העיר שהכי 'מגניב' לחיות בה בארה"ב: יוסטון, טקסס

מה הופך עיר ל"מגניבה" ומה גורם לאנשים לרצות לגור בה? לאן ישים פעמיו הצעיר כשבגר ועזב את בית הוריו והוא תר אחר עתידו – לא רק המקצועי, כי אם גם החברתי, הקהילתי, התרבותי? האם העיר הגדולה הקרובה למקום מגוריו תספק את מאוויו ותענה על צרכיו, או שמא כדאי לו להרחיק לכת כדי לפגוש "אנשים כמותו"?

מסתבר שנתונים רבים באים בחשבון בניסיון להחליט מה המקום המתאים לנו. בישראל, מקום בו רבים גורסים כי "יש רק עיר אחת", השאלה אולי עולה פחות, אך בארה"ב מדובר בשאלה אקוטית לכל מי שלא אץ להמשיך את המסורת המשפחתית בנחלת אבותיו: באיזו עיר יהיו יותר צעירים, תעסוקה, הופעות, מסעדות, מסיבות, פנויים/פנויות, הזדמנויות קריירה, אולמות ספורט, פעילויות חוץ – ועוד שיקולים רבים, כל אחד לפי אורח החיים המועדף עליו.

הכי קוּל בשקלול המדדים. קו הרקיע של הדאון-טאון ביוסטון, טקסס | צילום: ingimage/ASAP

מגזין פורבס ניסה ליצור פילוח של צרכי הצעירים המחפשים סביבה אורבנית שתתאים לאורח חייהם. לפיכך דירג את 20 הערים ה'מגניבות' ביותר בארה"ב, כשבתכונה זו הניסיון הוא לשקף כמה מדדים – כפי שהם באים לידי ביטוי ב-65 איזורי מטרופולין (ערים והפרברים המיידיים הסמוכים להן) הגדולים ביותר בארה"ב: 

– בידור ותרבות – חישוב היצע האופציות פר נפש ברגע נתון (ציון עד 100)

– אפשרויות לפעילויות פנאי – כולל שיעור השטחים הירוקים וחישוב איכות פעילויות החוץ (תחת כיפת השמיים) המוצעות, ומספר קבוצות הספורט (מקצועיות ומכללות) הקיימות (שוב ציון עד 100)

– מספר המסעדות והבארים לנפש, בדגש על מזללות מקומיות

– ריבוד תרבותי – תוך שימוש ב'מדד הגיוון של ספרלינג

– נתונים סטטיסטיים כלליים: גיל חציוני של תושבי הכרך, שיעורי ההגירה אל העיר, ושיעור האבטלה בה.

20 הערים שהשיגו את הציון המשוקלל הגבוה ביותר ומצאו את דרכן לדירוג מפוזרות בכל רחבי ארה"ב – מבוסטון במזרח ועד אוקלנד במערב ומסן-אנתוניו בדרום הלוהט ועד סיאטל, בואכה גבול קנדה. אך 2 ממדינות ארה"ב – ולא במקרה הגדולות ביותר שבשטחה היבשתי – בולטות במיוחד בדירוג בשפע הערים ומציעות לא פחות מ-5 מטרופולינים כל אחת המותאמים היטב לקליטת מהגרים צעירים, וניחנו בשפע של קהל מעודכן, פעילויות פנאי, וריבוד תרבותי: אלו הן טקסס וקליפורניה. טקסס הכניסה לדירוג את אוסטין (מקום 19), סן אנתוניו (11), פורט וורת' (13), דאלאס (4) ויוסטון, שזכתה במקום הראשון; קליפורניה הכניסה פרט ללוס-אנג'לס המורחבת (מקום 3) גם את אוקלנד (16), סן פרנסיסקו (9), מחוז אורנג' (8) וסן דייגו (5).

יוסטון, שזכתה במקום הראשון, היא הרביעית בגודלה מערי ארה"ב (אחרי ניו יורק, לוס אנג'לס ושיקגו) והגדולה בערי טקסס. הנתונים מלמדים כי הגיל החציוני של תושביה הוא 33 (לעומת 37 בניו יורק, למשל), שיעור האבטלה בה הוא פחות מ-7% (לעומת יותר מ-11% בלוס אנג'לס). היא קיבלה 91 ו-94 במדדי הבידור/תרבות והפנאי בהתאמה, ובכ-2011 היגרו אליה כ-50,000 איש. כמו כן, אם תהיו רעבים תוכלו למצוא בה לא פחות מ-11,200 מקומות להרביץ בהם נגיסה כלשהי – פחות מחצי מ-26 אלף המזללות של ניו-יורק, אבל הגדולה בערי ארה"ב, למרות ציון ה-100 שלה במדדים שהוזכרו, סבלה מהגירה שלילית (עזיבה) של כ-12,000 תושבים בשנה שעברה, ואפשר לנחש מדוע.

100 במדדי הפנאי, התרבות והאומנות. ניו יורק | צילום: ingimage/ASAP

ובכל זאת ניו יורק מצאה את עצמה בדירוג, ועוד בעשירייה הראשונה. עוד בלטו בצמרת הדירוג – לוס אנג'לס שטופת השמש והזדמנויות הפרסום במקום השלישי, ועיר הבירה וושינגטון די.סי במקום השני. בולטות בהיעדרן מהדירוג ערי פלורידה, שלמרות האקלים החם והאווירה החופשית שבהן עדיין אטרקטיביות יותר לקשישים מאשר לצעירים, עובדה המכתיבה גם את התנהלותן האורבנית. גם ערי המדינות הסמוכות לפלורידה ("חגורת התנ"ך"), כמו אטלנטה וניו-אורלינס, לא מצאו את מקומן בדירוג.

הדירוג המלא: