|
לארון מקונל לא מפריע לחלוק מטבח עם שבעה שכנים. מקובל עליו גם לחיות בדירה שבקושי יש בה מקום למיטה זוגית ושולחן פינתי. ארונות? תשכחו מזה – את הבגדים הוא שומר במדפים או על וו. סגנון החיים הזעיר של מקונל הוא חלק מטרנד מתחמם בשוק הנדל"ן האמריקאי – מיקרו-דירות. "אני חי בקהילה", הוא אומר. "זה כיף, מאוד חברתי".
היתרון הנוסף של הדירה היא המחיר. מקונל, בן 28, משלם 737 דולר בחודש על הדירה שלו בסיאטל, בתקופה שבה הוא מנסה להתחיל קריירה בהנדסה אזרחית.
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
דירות זעירות כמו זו של מקונל צצות בערים גדולות בכל רחבי ארה"ב כדי לספק מענה לביקוש הגבוה של דירות מצד אנשים אשר אין להם כסף רב להשקיע, אך נחושים לחיות באזורים שהשכירות בהם יקרה מאוד.
דירות מיקרו, אשר מכונות גם "דירות הוסטל", כוללות בדרך כלל חלל בגודל של כ-18.5 מ"ר, חדר אמבטיה פרטי, ובדרך כלל מגיעות מרוהטות, פעמים רבות עם מיטה מיוחדת בניסיון לחסוך מקום.
חלק מהדירות כוללות מקרר קטן | צילום: רויטרס
במרביתן יש מטבח משותף, אותו חולקות כשמונה דירות, למרות שדירות כמו זו של מקונל מצוידות במיקרוגל ובמקררים קטנים. הן כוללות גם גישה לאינטרנט. מעליות, כמובן, אין.
על החיסרון הגדול בשטח מפצות המיקרו-דירות בקרבתן למרכזי הערים. בסיאטל, דמי השכירות למיקרו-דירות נעים בין 500 ל-1,000 דולר, כשעלותה החודשית הממוצעת של דירת חדר רגילה היא 1,223 דולר.
מיקרו-דחוס
לא כולם תומכים בטרנד הזה. דייריהם של חלק מהבתים והדירות הקונבנציונליים יותר ליד מקונלי דואגים כי המיקרו-דירות יגרמו לצפיפות רבה מאוד בשכונה, יעמיסו על התשתיות, ויהפכו את בעיות החניה והתחבורה החמורות גם כך לקשות עוד יותר.
"אלה בתי מעברה על סטרואידים", אומר קארל וינטר, מייסד קבוצה המתנגדת לטרנד ותושב השכונה. "אני חי בסיוט". ראש עיריית סיאטל התבטא פומבית בעד המיקרו-דירות, וכמוהו גם חברי מועצה מקומיים. "השוק הפרטי בונה דיור בר השגה עבור אנשים שמעוניינים בכך", אמר אחד מהם, ריצ'רד קונלין. "בסופו של דבר, זו התחפתחות חיובית". גם צעירים, עובדי שירות ופנסיונרים בעלי הכנסה מוגבלת צריכים דיור בר השגה, אמר קונלין.
צילום: רויטרס
בית שני?
בסן פרנסיסקו, יש הרואים במיקרו-דירות פוטנציאל מצוין עבור אנשי היי-טק אמידים אשר חיים לרוב בפרברים, אך נאלצים להישאר ללון בעיר מדי פעם. גם ניו יורק עורכת ניסויים עם מיקרו-דירות, בגיבויו של ראש העיר מייקל בלומברג. בשנה שעברה השיק בלומברג את תחרות APT NYC, פיילוט לתוכנית לפיתוח בנייני שכירות המכילים מיקרו-דירות.
המנצח בתחרות הציע לבנות 55 יחידות דיור שגודלן נע בין 34-23 מ"ר. בנייתו של הפרויקט צפויה להסתיים בספטמבר 2015, והוא יכלול גינה על הגג, חדרי מנוחה, דקים, חדר כביסה, חדרי אחסון לאופניים, בית קפה וחדר כושר.
ג'ים פוטר, יו"ר קרן קאורי, הבונה את הבתים הללו בסיאטל, אומר כי המיקרו-דירות שהוא בונה, כולל קומפלקס אמרלד שבו גר מקונל, מספקים אופציות דיור עבור אנשים שמרבית הקבלנים לא לוקחים בחשבון כקהל יעד, ולא בונים דירות עבורם. "אף אחד אחר לא מייצר דירות במחירים הללו", הוא אומר. "אתה מקבל בניין חדש וחדר אמבט חדש. אתה מקבל גישה לאינטרנט והדירה מרוהטת לגמרי".
זמן השהייה הממוצע בדירות של פוטר הוא שנה אחת, וגילם הממוצע של הדיירים הוא 33. למרביתם יש הכנסה נמוכה מ-35 אלף דולר בשנה, והם לא מחזיקים במכונית. מקונל מתכנן להישאר בדיר עד ינואר, אז הוא יתחתן. "אחר כך נראה מה יהיה", הוא אומר.
|
