העתיד הלא רחוק: משקפים חכמים, ניידת משטרה מתוחכמת המתריעה מפני סכנה ומדים עם חיישנים

פול סטיינברג אוהב לבוא לישראל. הוא אוהב את מזג האוויר ומעדיף אפילו את הקיץ התל אביבי המעיק על פני החורף בעירו סחופת הרוחות, שיקגו. אך סטיינברג, סגן נשיא ומנהל הטכנולוגיה הראשי של חברת מוטורולה סולושן, לא הגיע הפעם לנסיעת בילוי. הוא מנסה למכור ללקוחות, שאת שמם אפשר לנחש בקלות, מערכות שפיתחה מוטורולה לשירותי חירום והצלה ולביטחון הציבור.

המערכות מבוססות על תקשורת סלולרית מדור מתקדם, LTE והן מאפשרות לשירותי החירום וההצלה לשמור על קשר קול ותמונה ביניהן לבין הפיקוד העורפי, גם כאשר כל מערכות התקשורת בסביבה קורסות. מהנדסי מוטורולה נוהגים להסביר שמאות כבאי ניו יורק היו ניצלים ממוות בפיגוע מגדלי התאומים אילו היו מצוידים במערכות, שהיו מראות בשידור וידיאו חי היכן נמצאים הכוחות ומה מתחולל סביבם, מחוץ לטווח ראייתם. בישראל, מסבירים אנשי מוטורולה, ניתן אולי היה להשתלט על השריפה בכרמל מהר יותר ועם פחות נפגעים, אילו היחידות בשטח ומפקדיהן היו יכולים לראות בשידור חי מה קורה ולהגיב בהתאם. את המידע הם היו מקבלים ממצלמות המותקנות בכל אחד מכלי הרכב ועל קסדות הכבאים והשוטרים.

מערכות תקשורת אחרות, משולבות במצלמות וחיישנים, מוצעות על ידי מוטורולה וחברות אחרות תחת המותג "העיר החכמה": רשתות תקשורת משובצות מחשב, המקנות לרשויות שליטה עצומה על המתרחש בעיר. "אני לא מדבר על העתיד הרחוק", אומר סטיינברג, "הטכנולוגיה כבר קיימת, וחלקים גדולים ממנה פועלים. ערים רבות כמו סינגפור והונג קונג כבר אימצו אותה בצורה די מתקדמת. אני מדבר על מערכות שלא רק מגלות מפגעים כמו בור בכביש וצינור שהתפוצץ. באמצעות חיישנים ויכולת לעיבוד נתונים רבים, יכולות המערכות לחזות את היווצרות התקלות ולטפל בהן מבעוד מועד. המצלמות והחיישנים המפוזרים ברחבי העיר יכולים לספק נתונים על התקהלות העומדת להתרחש, ואף על מעשי פשע בטרם בוצעו, ולשלוח מבעוד מועד כוחות כדי לטפל בהם".

סטיינברג נזהר מלבטא את השם המפורש "גוגל", אבל מדבר על השירות הציבורי העצום שיכולים לספק המשקפיים המפורסמים ודומיהם, המחוברים לרשת ומסוגלים להעביר לבעליהם אינסוף נתונים על סביבתו הקרובה והרחוקה. "משקפיים יכולים לסייע מאוד לשוטרים הנעים בסביבה עוינת באמצעות 'מציאות רבודה', הם יכולים לספק לשוטר או לכבאי פרטים רבים על סביבתו. כבאי, לדוגמה, המגיע למקום שריפה, רואה מולו בעיקר עשן. משקפי המציאות הרבודה יכולים לספק לו מידע מדויק היכן מוקדי האש ומה מתרחש מעבר למסך העשן".

צילום:shutterstock

מהמשקפיים החכמים המחוברים לרשת עובר שטיינברג למכונית החכמה, ניידת המשטרה: "בניידת יותקנו מצלמות וחיישנים המחוברים לרשת, והם יפעלו עצמאית. הם יקבלו מידע מקיף על הסביבה, וידווחו על מיקום השוטרים ועל המתרחש מסביבם. אם למשל ינסה הפושע לתקוף את השוטר מאחור, המכונית תוכל לזהות את ניסיון התקיפה, ולהזהיר אותו באמצעות מערכת התרעה".

לא רק המכונית תהיה חכמה, גם מדי השוטר וגופו יצוידו בחיישנים וידווחו על תנועותיו". השוטרים לא יצטרכו לעצור ולדווח על מיקומם למטה תוך כדי תנועה – החיישנים שעל גופם יעשו זאת במקומם. החיישנים יוכלו לדווח לאחור על התפתחות תנאי חירום, כמו זיהוי מיידי של שליפת אקדח על ידי השוטר. זה לא העתיד הרחוק. כל הרכיבים של המערכות האלה כבר כאן". אבל זה לא יהיה עולם מושלם. "ככל שהתלות שלנו במערכות הממוחשבות גוברת, גדלה הסכנה של תקלה או פריצה למערכות האלה", מודה סטיינברג. "בעבר ידענו ליצור מערכות סגורות ובלתי ניתנות לפריצה. היום כל המערכות מחוברות ביניהן, ואיש אינו יכול לסתום את כל הפרצות. תמיד יש נקודת תורפה שממנה יכולה להתרחש הפריצה".

כאיש מקצוע נאמן נזהר סטיינברג מלהזכיר את שמות הלקוחות שעמם נפגש בישראל. למוטורולה מערכת יחסים ארוכת שנים עם משטרת ישראל, העושה שימוש נרחב במערכות התקשורת שחלקן יוצרו בעבר בישראל. אבל הסיכוי ששירותי החירום וההצלה בישראל יצטיידו בשנים הקרובות במערכות תקשורת מתקדמות מהסוג שסטיינברג מתאר אינו ברור. "מצאתי כאן אנשים נלהבים לטכנולוגיות חדשות. ישראל נחשבת בעולם למדינה מתקדמת מאוד. האנשים כאן מבינים בטכנולוגיה מתקדמת ואוהבים אותה". הוא משמיע בזהירות שפע מחמאות על החיבה הידועה לטכנולוגיה, בלי להתייחס למציאות המביכה: בשוקי העולם מתחרות במוטורולה חברות ישראליות כמו ורינט ונייס על מכירת טכנולוגיות ביטחון מתקדמות, אבל שירותי החירום וההצלה שלנו רחוקים מאוד מקדמת הטכנולוגיה בתחומם. ישראל מעדיפה להשקיע מיליארדים במערכות הגנה נגד טילים, ומעט מאוד כסף וטכנולוגיה נותרים למלחמה האפורה בפשע ובאלימות הפושטים ברחובות.

אחד הגורמים לפיגור הטכנולוגי של ישראל בתחום תקשורת החירום הוא העדר רשתות תקשורת אלחוטיות מהדור הרביעי. הטכנולוגיה כבר קיימת כאן, ולפחות שתי חברות סלולריות הודיעו על כוונתן להפעיל בקרוב רשתות מהדור הרביעי, אבל בעוד מאות רשתות מהדור הרביעי נפרסות ברחבי העולם, מאחרת ישראל בהקצאת התדרים המתאימים. בשבועות הקרובים צפוי משרד התקשורת לקיים סוף סוף את המכרזים להקצאת התדרים, אבל הם יוקצו לשימוש אזרחי ברשתות הסלולריות בלבד. מערכות החירום וההצלה זקוקות לתדרים מיוחדים משלהן, על מנת להבטיח שהרשתות לא יקרסו תחת עומס בלתי מבוקר ברגעי חירום. סטיינברג מעריך שעל מנת להקים רשת איתנה יזדקקו שירותי החירום בישראל לתדרים ברוחב 20 מגה הרץ. מדובר בהיקף המהווה כשני־שלישים מכלל התדרים שיוקצו למערכות האזרחיות. הלקוחות הישראלים של סטיינברג ישמחו מאוד אם יצליחו לקבל חצי מהיקף התדרים המומלץ.

לסגור ולפתוח

גלעד ארדן ויאיר לפיד לא יכלו להחמיץ את הפתיחה החגיגית של הוועדה המיוחדת בכנסת שהוקמה בעידודם לצורך הדיון בחוק החדש של רשות השידור. השרים התייצבו בכנסת ונשאו נאומים נמלצים על אובדן הדרך של הרשות ועל הצורך להקים גוף חדש ויעיל יותר. מדובר בתוכנית שאפתנית שאמורה להיות גולת הכותרת של כהונת שני השרים.

לפיד הולך ומסתמן כאחד הכושלים שבשרי הממשלה הנוכחית. לא היה שר מבטיח ממנו בעשור האחרון, ולא היה שר שרשם לחובתו סדרה ארוכה כל כך של כישלונות. שיקום השידור הציבורי, אם יעלה יפה, עשוי להיות הגדול בהישגיו, גם אם מדובר בהישג שולי יחסית למטלות העיקריות של שר אוצר. גם ארדן, שנדחק מתפקידו כשר להגנת העורף על ידי שר הביטחון משה יעלון, אינו יכול לרשום לזכותו הישגים משמעותיים. כהונתו במשרד התקשורת עוברת בצל הישגו הגדול של קודמו, משה כחלון, שפתח מחדש את התחרות בענף הסלולר. ייתכן שבמהלך כהונתו של ארדן תחול התקדמות משמעותית במעבר חברות הסלולר לדור הבא ומיזם תקשורת הסיבים יתחיל לפעול, אך ספק אם אירועים אלה יירשמו כהישגים משמעותיים שלו.

כדי להמריץ את הח"כים לאשר את החוק, דאג לפיד למנות את חברת מפלגתו, הח"כית האלמונית יחסית קארין אלהרר. לפתח חברי הוועדה המיוחדת הונח גם פיתוי קטן, ולצדו איום: עם השלמת החוק תבוטל אגרת רשות השידור המאוסה, וההקלה תיזקף לזכותם של חברי הוועדה. אם לא יאושר החוק במועד, תמשיך הרשות לגבות את האגרה גם בשנה הבאה, וחברי הוועדה יואשמו בעיכוב. אבל אין לח"כים סיבה להילחץ. גם אם יתעכב אישור החוק, שחלקים ממנו צפויים לעורר מחלוקת לא פשוטה, קטן הסיכוי שהאגרה תוטל מחדש. ביטול האגרה כבר הובא לידיעת הציבור ונרשם על שמם של השרים. ההודעה על הכוונה לבטל את האגרה הביאה לקריסה מוחלטת של מערכת הגבייה, שממילא סובלת שנים מניהול כושל ומביקורת ציבורית נרחבת על שיטות הפעולה המפוקפקות שלה.

בימים אלה אמורה להיערך גביית "החצי השני" של האגרה, לאזרחים שבחרו לשלם בשני תשלומים. מי שישכחו לשלם יקבלו את התזכורות הרגילות ואיומים בקנסות, אבל ספק אם יינקטו פעולות תקיפות נגד הסרבנים. תקציב המדינה לשנה הבאה יכלול מאות מיליוני שקלים שיושקעו בשיקום ובהפעלת רשות השידור, ללא תשלום אגרה וללא קשר אם יאושר החוק או לא. הח"כים יתמכו מן הסתם במרבית סעיפי החוק ובתוכנית לסגור זמנית את הרשות. המחלוקת העיקרית צפויה להתעורר סביב אופן מינוי בעלי התפקידים ברשות. ממסמכי ועדת לנדס שנחשפו השבוע על ידי עמותת "הצלחה" ועו"ד אלעד מן, עולה שהוועדה התלבטה רבות והזמינה מחברת ייעוץ סקירה של מערכות שידור ציבורי בעולם.

בסופו של דבר המליצה הוועדה על מנגנון פשוט: גם הרשות החדשה תהיה תאגיד ציבורי בפיקוח מועצה ציבורית שאנשיה ממונים על ידי "השר הממונה". ההצעה, המיושמת גם בהצעת החוק של שני השרים, אינה מציעה מזור של ממש לאחד הנגעים הקשים ברשות השידור – המינויים הפוליטיים. גם הרשות החדשה תהיה כפופה בפועל לגחמותיו של שר תקשורת או שר ממונה אחר שייבחר. די יהיה בקדנציה אחת של שר מושחת ותוקפן, כדי להחזיר את רשות השידור והשידור הציבורי כולו לתקופת האופל