברור גם שישנם משתנים רבים אחרים במשחק הזה, כולל העומס על המורים והשכר. אבל היחס כלפי המורים והחינוך יכול להסביר מדוע קשה יותר לגייס ולשמור על מורים במדינות מסוימות לעומת אחרות, ומדוע חינוך בכמה מדינות נמצא בראש, בעוד שבמדינות אחרות הוא נופל ונותר מאחור.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן