|
יותר מהכל מעוניין בן קאופמן, המייסד והמנכ״ל בן ה־25 של קווירקי, שהסטארט־אפ הניו יורקי שלו יהיה פרוקטר אנד גמבל הבא. קווירקי היא חברת עיצוב והנדסה קטנטנה שמחוללת מהפכה בעסקי מוצרי הצריכה, בכך שהיא מאפשרת ללקוחותיה להחליט אילו מוצרים היא תבנה.
בכנס מרתק שהתקיים בדטרויט בחודש שעבר ועסק בתפקידה של הטכנולוגיה בתחרותיות בארצות הברית, במשרות ובאזורים אורבניים מתנוונים כמו דטרויט, היה קאופמן אחד הדוברים.
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
בדבריו, הסביר כיצד קווירקי מחוללת תמורות בייצור; לקווירקי יש קהילה מקוונת של קרוב ל־250 אלף איש, שכל אחד מהם מצביע ומשפיע על כל אחד מהעיצובים שלה לפני שהם נבנים.
המודל העסקי של קאופמן ריתק רבים מהיושבים בקהל; אחד מהם הוא פול מסקרנס, המנהל הטכני הראשי וסגן נשיא מחקר וחדשנות של פורד, שנשאר בסביבה בתום ההרצאה לאחר שנשבה בקסמה של קווירקי. "מה שהם עושים זה לשבור פרדיגמות הנוגעות לתהליך פיתוח המוצר, במונחים של משך הזמן מהרעיון ועד השיווק ובמונחים של עלות פיתוח המוצר״, אומר מסקרנס. "השאלה היא עד כמה ניתן ליישם את המודל הזה?״
האנשים מאחורי הסטארט-אפ | צילום: Quivky
ובכן, קווירקי פועלת כך: מדי שבוע מקבלת החברה כ־1,500 רעיונות למוצרים מממציאים ואחרים הסבורים שיש להם רעיון למלכודת עכברים מוצלחת יותר. הגורואים והמהנדסים של פיתוח המוצר בקווירקי מסייעים לשכלל את הרעיונות המוצלחים ביותר, בדרך כלל בתוך כמה שבועות, תוך קבלת משוב מקהילה של כ־250 אלף איש שמצביעים, מדרגים ומעירים הערות על כל היבט של הפרויקט.
הם מפתחים במהירות אב־טיפוס פועל תוך שימוש במדפסות תלת־ממד וכלים נוספים המצויים במפעל שלהם בניו יורק, ואחר כך משתפים סרטון וידיאו על המוצר באתר החברה, כדי להשיג משוב מהקהילה לגבי המחיר ההוגן של המוצר. אם זה בר־השגה ויש מספיק התעניינות במדיה החברתית – קווירקי תתקדם הלאה עם הייצור.
הן הממציאים והן המשפיעים זוכים לנתח מהפעולה. במשך כל התהליך משתמשת קווירקי באלגוריתמים מתוחכמים כדי לעקוב, עד לשבריר האחוז, עד כמה כל אחד ואחד מחברי הקהילה שלה השפיע על פיתוח המוצר.
מוצר ממוצע זוכה למשוב מאלף אנשים. באופן זה, בכל פעם שיחידה אחת נמכרת, אלף איש מקבלים תשלום – גם אם ההצעה היחידה שהעלו הייתה צבע האריזה, או איך כדאי לקרוא למוצר.
"אנחנו מזינים את הקהילה בעיצובים; הם מגיבים להם. הם מזינים אותנו ברעיונות; אנחנו מזינים אותם במומחיות״, מסביר קאופמן. "זה דגם משופר בהרבה של שיחה, שיתוף פעולה או יצירה משותפת״.
וכנראה שהוא עלה על משהו. קווירקי, בקושי בת שנתיים, הציגה מחזור של מיליון דולר ב־2010 ושל שבעה מיליון דולר אשתקד. השנה היא עומדת להציג מחזור של 25 מיליון דולר, ובאחרונה גייסה 68 מיליון דולר בהון סיכון כדי להתקדם לשלב הצמיחה הבא.
חולם להיות כמו פרוטקטור אנד גמבל – קאופמן | צילום: Quivky
איש עם אוטו:
האם ניתן ליישם את המודל העסקי של קווירקי גם בעסקי המכוניות? התפיסה פורצת הדרך של קווירקי גורמת לתהות האם ניתן ליישם את המודל העסקי שלה גם בעסקי ייצור המכוניות. במילים אחרות, למה צריך לקחת שלוש עד חמש שנים כדי שמכונית תגיע משלב הקונספט העיצובי לרצפת אולם התצוגה? ומה יקרה אם אנשים יוכלו להביע דעה אילו תוספות לשלב במכונית, איך לעצב אותה וכמה היא צריכה לעלות לפני שהיא מגיעה לשלב המכירה?
המוצרים שפותחו על ידי קווירקי כוללים את Pivot Power, מפצל שקעים שניתן לכיפוף; Cordies, מתקן לארגון חוטי חשמל רבים; ומערכת אחסון מודולרית שעוצבה בהשראת ארגזי החלב בחדרי המעונות.
שכלול ארגז חלב לצורכי מידוף זה דבר אחד, אבל האם מודל מיקור ההמונים יכול לפעול גם עבור משהו מורכב כמו עיצוב מכונית? "להשקפתי, זה ניתן ליישום, במיוחד במובן של פיתוח רעיונות וצמצום חלופות״, אומר מסקרנס, אך מציין שאם לוקחים בחשבון את המשוכות הרגולטוריות שאיתן מתמודדים יצרני המכוניות, בלתי סביר שחברות הרכב יעבירו אי פעם את כל תהליך פיתוח המכונית אל הציבור. "לדעתי״, הוא אומר. "בעתיד הנראה לעין כל יצרן ציוד מקורי יפעל על פי התהליך הקנייני שלו עצמו״.
עם זאת, נכון להיום ישנה לפחות חברת סטארט־אפ אחת בתחום הרכב שכבר מאמצת את גישת מיקור ההמונים בעיצוב רכב. לוקאל מוטורס מגייסת את הקהילה המקוונת שלה – המונה יותר מ־18 אלף מעצבים, יצרנים, מהנדסים וחובבי רכב, וכן לקוחות, בעלי זיכיונות ונהגים של דומינו'ס פיצה – במטרה לקבל משוב לפיתוח "רכב חלוקת הפיצה האולטימטיבי״. מסקרנס סבור שזהו מודל מעניין. "ניתן בהחלט לדמיין ייצור של סוג רכב כזה במפעל, בעלות נמוכה ולקהל יעד ממוקד מאוד״, הוא אומר.
|
