|
בנק ישראל הפסיד אשתקד 1.2 מיליארד שקל, לעומת 3.4 מיליארד שקל בשנת 2011, כך עולה מהדוחות הכספיים של בנק ישראל. תשואת השקעת יתרות המט"ח הסתכמה אשתקד ב-1.59% ובנק ישראל השקיע לראשונה 3% מיתרות המט"ח בשוק המניות של ארה"ב, כדי לשפר את תשואות השקעת היתרות – כך עולה מדו"ח על השקעת יתרות מטבע החוץ של ישראל לשנת 2012.
תשואת החזקת היתרות במונחי סל מטבעות לפי הרכב היתרות הסתכמה אשתקד ב-1.59% לעומת 1.18% בשנה הקודמת ו-2.95% בממוצע בשנים 2012-2003. כמו בשנת 2011 הושפעה התשואה במידה רבה מהרמה הנמוכה של הריביות והתשואות לפדיון בשווקים הפיננסיים.
תרומת הניהול הפעיל של היתרות הסתכמה בשנת 2012 ב-1.17% פי שלושה מהממוצע בעשור האחרון.
פישר | צילום: רויטרס
התשואות לפדיון של אג"ח ממשלתיות, במדינות שבהן מושקעות רוב יתרות מטבע החוץ, נותרו במהלך השנה ברמתן הנמוכה, וחלקן אף ירדו לרמות שליליות. לכן, הסיכון המרכזי לתיק היתרות, נותר סיכון הריבית. החשש מהתממשות סיכון הריבית עמד בבסיס ההחלטה של בנק ישראל להשקיע השנה, לראשונה, 3% מיתרות מטבע החוץ בשוק המניות של ארה"ב; זאת במטרה לשפר את יחס התשואה-סיכון של היתרות.
יתרות מטבע החוץ של ישראל עלו בשנת 2012 בכמיליארד דולר, לעומת עלייה של כ-4 מיליארד דולר בשנה הקודמת, והסתכמו בסוף השנה ב-75.9 מיליארדי דולרים. בשנת 2012 לא התערב בנק ישראל בשוק מטבע החוץ, לאחר רצף התערבויות ממארס 2008 ועד יולי 2011. בשנת 2012 היחסים בין היתרות למצרפים שונים של המשק, שלפיהם מקובל לבחון את רמתן של היתרות, נותרו גבוהים, אך אינם קרובים לגבול העליון של התפלגות יחסים אלו במדינות אחרות.
במחצית הראשונה של השנה החרפת משבר החוב באירופה הגבירה את החששות מפירוק גוש היורו – סיכון מרכזי לכלכלה העולמית. במחצית השנייה, סיכון זה פחת משמעותית הודות לתוכניות סיוע ולהצהרות של נגיד הבנק האירופי המרכזי מריו דראגי, שתרמו לרגיעה מסויימת בשווקים, בעוד נתוני המקרו באירופה ובעולם נותרו חלשים.
מאזן בנק ישראל הסתכם בסוף שנת 2012 בכ-303 מיליארד שקל, לעומת כ-308 מיליארד שקל בסוף שנת 2011 – קיטון של כ-1.6%, כך דיווח היום הבנק. עיקר הקיטון בצד הנכסים נובע מהקטנת הנכסים של הבנק במטבע חוץ וביתרת ניירות הערך הסחירים במטבע מקומי, וכנגדם, בצד ההתחייבויות וההון, נזקף הקיטון למגמה מעורבת של שינויים: גידול בשטרי הכסף והמעות במחזור ובהתחייבויות אחרות במטבע חוץ מחד, וקיטון ביתרות המק"ם והפז"ק וביתרת חשבונות השיערוך מנגד.
גם ההכנסות מהפרשי השערים הממומשים גדלו פי 3.4 – מ-500 מיליון שקל לכ-1.7 מיליארד שקל. הכנסות אלו תרמו לגידול סך ההכנסות הפיננסיות האחרות ולקיטון בהפסד שהוצג בדוח רווח והפסד של הבנק לשנת 2012, שעמד על כ-1.2 מיליארד שקל, לעומת הפסד של כ-3.4 מיליארד שקל בשנת 2011.
הוצאות השכר והזכויות של עובדי בנק ישראל הסתכמו בשנת 2012 בכ-264 מיליון שקל, לעומת כ-275 מיליון שקל ב-2011, ירידה של כ-4%. הוצאות גמלת הפנסיה והפרישה הסתכמו בכ-352 מיליוני שקל, לעומת כ-341 מיליון שקל ב- 2011, גידול של כ-3%.
חשוב לציין כי מטרתו של בנק ישראל היא לתמוך ביציבות מחירים, צמיחה ותמיכה ביציבות הפיננסית – והתוצאות הכלכליות אינן מכוונות להשאת רווחים פיננסיים.
|
