כשהצטרפה סלובניה לגוש היורו ב-2007, היא הייתה הכלכלה הצומחת ביותר בגוש, ו-2 מיליון תושביה נהנו מאיכות חיים גבוהה למדי, אחת הגבוהות במזרח אירופה.
המדינה, שממוקמת מדרום להרי האלפים, נמצאת כעת במיתון, מנותקת משוקי האג"ח ומנסה להימנע מללכת בעקבות שותפותיה הגדולות יותר לגוש, אשר שיגרו בקשת עזרה רשמית לחילוץ בינלאומי. אם לא תבקש חילוץ, עלולה המדינה להיקלע לפשיטת רגל בשנה הבאה.
משבר החוב הגלובלי והאזורי חשף חולשות בקרב מדינות אשר כלכלתן נסמכה יותר מדי על יצוא מכוניות וחלקי רכב, תרופות וכלי בית, והדגיש את קצב ההתאוששות האיטי של הכלכלות ואת מוגבלותן הפוליטית. ובשעה שמדינות אירופה הקומוניסטיות לשעבר נחלצו עד כה מפגיעות משמעותיות כתוצאה מן המשבר, מלמדים כרגע הסימנים כי גם הן כורעות תחת לחץ הצנע. סלובניה עשויה להפוך לראשונה מתוכן שמבקשת חילוץ רשמי. "סלובניה הייתה המובילה מבין החברות החדשות בגוש היורו, אך כשלים רבים מן העבר חזרו לרדוף אותה לאור המשבר", אומרת הרמינה וידוביץ', אנליסטית במוסד המחקר הכלכלי הבינלאומי בווינה.
הממשלה הסלובנית טוענת כי לא תזדקק לחבילת חילוץ, אך האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על תמונה עגומה יותר. הבנקים המקומיים, רובם בבעלות המדינה, נאבקים עם הלוואות גרועות, שוות ערך לכמעט 18% מהתמ"ג. חלק מן החובות הללו שייך לחברות בנייה שנתקלו בקשיים עם התפוצצות בועת הנדל"ן ב-2009, ואחרים לחברות השקעה שנתקלו בקשיים בשל תנאי השוק הקשים.
הדגל הסלובני על רקע בנק במדינה. כורעים תחת הצנע | צילום: רויטרס
הגירעון התקציבי צפוי השנה להגיע ל-4.2% מהתמ"ג, הרבה מעל התחזיות המוקדמות שצפו 3.5%. זו אמנם תהיה ירידה ביחס ל-6.4% ב-2011, ועדיין נמוך ממדינות רבות אחרות בגוש היורו מוכה החובות, אולם כל תוכנית חילוץ לבנקים, שבה תלווה להם המדינה כסף, יכולה לגרום לגירעון להרקיע, ולהביא למצב דומה לזה של אירלנד, אשר נמצאת כרגע תחת תוכנית חילוץ.
אנליסטים טוענים כי המהלך עשוי להגיע בסוף השנה הלועזית, או בתחילת השנה הבאה, אם סלובניה לא תצליח לזכות שוב באמון המשקיעים לפני שתצטרך להחזיר חוב של 2 מיליארד יורו באמצע 2013. "תוכנית חילוץ לטווח ארוך נותרה האופציה הריאלית יותר. הממשלה פועלת כעת כדי להבטיח לשווקים את ההחלטיות שלה באיתור פתרון למצב, כמו גם רפורמות מבניות", אמרה אוטיליה סימקובה מקבוצת המחקר יוראסיה. "השאלה שנותרה היא האם יהיה זה מספיק כדי לשכנע את השווקים הסקפטיים ולהזניק מחדש את יכולתה של סלובניה ללוות כסף בפרק הזמן הקריטי בחודשים הקרובים".
תשואות האג"ח של סלובניה ל-10 שנים עלו מ-5.2% בחודש מרץ ל-6.29% היום, עם שיא של 7.6% באוגוסט. באפריל דחתה הממשלה תוכנית הנפקת אג"ח של 1.5 מיליארד יורו, משום שהתשואות עברו את ה-5%. כעת המדינה מקווה לבצע הנפקת אג"ח באוקטובר או נובמבר בשוק האמריקאי, ולגייס 1.5 מיליארד דולר.
מחלוקת פוליטית
אם סלובניה אכן תזדקק לחילוץ, סביר להניח שהיא תבקש את עזרת קרן החילוץ האירופית, כפי שביקשו מדינות אחרות. "המצב בסלובניה רציני למדי, ולמדינה אין זמן לבזבז", אמר ראש היורוגרופ ז'אן קלוד יונקר בחודש שעבר. לדבריו, תוכל המדינה להימנע מפנייה לחילוץ באמצעות אכיפת רפורמות, אך העברת מהלך כזה עשויה להיות קשה, בשל החיכוכים בין הממשלה, האופוזיציה ואיגודי הסחר.
התרחבותה המהירה של הכלכלה הסלובנית ב-2007 ו-2008 תודלקה על ידי הלוואות זולות אשר התייבשו במהלך המשבר הכלכלי הגלובלי, שהותיר מאחוריו מיתון כואב. הבעיות של המדינה הוחרפו ב-2011, כשהמצביעים דחו רפורמות בשוק הפנסיה והתעסוקה אותן דרשו איגודי הסחר והסטודנטים. הדבר הוביל לנפילת ממשלת המרכז-שמאל ולמספר הורדות דירוג אשראי למדינה על ידי הסוכנויות הגדולות. התשואות על האג"ח קפצו, והמדינה לא הנפיקה אג"ח מאז.
ראש ממשלת סלובניה, יאנז יאנשה | צילום: רויטרס
לקואליציית המרכז-ימין של ראש הממשלה יאנז יאנשה יש רוב זעיר בפרלמנט, והיא עומדת מול התנגדות חזקה מאיגודי הסחר ואופוזיציית המרכז-שמאל, כך שהיא מתקשה מאוד בהעברת רפורמות.
"המשבר בסלובניה הוא פוליטי לא פחות משהוא כלכלי", אומר מוימיר מראק, פורפ' בחוג לכלכלה באוניברסיטת לובליאנה. הממשלה נכשלה בניסיונה לקצר חלק מן ההטבות להן זוכים חלק מן העובדים, כמו תשלום נסיעות ודמי פרישה מגיל 58, גיל אשר נמוך יותר מבמרבית מדינות האיחוד האירופי.
עד סוף השנה רוצה יאנסה להעלות את גיל הפרישה, למרות שהתנגד בשנה שעברה להצעה דומה שעלתה בממשלה הקודמת, שכללה את האצת הליכי ההפרטה והקלה על העסקת עובדים וגם על פיטוריהם. הממשלה מתכננת גם להקים חברה חדשה אשר תיקח על עצמה את החובות הרעילים של הבנקים, אשר מהווים את ליבת הבעיה הסלובנית, וממשיכים להיערם על רקע המיתון.
עם זאת, יש כעת במדינה עירנות ציבורית גוברת לבעיות של סלובניה, והדבר עשוי לעזור ליאנשה להעביר את הרפורמות בממשלה. "סביר להניח שהממשלה תצליח להעביר יותר רפורמות כעת מאשר בשנתיים האחרונות, כיוון שהקשיים מחריפים וכולם מודעים יותר לבעיות", אומר בורוט הוצב'ר, עיתונאי מקומי.
בשבוע שעבר העביר הפרלמנט חקיקה לפיה תוקם חברה שתנהל את כל הנכסים של המדינה, אך האופוזיציה הסוציאל-דמוקרטית ואיגודי הסחר מאיימים למחות נגד המהלך, בטענה שהוא מהווה שלב בדרך למכירה מהירה של הנכסים.
|