הסיורים בעקבות הביטלס פורחים – אבל השכנים מתלוננים על הרעש

קראו לזה הפלישה הבריטית, קראו לזה נקמה, קראו לזה איך שתרצו. קרוב ל-50 שנה אחרי שה"ביטלס" פרצו לעולם בסערה עם האלבום Please Please Me, התיירים פולשים לעיר הולדתם ליברפול, והשכנים לא ממש מרוצים.

"התיירים הזרים תוקעים את פרצופם לתוך החלון שלי ודופקים על הדלת כל הזמן. זה נורא", אמרה ללונדון טלגרף קת'לין יוז, אשר חיה בבית שבו גר גיטריסט הלהקה ג'ורג' הריסון.

הסיורים בליברפול בעקבות הביטלס היו קיימים מאז ימי הלהקה, אולם בשנים האחרונות הפכו להיות גורם משמעותי בענף התיירות של ליברפול. הטיולים הללו החלו לתפוס תאוצה ב-2008 ,שנה בה תפקדה ליברפול כבירת התרבות האירופית, ובמקביל נכנסה למפת אוניות הקרוז. אלו החלו לעגון בה, והאטרקציה הבולטת הייתה הסיורים הללו. כעת קיימות בעיר 16 חברות שמפעילות טיולי ביטלס. ומתברר שלא כל המבקרים בעיר מתנהגים כראוי.

התיירים לא מתביישים. ליברפול | צילום: רויטרס

התלונות של השכנים לרשויות המקומיות מגוונות, ונעות מסיורים מוקדם בבוקר או בשעות הקטנות של הלילה, דרך עומסים גדולים של מאות אנשים על הרחובות הצרים, ועד לדיווחים על התנהגות חצופה של האורחים כמו כניסה לתוך הבתים וישיבה על אדן החלון.

רני רוברטס ובעלה חיים מאז 1970 בבית השכן לזה שבו התגורר פול מקרטני. "לפעמים זה מרגיש כאילו אנחנו חיים באקוואריום", אמרה לטלגרף.

"אי אפשר לסלוח לאדם שמציץ מהחלון או דופק על דלתות הבתים", אומרת דבי קניון, המנהלת של סיורי המוניות "ארבעת המופלאים", המתעתדת להיות "חברת תיירות הביטלס המקורית". לדבריה, החברה שלה מפעילה טיולים רק בין 9 בבוקר ל-5 אחה"צ, ומורידה את האנשים מחוץ לרחובות הצרים.

עם זאת, קניון לא ממש מתרגשת מתלונות השכנים. "לעבור לגור דלת ליד אטרקציה תיירותית ולהתלונן על התיירים, זה קצת כמו לעבור לגור ליד אצטדיון רוק ולהתלונן על הרעש", היא אומרת.