המרוץ מתחמם: האם דרום קוריאה תציג בקרוב מכוניות אוטנומיות?

דרום קוריאה צעדה באיטיות על השביל, אך הודות לכמה צעדים ממשלתיים ודחיפה מצד יצרנית הרכב המקומית יונדאי, המדינה מדביקה את הפער. דרום קוריאה מקווה להוביל את חלום המשחקים האולימפיים ב-2020 – אתר שנותן שירות מלא על ידי מכוניות ללא נהג. היא תעשה זאת באמצעות הצגת טכנולוגיית במשחקים האולימפיים שהיא מארחת בפיונגצ'אנג בשנה הבאה, עם גרסת ניסיון בדצמבר הקרוב.

אך סיו סיונג-וו, פרופ' מהאוניברסיטה הלאומית של סיאול אשר מוביל את פיתוח השלב ה-4 של מונית אוטונומית שזכתה לכינוי SNUber, מציין שיש מחסור בתיאום בין השחקנים המקומיים. הצוות הקטן שלו שמונה 20 מהנדסים צריך להיות "כלבויניק" בפיתוח הטכנולוגיה. "באופן אידיאלי, כשלוקחים בחשבון נסיעה בכלי רכב קונבנציונלי, ישנם כמה אנשים שיוצרים את המפות, יש כאלו שמכינים את תמרורי התנועה וסוגים אחרים של מידע, ואחרים מייצרים את המכוניות", הוא מסביר. "אבל עבור נהיגה אוטונומית, מאחר שאין אף אחד שיכין עבורנו את המפות, את תמרורי התנועה המיוחדים או את המכונית, אנחנו צריכים לבצע כל תפקיד באותו הזמן".

כאשר שחקנים רבים נמצאים במרוץ, האם התעשייה מתקדמת כמכלול, או האם ההתקדמויות של דרום קוריאה הן בקושי סכום החלקים שלהם?

המרוץ לשלב הבא

קוריאה מצפה למסחר את טכנולוגיית שלב 3, אשר מאפשר למכונית להשתלט על פונקציות קריטיות כאשר הנהג בהמתנה, על כבישים מקומיים עד 2020.

נהג דרום קוריאני ברכב Ioniq האוטונומי של יונדאי | צילום: יונדאי

מי שמובילה זאת היא יונדאי, אשר חברות הבת שלה מחזיקות ב-6 מתוך 12 הרישיונות שניתנו עד כה עבור בחינת מכוניות אוטונומיות. ליונדאי יש כבר טכנולוגיית שלב 2 של חיישנים חכמים – מערכת סיוע לנהג שכוללת בקרת שיוט חכמה. חברת הרכב צפויה להשיק את טכנולוגיית שלב 2 עד 2020, ביישור קו עם מטרות ממשלתיות, כאשר היא מכוונת עד 2020 להוציא לפועל את השלב ה-4 – כלי רכב אוטונומיים לחלוטין.

בשיתוף פעולה עם סיסקו וחברות IT גלובליות אחרות, יצרנית מותגי הונדאי וקיה הקציבה כ-2 טריליון וון (1.8 מיליארד דולר) מ-2015 ועד 208 עבור פיתוח טכנולוגיות קשורות, כולל פלטפורמה שתאפשר תקשורת עבור מכוניות מחוברות. היא לקחה את מכונית ה- Ioniq שלה, המצוידת בטכנולוגיית שלב 4 האוטונומית, לסיבוב בארה"ב בתערוכת המוצרים האלקטרוניים הבינלאומית (CES) ולתצוגות רכבים בדטרויט ובלוס אנג'לס.

בינתיים, פורטל הרשת הענק Naver מקווה להפוך לחברת האינטרנט הראשונה במדינה שתקבע לוח זמנים לבחינת הטכנולוגיה. דרך חברת הבת החדשה שלה שמתמקדת באינטליגנציה מלאכותית, Naver Labs, היא מקווה להתחיל בנסיעות מבחן ברגע שהממשלה תאשר את הרישיון לכך.

הממשלה מצידה, מקווה שפיתוחי התשתיות שהיא מבצעת יעניקו לה מקפצה. משרד התחבורה קבע תקציב של 27.9 מיליארד וון (24.5 מיליון דולר) ב-2017 עבור תשתיות כלי רכב אוטונומיים, בעוד שסוכנויות אחרות חילקו את התקציבים שלהן כדי לעודד את הטכנולוגיה. אחרות העניקו מענקים לפרויקטים בהשקה כמו האוטובוס האוטונומי השנה עם מסלול ל-K-City – "עיר ניסיונית" שעוצבה בעקבות Mcity של אוניברסיטת מישיגן שהקמתה צפויה להסתיים בשנה הבאה. כשהיא ממוקמת בתוך המרכז הטכנולוגי של פאנגיו, היא תשקף כבישים ותנאים עירוניים אמיתיים, כדי לשמש כמגרש משחקים עבור מבחני נהיגה אוטונומית.

אבל סיו מצוות SNUber אומר כי המתיחות הציבורית מעמידה את התשתית בעדיפות נמוכה. "החקיקה מאחרת, אבל יש הרבה חוקים מסורתיים וקונבנציונליים שהופכים את זה לקשה לניסוי, כמו רישום רכבים וביטוח", הוא אומר. "אין להם שום ניסיון והם מפחדים מהעתיד".

רכב Ioniq אוטונומי של יונדאי על כבישי דרום קוריאה | צילום: יונדאי

כאשר הבטיחות היא בעדיפות הראשונה, קוריאה עדיין צריכה לשפר את התשתיות שלה, כמו היקף ביטוח החבות שנגרם על ידי תאונות במהלך נסיעה ברכב אוטונומי. מאחר שהממשלה מחייבת לפחות שני נהגים במכונית כאשר בוחנים כלי רכב אוטונומי, המפתחים חייבים ללכת למקומות כמו אריזונה, שם ניתן לבצע נסיעות מבחן אוטונומיות מלאות.

הממשלה טוענת כי מחסור בסטנדרטים בינלאומיים מעכב חוקים מקומיים. "הסיבה שאנחנו כוללים סטנדרטים בינלאומיים בסטנדרטים המקומיים שלנו, היא שכשאנחנו מייבאים ומייצאים מכוניות, בעיות עולות אם הסטנדרטים הם שונים", אומר צ'וי מון-גאב ממחלקת הטכנולוגיה האוטונומית המתקדמת של משרד התחבורה, ומוסיף כי החקיקה של קוריאה לא תהיה רחוקה מהמגמה הבינלאומית. "יחד עם זאת, מאחר שהסטנדרטים הבינלאומיים עבור מכוניות אוטונומיות לא בוססו, יש דיון מתמשך".

על הכבישים

הודות לשיפור בחוק ניהול הרכב הקוריאני, שמעניק רישיון לנסיעות מבחן בכלי רכב אוטונומיים בכל הכבישים העירוניים מלבד באזורי בטיחות, הכבישים הפתוחים של קוריאה עומדים להפוך למשטחים ניסיוניים עבור מכוניות ללא נהג. כאשר הכוונה היא לקחת את זאת לכבישים הפתוחים השנה, ההרפתקאות הטכנולוגיות אכן ממפות שטח חדש.

צוות המחקר של סיו עובד על טכנולוגיית שלב 4 מאז 2009, תוך הגבלת מהירות של 30 קמ"ש על נסיעות מבחן בקמפוס. השנה, רישיון חדש נמצא בידיו, והם יקחו את SNUber למיפוי ולאיסוף מידע בהתמודדות עם תנאי מזג אוויר שונים.

"אני רוצה להיות בקבוצה המובילה שמבצעת התקדמות, והייתי רוצה לראות את הטכנולוגיה משפיעה משמעותית על החברה שלנו", מסכם סיו. "זה גמול ענק עבור חוקר כמוני".