הסמוראים מתעוררים משנתם: הגזרה היפנית-סינית הולכת ומתחממת

ביולי 2014 הציג ראש ממשלת יפן פרשנות חדשה לחוקה היפנית אשר אושרה על ידי הקבינט היפני. פרשנות זו, שבאה לדבריו, כדי לבנות הרתעה בפני אויבי יפן, מבטלת את האיסור להגנה עצמית קולקטיבית. כלומר, יפן תוכל להיות מעורבות בסכסוכים בינלאומיים בניגוד למדיניות הפציפיסטית אשר יפן נקטה מאז מלחמת העולם השנייה.

אישור הפרשנות החדשה של החוקה היפנית, כצעד של הגנה עצמית לצורך הבטחת קיומה של יפן, הוא זה שאיפשר את חקיקתם הדרמטית של חוקים חדשים, בבית התחתון של הפרלמנט היפני, ב-16 ליולי. חוקים אלה יאפשרו ליפן, לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, לשלוח כוחות לחימה למשימות מעבר לים. החוקים הועברו כעת לבית העליון של הפרלמנט לדיון נוסף ולהצבעה בתוך 60 יום. במידה והחוק לא יאושר בבית העליון, ההצבעה על החוק תוחזר להצבעה סופית בבית התחתון, שבו הקואליציה של ראש ממשלת יפן מחזיקה ברוב גדול.

ניסה להשפיע על דעת הקהל בנוגע לשינוי המדיניות, ונתקל בהתנגדות עזה. ראש ממשלת יפן שינזו אבה | צילום: thinkstock

לאחר ההצבעה אמר אבה, כי המצב הביטחוני מסביב ליפן נהיה "קשוח יותר" וכי החוקים הללו הם הכרחיים להגנתה ולמניעת מלחמה. אבה כיוון בדבריו להתעצמותה הצבאית של סין. במוקד המחלוקת שלה עם יפן נמצאת קבוצה של שמונה איים סלעים קטנים בלתי מיושבים, העשירים בנפט, גז ודגה. ביפן האיים נקראים "סנקוקו" ואילו בסין שמם הוא "דיאויו".

הצהרותיו של אבה ממחישות תהליך שבו נכסים יפניים מקבלים משמעות בטחונית, אשר ראש ממשלת יפן מנסה לקדם מסביב לאיי המחלוקת. הוא מציג את סוגיית איי סנאקוקו כאיום קיומי, הדורש פעולות חירום ומצדיק פעולות מחוץ לנורמות ולמסגרות הקיימות.

הצהרותיו גם מציגות את הריבונות היפנית ואת הסטטוס קוו הקיים באסיה כגורמים אשר נמצאים תחת איום ממשי, כאשר סין מנסה לשנות את הסטטוס קוו הקיים באמצעים כוחניים. טענותיו של אבה בנויות משתי תחזיות. מצד אחד, במידה והשינוי במדיניותה של יפן לא יתבצע סין תפר את הסטטוס קוו ותפגע בריבונות היפנית. מאצד שני, במידה והשינוי כן יתבצע – יפן תחזק את ההרתעה מול סין. בטענותיו אבה עושה שימוש בנרטיבים ביטחוניים וחוזר על מילים ביטחוניות שוב ושוב, כדי להבנות את הסוגייה כביטחונית ולהצדיק פעולות קיצוניות כגון שינוי המדיניות הפציפיסטית היפנית.

אבה ניסה להטות את דעת הקהל היפנית לטובת שינוי המדיניות הזו, אך הוא נתקל בחוסר תמיכה מצד העם היפני. אמנם, הוא הצליח לשכנע את שותפתו לקואליציה, מפלגת Komeito New, לתמוך במהלך, אך סקרי דעת קהל של כלי התקשורת המרכזיים ביפן חשפו חששות כבדות מצד הציבור לגבי השלכות הפרשנות החדשה של חוקת המדינה. בסקר שנערך על ידי העיתון "Shimbun Asahi" עולה, כי הדעות בציבור חלוקות לגבי שינוי המדיניות. אך רובו הרגיש כי ההחלטה שהתקבלה ללא הקול הישיר של העם היפני היתה "בלתי הולמת". בסקר נוסף, שנערך על ידי העיתון "Shimbun Nikkei", עולה כי החשש המרכזי של הציבור הוא מתגובות שכנותיה של יפן להחלטה.

ההתחזקות הצבאית של סין מעוררת דאגה ביפן | צילום: thinkstock

מאז אישור הפרשנות החדשה לחוקה ביולי 2014 אבה ניסה להטות את דעת הקהל היפנית לטובת שינוי המדיניות הפציפיסטית. אך גם כיום הוא נתקל בחוסר תמיכה מצד העם היפני. בסקר שנערך על ידי העיתון היפני "The Asahi Shimbun" עולה כי רק 26% תומכים בהחלטה של הבית התחתון לאשר את החוקים. כמו כן, 56% מתנגדים נחרצות לחוקים החדשים שנחקקו.

התנגדות הציבור למהלכיו של ראש הממשלה לא באה לידי ביטוי רק בסקרים. אישור החוקים בבית התחתון הוביל לאחת מההפגנות הגדולות ביותר ביפן מאז התאונה הגרעינית בפוקושימה. בהפגנה היו מעורבים כ-100,000 אנשים שקראו לאבה להתפטר.
בתגובה לחוקים החדשים שנחקקו, על בסיס הבניית המחלוקת עם סין כאיום קיומי המצריך נקיטת אמצעים קיצוניים, הודיע משרד החוץ של סין, כי צעד זה מעלה שאלה לגבי המחויבות היפנית ללכת "בדרך של פיתוח בדרכי שלום" וקרא לאבה ללמוד את לקחי ההיסטוריה.

מאז ראשית הקדנציה השנייה שלו בשלטון הצליח, אם כן, ראש ממשלת יפן, להוביל פרשנות מפליגה של חוקת המדינה וחוקיה, עד כדי שינוי המדיניות הפציפיסטית שלה. ימים יגידו, אם יוכל לשמור על הישגו ולהתמיד במדיניותו, הנתונה במחלוקת לא רק מצד שכנותיה של יפן, אלא גם בקרב עמו וקהל בוחריו.