|
קוקה קולה רוצה שתעצב עבורה לוגו. מפתחת משחקי הווידאו Namco Bandai צריכה עזרה בעיצובו של פאקמן. LAY'S, חברה המייצרת צ'יפס, תרה אחר טעם חדש. פעם היו חברות אלו מעסיקות עובדים במשרה מלאה ומשקיעות כספים ומשאבים בפיתוח פרויקטים כגון אלה. היום, תפננה החברות לחכמת ההמונים (crowdsourcing); המשמעות – העברת משימה או פעילות מסוימת לביצועו של הציבור הרחב. הן פשוט תפרסמנה הצעה בדף הפייסבוק שלהן, והאוהדים כבר יעשו זאת בשבילן, עבור מעט מאוד כסף או ללא עלות בכלל.
מושג זה בעסקים איננו "מעשיה פשוטה ונחמדה אודות טכנולוגיה שהפכה את הכל לפשוט יותר". הפופולריות של פנייה לחכמת ההמונים לא הייתה גואה ללא שיתוף הפעולה של המשתתפים – LAY'S למשל קיבלה כבר יותר משמונה הצעות לטעמים חדשים של צ'יפס. בנוסף, להוט דור המילניום להשיג אינטראקציות שכאלו: "אנחנו מרגישים כל כך מנותקים מהעולם העסקי בימים אלה", אומרת לורה לביא מ-ZING, חברה המוכרת תמונות כמכסי ויניל. "פנייה לחכמת ההמונים מאפשרת דיאלוג. זו הומניזציה של התאגיד".
ובכל זאת,קשה להתעלם מהעובדה שמודל זה עשוי לגרום (לא בכוונה, כמובן) לחיסול תפקידים שמילאו בדרך כלל עובדים מקצועיים. או בהשאלה מקלישאה פופולרית: למה לקנות פרה (מעצב גרפי), כשאתה יכול לקבל את החלב (לוגו) בחינם?
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
למרות שקשה לקשר ישירות בין פנייה לחכמת ההמונים לבין נתוני האבטלה הנוכחיים, ניתן להגדירה כסיבה לגיטימית לירידה במספר המשרות. באופן אירוני, עשויים משתתפי המודל להיות האחראים להקטנת הסיכויים שלהם עצמם למצוא עבודה במשרה מלאה בתחומם. חברות תעדיפנה באופן ברור אופציה אשר עלותה תהיה נמוכה יותר, בייחוד כאשר התוצאה הסופית זהה.
האם ההמונים, בהסכמתם למודל, עושים נזק לעצמם? | צילום: רויטרס
"חברות סטארט-אפ ועסקים קטנים היו הראשונות לאמץ את פנייה לחכמת ההמונים כטקטיקת הישרדות", אומר אילנה גרוסמן מ-Gust, חברה המשמשת כמוקד מקוון למימון הקמת חברות סטארט-אפ. "הם לא יכולים היו להרשות לעצמם לשכור ביוקר, ולכן השתמשו בה באופן אקטיבי מאוד. הם בנו את זהות המותג באמצעות מודל זה, כולל עיצוב הלוגו והתדמית שלהם".
כיום מגלים מותגים של מיליארדי דולרים יותר ויותר את היתרונות שבכך: MoFilm היא פלטפורמה שמחברת ישירות בין היוצרים לבין רשימה הולכת וגדלה של מותגים, כולל HP, AT&T ומקדונלד'ס. ככזו עבדה יחדיו עם שברולט על פירסומת, ששודרה במהלך משחק הסופרבול (גמר ליגת הפוטבול האמריקאית), וסחפה כ-80 מתחרים; כל אחד מהם מסוגל היה לספק את הסחורה בעלות של פחות מ-50 אלף דולר. לשם השוואה, אם היתה שברולט משתפת פעולה עם סוכנות גדולה, הייתה עלות כל פרסומת בין חצי מיליון למיליון דולר. "ברור כי התהליך הישן לא עובד עם חברות סטארט אפ וחברות קטנות שפועלות היום", אומרת גרוסמן. "הן זקוקות למהירות ולזריזות, אבל פניה לסוכנויות כרוכה בעלויות גדולות ובתהליכים שאינם ניתנים למשא ומתן".
למרות שהמשתתפים במודל אינם יכולים לקבל מהחברות הפונות זכויות סוציאליות, הם זוכים בכל זאת במשהו עבור מאמציהם: פורטל המסחר האלקטרוני Café Press אשר עוסק במכירת עיצובים שנוצרו בידי צרכנים, משלם לאחרונים 10% מהמכירות הקמעונאיות. קוקה קולה תשלם 5,000 דולר למנצח בתחרות עיצוב הלוגו שלה. LAY'S תשלם מיליון דולר או 1% מההכנסות המקוונות שיביא איתו הצ'יפס החדש שלה (הגבוה מביניהם).
עם זאת, רוב המשתתפים במודל רואים בפרויקטים שלהם הזדמנויות לצבור ניסיון וחשיפה. "אני מקבל הרבה יותר פניות ממעצבים עצמאיים שאומרים 'היי, אני מעצב מקצועי', ורוצים עזרה בקידום", אומר טיי סימפסון מ-Café Press. "זהו מודל יעיל מאוד: אין סיכוי שאפילו חברה עם הרבה אנשים יצירתיים תוציא משהו טוב יותר מאוהד אמיתי שבאמת מבין את המותג". כך, כאשר חברה Café Press ל-Summit Entertainment לצורך מכירת חולצות, נמכרו עיצובים שנוצרו בידי ההמונים ביותר ממיליון דולר.
למרות ההצלחה והשכיחות של פנייה לחכמת ההמונים, נראה שגם לכוחה יש גבול. לארי אק מסוכנות 72AndSunny אומר כי לקוחותיו משתמשים במודל כהרחבה ולא כבסיס: "כשאתה מסתמך על משתמשים בכל דבר, הדברים יכול לצאת מכלל שליטה", הוא טוען. משרדי פרסום מקצועיים ומתווכים עדיין משמשים מצדם כשומרי סף: "ניתן לראות חברות שבוחנות את רעיון מיקור ההמונים, ואז פונות שוב לסוכנויות", אומרת גרוסמן. "מותגים גדולים לא ישתמשו במודל בצורה לא מבוקרת. הם יכולים להרשות זאת לעצמם עם לוגו או סלוגן, אבל לא עם מה שקשור בליבת המותג".
"בעולם אידיאלי, תוכן שנוצר באופן מקצועי צריך לעורר השראה באנשים", מוסיף אק. "זה עניין דואלי. שניהם צריכים לחיות יחד". הצעירים של היום מקווים גם הם כי פנייה לחכמת ההמונים ועבודה במשרה מלאה לא יסתרו עוד אחד את השני.
|
