Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo

הנגידים לשעבר נגד פלוג: "הריבית הנמוכה מחריפה את משבר הדיור"

1. דירה להפקיד

דוח מבקר המדינה על מחדלי שוק הדיור חובט יפה במערכת הפוליטית, אך פוטר מאחריות, ולו גם חלקית, את בנק ישראל. "ההתמודדות עם מחירי הדיור צריכה להתחשב במצב שבו שוררת ריבית נמוכה במשך תקופה ארוכה המביאה ללחצי ביקוש ולעליית מחירי הדיור", נכתב בדוח.

הדוח התפרסם בשבוע שבו הריבית דעכה ל־ 0.1% לשנה, מצב שלא היה מעולם. עם כל הכבוד למבקר, הריבית האפסית בשנים האחרונות היא שפעלה טורבו והריצה את המשקיעים לשוק הדיור. מי שנכנס ללופ וקנה דירה לפני חמש שנים, צוחק היום כל הדרך
למשכנתה. המחירים זינקו מ־ 2008 ב־ 55% ריאלית, הריבית על המשכנתאות ירדה והכל, תודה לאל, גן עדן. אבל מה עם עשרות אלפי הזוגות הצעירים שנותרו בחוץ? חלקם עשו רילוקיישן להורים, אבל חלק גדול מ־ 470 אלף האזרחים הנמנים, כדברי המבקר, עם
העשירונים התחתונים, נתקעו עם חוזי שכירות שהתייקרו ב־ 30% ריאלית.

נגידי העבר של בנק ישראל אינם מוכנים לפטור את בנק ישראל מאחריות. ד"ר משה מנדלבאום, הנגיד בשנים 1982 ־ 1986 , והנגיד השמיני ד"ר דוד קליין (2000 ־ 2005) פותחים פה. לאחרים לא הצלחתי להגיע. ארנון גפני, הנגיד שקדם למנדלבאום, אינו בקו הבריאות; עם יעקב פרנקל לא הייתה דרך ליצירת קשר, ואילו סטנלי פישר (סגן יו"ר הפד
הנוכחי), נותר המנטור של הנגידה ותומך בכל מהלכיה. כל הנגידים האחרים הלכו לעולמם.

עומדת בפני ביקורת מקודמיה בתפקיד. פלוג | צילום: אריק סולטן

לקליין ולמנדלבאום בטן מלאה על ד"ר קרנית פלוג, והם אינם מהססים להציב בפניה את המראה המשקפת לטענתם את נזקי המדיניות המוניטרית. "הביקוש הרגיל לדירות עומד על 50 אלף לשנה, וכבר שנים שמספר התחלות הבנייה נמוך יותר. מדברים על מחסור של 100 אלף דירות כדי להביא לשוויון בין הביקוש להיצע. במצב רגיל ביקוש פוגש בהיצע ומגיעים לאיזון", מסביר ד"ר מנדלבאום. "אבל בגלל הריבית האפסית חלק גדול מהביקוש זרם לדיור להשקעה. מי שאין לו איפה להשקיע מחפש אפיקים אחרים, והמחירים מרקיעים שחקים".
על שאלתי מה רע בכך שבנק ישראל מחליש את השקל כדי לעודד ייצוא, משיב הנגיד לשעבר: "זה בסדר, אבל יש לכך מחיר חברתי עצום. בנק ישראל חייב להתחשב גם בסדרי העדיפויות האחרים. הממשלה חייבת להחליט אם המחיר שמשלמים עשרות אלפי זוגות
צעירים מוצדק. נוצר משבר חברתי חמור שמחייב התערבות. הגזימו בהורדת הריבית. לעשרות אלפי זוגות צעירים אין איפה לגור. המחסור הואץ בגלל שהדירות הפכו למוצר השקעה. נכון שצריך להגדיל גם את ההיצע, אבל הריבית הנמוכה מחריפה את הבעיה".

אז אתה מציע להחליש את בנק ישראל? "את זה לא אמרתי, אבל אני בהחלט מטיל את האשמה על הממשלה. חוק בנק ישראל מחייב לסייע בהשגת יעדי הממשלה, כולל צמצום הפערים. יש לדרוש לשנות את סדרי העדיפויות לכיוון צמצום הפערים. בהרבה מדינות
בעולם ואפילו בארה"ב הקפיטליסטית, החוקה מחייבת לספק דיור הולם לאזרחיה".
אתה מרצה בפני סטודנטים. מה אתה שומע מהם? "קטסטרופה. זה מה שאני שומע. זאת בעיה בקנה מידה לאומי. פישר ופלוג טוענים שהצמיחה חשובה יותר מהדאגה
לזוגות הצעירים, וזה איום ונורא להתבטא כך. אתה יודע שזוגות צעירים מפסיקים
להביא ילדים לעולם בגלל המצב?".

ביקורתו של ד"ר דוד קליין מופיעה בספרו על הנגיד פישר (הוצאת ביכורים), שהחליפו בתפקיד. לדבריו עד כה התמקדו המפלגות במצעים בהגדלת ההיצע לדיור, שזוהה כבעיה העיקרית. אבל דירה לא נבנית ביום אחד אלא בהרבה שנים, ובדרך יש חסמים. את
נקודת המפנה השלילית בשוק הדיור תולה הנגיד לשעבר במרץ 2008 , כשבנק ישראל התחיל לרכוש מטבע חוץ להחלשת השקל. התהליך גרם להסטת כספים לדיור להשקעה ולבורסה. ד"ר קליין: "בנק ישראל חייב לחשוב מחדש אם המדד לצרכן באמת משקף את
יציבות המחירים. המדד אינו משקף את ההתייקרויות, וצריך לשקלל את מחירי הדיור. לו ירידת הריבית הייתה אטית, הביקוש למשכנתאות היה מצטמצם והמחירים היו נבלמים".

חוק בנק ישראל מ־ 2010 מונה את צמצום הפערים החברתיים כאחד היעדים. האם הבנק אינו ממלא את הוראות החוק? "כן. אחד מיעדי הבנק הוא 'צמצום הפערים החברתיים'. פישר לא רצה להתעסק עם יעדים חברתיים למרות שזה כתוב. הוא ופלוג התעלמו מכך". מה ההשפעות האחרות של הריבית האפסית? "הריבית הנמוכה מסכנת את החיסכון הפנסיוני. החוסכים עלולים לעמוד בעוד כמה שנים בפני שוקת שבורה
בגלל התשואה הנמוכה. מדיניות בנק ישראל גורמת להרחבת הפערים בחלוקת ההכנסות".
אז מה צריך לעשות לשינוי המצב? "ההחלטה על הפחתת הריבית ל־ 0.1% הייתה טעות חמורה ולא תשנה כלום. בהנחה שפלוג תמשיך להתעלם מהיעדים החברתיים, יש שני צעדים נוספים שנעשו בעולם. בבנק ישראל מונחים פיקדונות ללא ריבית כחובת הנזילות ופיקדונות
מוניטריים בהיקף 100 מיליארד שקל. זה כסף שהבנקים מפקידים משיקולי נוחות. צריך לחסל את הפיקדונות ולהחזיר את הכסף לבנקים כדי שישמש לאשראי או לצרכים עסקיים. גם הרחבה מוניטרית דרך קניות איגרות בבורסה באה בחשבון. בארה"ב זה הביא הרבה תועלת, אבל אני פחות נלהב מיישומה בישראל".

2. יונה הנביא

פרופ' מנואל טרכטנברג נמצא בימים האחרונים על הכוונת. מועמד מפלגת המחנה הציוני לשר האוצר מטווח על ידי המחנה הסוציאל־דמוקרטי במפלגה שכונתה פעם העבודה. המנהיג יצחק הרצוג נקלע למלכוד. מצד אחד, הוא רוצה ובצדק להרגיע את בעלי ההון
המתקשרים בבהלה בגלל חששם מהעמדות האנטי־עסקיות במפלגה. על רקע זה שוגר בשבוע שעבר טרכטנברג לשיחת הרגעה עם אילי הון ובראשם אלפרד אקירוב, חברו הקרוב של הרצוג. 

המפגש היה חסוי, כאילו מדובר בקבינט הביטחוני. מצד שני, במחנה הציוני מבינים
שהעמדות הכלכליות הנאו־ליברליות המוצגות הינן תחפושת לקראת פורים שנחגוג בשבוע הבא, זמן קצר לפני הבחירות. מרבית המועמדים לכנסת מטעם המחנה הציוני תומכים בהרחבה תקציבית, בהגדלת ההוצאות הממשלתיות, בביטול תקרת ההוצאה בתקציב, בהעלאת מסים ובמע"מ דיפרנציאלי. בעצם אין הבדל בין עמדותיהם לאלה של זהבה גלאון.

טרכטנברג גויס כדי לעשות את ההבדל. טרכטנברג מוכיח בכנסים יכולת וירטואוזית שמעלה את התמיהה איך ייתכן שהיה כל כך הרבה שנים מחוץ למערכת הפוליטית. הוא מתאים את הדגשים לסוג הקהל. עם אנשי עסקים הוא מתכתב כנהנתן קפיטליסט כמוהם. לאחרים הוא מספר שגדל בקיבוץ של השומר הצעיר. הביקורת כלפיו נשמרת בשלב זה בחדרי חדרים. אך ברור ששלי יחימוביץ', עמיר פרץ ופרופ' יוסי יונה חלוקים על עמדותיו.

"יותר מתאים ליש עתיד". טרכטנברג השבוע בכנס פורבס | צילום: ליאת מנדל

פרופ' יונה (במקום ה־ 23 ברשימה לכנסת) סייע לאנשי המחאה החברתית בדרישותיהם מול טרכטנברג. חוץ מתיוגו על ידי הבית היהודי כסייען חמאס, הוא נותר אחד מעושי הצרות של טרכטנברג. באחרונה נפגשו השניים לשיח פרופסורים ויונה שאל: "איפה אתה עומד מבחינת העמדות הכלכליות? האם אתה בעד או נגד הגדלת ההוצאה האזרחית בתקציב?".
טרכטנברג השיב שהוא תומך בהגדלת ההוצאה ב־ 0.5% (ל־ 40% מהתוצר) ולאחר מכן להגדילה בהדרגה. הגידול בהוצאה לא יבוא מהעלאת מסים אלא מפירות הצמיחה. יונה השיב: "אני מאמין שצריך להגדילה לממוצע במדינות ה־OECD , שם היא עומדת על 46% מהתוצר ולא על 42% כפי שאתה טוען".

את העמדות הנובעות משיח הפרופסורים ניתן לקרוא בספרו של יונה שפורסם השבוע בשם המסקרן "סדקים בחומות המחאה החברתית ושובם של הברונים השודדים" (הוצאת כתר).
בפרק שכותרתו "בחירות בצל המחאה" מסיר יונה את התחפושת של טרכטנברג
וחושף את דעתו האמיתית עליו. "על פי האג'נדה שלו, טרכטנברג היה צריך להציג את מועמדותו לשר האוצר ביש עתיד ולא במחנה הציוני", הוא טוען. יונה מתייחס לעמדותיו של טרכטנברג וקובע שהמוטו של דוח טרכטנברג שחובר בעקבות המחאה, מתכתב בדיוק
עם עמדותיה של יש עתיד. באופן לא מקרי טרכטנברג נמנה בעבר עם יועציו של יאיר לפיד.

יונה תוקף את הגישה שלפיה "הזכאות של האזרח לשירותים חברתיים אמורה להיקבע לפי תרומתו לחברה (תשלום מסים, שירות צבאי). גישה זו מייצגת רק את מעמד הביניים
ומונעת את הזכויות הסוציאליות מהשכבות המוחלשות". בהמשך הוא לועג לטרכטנברג שביקר במאהל רוטשילד בזמן המחאה. "אמרתי אז שאסור לשתף פעולה עם מי שטען שהגידול בתקציב החברתי יגיע מקיצוץ בתקציב הביטחון. הוא קשר את פתרון הבעיות החברתיות בפתרון הסכסוך במזרח התיכון. אבל למרות שתקציב הביטחון קוצץ ל־ 5% ־ 6% מהתוצר, ההשתתפות בהוצאה האזרחית המשיכה לרדת".

3. ליברמן טורס

"הבטחנו זה לזו ברגע של חולשה שאם זה ייגמר, נגמור את זה יפה", שר שימי תבורי את המילים שכאילו יצאו מפיו של שר החוץ אביגדור ליברמן. את הלקח מנזקי הדחתו המתוקשרת של סגנו הפנים מנהיג ישראל ביתנו היטב. כעת פרישתם מהפוליטיקה של בכירי מפלגתו מרופדת בזרים ושושנים.

בינואר 2015 , זמן קצר לאחר הודעתו על הפרישה מהפוליטיקה, הוזמן יאיר שמיר על ידי משרד החוץ לביקור במדינות המזרח. הוא ביקר בהודו ובנפאל וקפץ גם לבורמה. רגע לפני
ביקורו בפיליפינים נרגע וויתר. במקור תוכנן הביקור להיערך באמצע 2014 , ושמיר נטה לוותר עליו. אבל דווקא לקראת סיום כהונתו, ולאחר שהתברר שהקשר העתידי היחיד שלו לחקלאות יהיה השקיית הגינה שבחצר ביתו, נעתר להזמנה בלחץ משרד החוץ. שאלתי את
שמיר אם עיתוי הנסיעה לא נראה לו מוזר.

"הסבירו לי שהביקור חשוב ושהמארחים עלולים להיעלב אם לא אגיע. יחד איתי נסע גם גיל השכל, ראש יחידת מש"ב במשרד החוץ, המעניקה את הסיוע הכלכלי למדינות העולם השלישי. זאת לא הייתה נסיעת כיף. עשרות המוזמנים שטסו איתי קראו לזה 'טירונות שמיר'". 

השבוע נחשף ב"דה מרקר" סיפור מדהים בדמיונו, הנוגע הפעם לשר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ, שגם הוא הודיע על פרישתו מהפוליטיקה. מתברר שמדובר בשיטה. אהרונוביץ
הוזמן לביקור של 11 יום בדרום אמריקה בעלות של מאות אלפי שקלים כדי להשתתף בין השאר בטקסי השבעה של נשיאים. ושוב, את הנסיעה יזם משרד החוץ שבראשות ליברמן. האם הנוסעת המתמידה הבאה תהיה סגנית שר הפנים פאינה קירשנבאום, שהודיעה אף היא על פרישתה מהפוליטיקה?

ביקשתי מדני איילון, סגן שר החוץ לשעבר, לברר מה מסתתר מאחורי נסיעות צ'ופר אלה? נזכיר שאיילון הודח בעבר מרשימת ליברמן לכנסת לאחר שסר חנו בעיני הבוס. איילון: "זה חלק מהשיטה הידועה של ליברמן לקנות את שתיקתם של אלה המכירים אותו היטב. גם אותי הוא ניסה לפתות בהצעה לשמש כשגריר ישראל באו"ם לאחר סיום כהונתי כסגן שר החוץ, אבל לא הסכמתי".

מה אומרים על כך במשרד החוץ? "ישראל נוהגת לשלוח נציגים בכירים בדרג של שר או ח"כ מסיעות שונות לטקסים ממלכתיים כמו השבעת נשיאים בהתאם לצרכים". תגובה דומה נמסרה מטעם דוברו האישי של ליברמן. 

סוכן נסיעות? ליברמן | צילום: מרק ישראל סלם

4. עורך הדין שבראש המגדל

הרבה מאוד איכויות מקצועיות בתחום דיני עבודה יש לעו"ד בני כהן. ויש לו משהו נוסף שאינו קשור למעמדו המקצועי. הוא אביה של הקומיקאית המדהימה שני כהן, שבפרסומות לביטוח
הישיר חובטת ללא רחם בסוכני הביטוח. בחודשים האחרונים בילה אביה בחדרי המו"מ כדי להגיע להסכם עבודה במגדל, המעסיקה את המספר הגדול ביותר של סוכנים. ההסכם שנחתם בשבוע שעבר יחול על 2,900 עובדים שמתוכם יוחרגו המנהלים הבכירים.

"גישרתי בין הצדדים, ובתמיכתו האקטיבית של מזכ"ל ההסתדרות אבי ניסנקורן הגענו למשהו שונה מכל מה שהכרתי ביחסי העבודה. שיטת מינוי מגשר במגדל הוכיחה את עצמה. היו לי המון מפגשים עם חברי הוועד וההנהלה, אבל בניגוד להסכמים אחרים (דיסקונט)
הפעם לא הייתי צריך לשלוף את האקורדיון ולנגן כדי לשבור את הקרח", אומר כהן בחיוך.

על הטענות בנוגע לניסיונו של שלמה אליהו למנוע את התארגנות העובדים אומר כהן: "אם ההסכם הקיבוצי במגדל הוא מדד ליחס של הבעלים לעובדים, הרבה אנשים צריכים לבקש את סליחתו של אליהו. כבר לפני שלושה חודשים הוא העלה ביוזמתו את שכר המינימום ל־ 5,300 שקל לחודש. הוא העביר ביוזמתו עובדי קבלן למעמד של עובדים מן המניין ללא קשר להסכם הקיבוצי". 

אז מה יש בהסכם שהוא כל כך מתלהב ממנו? "ההסכם מעניק קביעות לכל מי שעבד שנתיים, למעט קבוצה של 50 איש. המעסיק משתתף במימון ארוחת צהריים שזה 7 מיליון שקל, ובדמי הבראה מוגדלים. וכן הסדרי הלוואות, חנייה והתייחסות מיוחדת לילדי העובדים".
אבל עם כל הכבוד, את זה יש גם בהסכמים אחרים. מה מיוחד? "שני סעיפים יוצאי דופן. ראשית, אליהו יפעיל את טבלאות השכר ובהתאם כל התוספות יינתנו בצורה אחידה וגורפת לכל העובדים וללא שיקול דעת הממונה. אין מצב שעובד לא יידע מה תוספת
השכר שלו, וזה חריג. הבונוס של משכורת לשנה ישולם לפי עמידה ביעד הממוצע. לבכירים ישולמו שתי משכורות. העניין המיוחד הוא ביטול סעיף 14 שקובע שאם המעביד הפריש
באופן שוטף לקופת הפיצויים, הוא פטור מפיצוי לפי המשכורת האחרונה. אליהו ישלם את פיצוי הפיטורים לפי המשכורת האחרונה".

זה יפה אבל אני שומע כי במסגרת "הגמישות הניהולית" תינתן להנהלה האפשרות לפיטורי עד 240 עובדים גם אם יש להם קביעות. "נכון, אבל זה מוגבל לתפקוד לקוי ואי
התאמה, הפרת משמעת חמורה ופיטורי התייעלות. לא יהיו פיטורים ללא שלוש חוות דעת תקופתיות. ההחלטה הסופית היא של הסמנכ"ל, אבל יו"ר ההסתדרות יכול לפנות למנכ"ל. לפני הפיטורים יופעל הליך פרישה מרצון, ורק אם אז לא ילך, תוגש רשימת העובדים. תנאי
הפרישה ייקבעו על ידי ועל ידי יו"ר ההסתדרות". כמומחה ליחסי עבודה, מה עמדתך
ביחס לסכסוך בכי"ל? 
"אני לא מבין את ההנהלה. במשך שנים אפשרו לעובדים לצאת לפנסיה מוקדמת בגיל מתקדם של 45 ־ 50 . העבודה שם פיזית וקשה. צריך לצאת פנסיה מוקדמת גם בגיל 45 , כי בלתי אפשרי למצוא עבודה אחרת. מה יקרה אם כי"ל תרוויח
קצת פחות? זה לא שהיא נמצאת לפני קריסה או התמוטטות". אז 
איך פותרים את המשבר? "המדינה חייבת להתערב. אני מתפלא שהאוצר לא משתמש במניית הזהב כדי לכפות את עמדתו. כשבחברת צים דיברו על דרישת הבעלים לוותר על מניית הזהב, איגוד קציני הים והוועד פנו לבית המשפט כדי לחייב את המדינה לנקוט עמדה. המדינה חייבת לצקת תוכן ולהתערב. העובדים לא מעוניינים בפיצויים או בדמי אבטלה אלא פשוט להמשיך לעבוד".

באילו בעיות אתה מטפל בימים אלה? "במו"מ בקוקה קולה עם המובילים והמפיצים. אני גם מטפל בחידוש הסכם השכר בוויזה כאל וביישום הסכם לאומי על עובדי בנק מרכנתיל. גם הסיפור של שעון הנוכחות בדיסקונט עדיין לא הסתיים. עבודה לא חסרה".

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן