חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Forbes Israel Logo

הענק הירוק: על המהפכה הכללית שמתכנן השר אבי גבאי למשרד לאיכות הסביבה

בכתבה אוהדת ששודרה בחדשות 2 על אבי גבאי הוצג השר להגנת הסביבה כמעין קוריוז: השר האלמוני מהמשרד השולי, המדלג בעליצות בין ערימות האשפה, מתנצל בחיוך מתחטא על אלמוניותו. כשר בלט גבאי עד כה בעיקר כקול הבודד שהתנגד לאישור מתווה הגז. יש התומכים בחתימה על ההסדר עם חברות הגז, בתקווה שהוא יאפשר לפתח את משק הגז בהקדם האפשרי; יש המתנגדים למתווה במתכונת שהוצגה לממשלה. אולם גם רוב אלה שדורשים חתימה על המתווה מסכימים עם ביקורתו הקשה של גבאי על האופן הרשלני שבו נוהל המו"מ עם חברות הגז, ועל התוצאה הבעייתית מבחינת המדינה ואזרחיה.

במשרד להגנת הסביבה כמעט שלא הורגש מגע ידו של גבאי. הוא אומנם נכנס בעובי הקורה בקידום התוכנית לאוויר נקי באזור חיפה והעברת ריכוז האמוניה מאזור המגורים במפרץ לנגב, אבל חלק ניכר מזמנו בחודשים האחרונים הוקדש למתן תמיכה מקצועית לכחלון ולבכירי האוצר בהכנת תקציב המדינה. אחרי הכל, גבאי הוא גם בכיר לשעבר באגף התקציבים באוצר. אבל מאחורי הקלעים מתכנן גבאי מהפכה שתשנה את פניו של המשרד להגנת הסביבה ללא היכר. תוכנית שתגדיל בעשרות אחוזים ואולי אף תכפיל את כוחו של המשרד ואת תקציבו, ותהפוך אותו לאחד הרגולטורים האימתניים במשק.

בכל הקשור לאיכות הסביבה ולהגנה על הסביבה, ישראל היא מדינת עולם שלישי המאחרת לאמץ תקנים מתקדמים. המשרד הממשלתי האחראי לנושא קטן ודל תקציב, שקוע בביורוקרטיה אינסופית של הוצאת רישיונות משלל סוגים. אין לו כמעט כוח אדם היוצא לשטח ומפקח על קיום הצווים ועל תנאי הרישיונות. כשמונה השר גלעד ארדן הוא החל לבחון ארגון מחדש של המשרד ושלהחקיקה שלפיה הוא פועל, אבל כהונתו הייתה קצרה מכדי להשלים את ההליך המסובך. ארדן המשיך הלאה, ואחריו חלפה גם כהונתו של עמיר פרץ.

עם כניסתו של גבאי למשרד הושלם תהליך ראשוני של גיבוש טיוטת החוק שישנה את פני הענף. בערב ראש השנה שיגר המשרד למשרדי ממשלה וגופים קשורים את טיוטת "חוק רישוי סביבתי משולב". החוק אמור להפוך את המשרד מגוף השקוע בביורוקרטיה אינסופית של חלוקת רישיונות, לגוף שעיקר עיסוקו הוא פיקוח וטיפול ממוקד ב־3,000 המפעלים הגדולים, המייצרים כ־90% מהזיהום ומהמפגעים הסביבתיים.

מי ישלם?

כיום אמור המשרד להגנת הסביבה לפקח על עשרות אלפי מפעלים קטנים וגדולים, מרמת המכבסה והמאפייה השכונתית ועד מפעלי הענק למזון, חומרים כימיים ומכרות. חלק גדול מהרישיונות ניתנים לשנה עד שלוש שנים בסך הכל, והמפעלים ופקידי המשרד עסוקים כל העת בחידושים ובתנאים לחידוש הרישיונות. החוק החדש יוציא מתחום הפיקוח והרישוי של המשרד אלפי מפעלים קטנים ויעביר את הטיפול בהם לרשויות המקומיות. המשרד לאיכות הסביבה יתרכז במפעלים המייצרים את עיקר הזיהום. כל אחד מהמפעלים יוכפף לפיקוח של מנהל יחיד מטעם המשרד, ששוב לא יצטרך להתרוצץ בין אגפים אחרי היתרים ורישיונות הקשורים לאיכות הסביבה. האחראי במשרד על פיקוח על המפעל יבחן את כל היבטי הזיהום הקשורים במפעל, זיהום האוויר, טיפול בשפכים, שימוש בחומרים מסוכנים, זיהום הקרקע וכו', ויוציא למפעל רישיון אחד המשלב את כל היבטי איכות הסביבה.

גם אם המפעל נדרש להיתרי איכות הסביבה שבסמכות גופים אחרים כגון רשות המים, מכבי האש או פיקוד העורף, הממונה מטעם המשרד יהיה אחראי להשיג את האישורים האלה. בתום הליך שצפוי לארוך שנה עד שנה וחצי, ייתן המשרד למפעל את הרישיון המשולב, שתוקפו יהיה לשבע שנים. בכך תיחסך למפעל גם הביורוקרטיה הכרוכה בחידוש התכוף של היתרים. הרישיונות יהיו מפורטים מאוד, במטרה לעמוד בתקני האיחוד האירופי שקיבלה על עצמה ישראל.

גבאי | צילום: רון טופלברג

המשרד שוב לא יוכל להסתפק בהענקת הרישיונות ובפעילות ביקורת אקראית ונדירה במפעלים. לצורך השמירה על תנאי הרישיונות והפיקוח, הכוללים מאות הוראות מפורטות, יידרש מהמשרד להעסיק צבא של פקחים וחוקרים, ולהשקיע מיליונים בהקמת מערכות מחשוב חדשות שירכזו את המידע והנתונים. אנשי התאחדות התעשיינים ששותפו בהתייעצויות לקראת הכנת החוק מביעים תמיכה נלהבת בחיסכון הניכר בביורוקרטיה. הם פחות ישמחו כשיוטל עליהם לממן את ההוצאות הכבדות הכרוכות ביישום החוק.

"מדובר בתוספת של מאות עובדים", אומרת שולי נזר, סמנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. "מצד אחד המשרד יתייעל כתוצאה משינוי ארגוני מקיף, ומצד אחר אנחנו מעבירים את מרכז הכובד של הפעילות מרישוי לפיקוח". נזר מסרבת לנקוב במספר המדויק של עובדים או בתוספת התקציב הנדרשת: "המספרים המדויקים יהיו תלויים בחוק שיאושר בסופו של דבר".

גם בהצעת החוק ובדברי ההסבר נזהרים אנשי המשרד מלנקוב במספרים, אולם ברור שמדובר בסדר גודל של עשרות מיליוני שקלים. בטיוטת הצעת החוק מוצע שלפחות חלק מתוספת התקציב ימומן באמצעות אגרות. המשמעות היא הגדלת העלויות למפעלי התעשייה, שממילא יצטרכו להסתגל לסטנדרטים גבוהים ויקרים יותר של איכות הסביבה. החוק יחייב את המפעלים גם בהפקדת ערבויות להבטחת התחייבויותיהם לעמוד בתנאים, ומימון של עבודות ייעוץ שיידרשו לעתים לצורך הרישיונות.

נזר אומרת שהמשרד מתכוון לממן את תוספת העלויות באמצעות תוספת תקציב, ללא עול נוסף על התעשיינים. דרישה כזו כבר מעוררת התנגדות בקרב אנשי האוצר, הטוענים שעל המפעלים לשאת בכל העלויות הסביבתיות של פעילותם. העובדה שאבי גבאי הוא יותר איש משרד האוצר ופחות "מחבק עצים" אינה מבשרת על תמיכה בעמדת התעשיינים.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן