| מקור דרישת חמאס לנמל מים עמוקים ברצועת עזה הוא בהסדרים שבאו אחרי הסכמי אוסלו, שבהם סוכם על הקמת נמל, ובו יהיה פיקוח ישראלי על מעבר סחורות. באותם ימים הייתה האופוריה בשמים. הייתה תחושה כי אנו צועדים בבטחה לעבר מאה שנות שלום. כך הסכימה ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין ז"ל לאפשר הקמת נמל מים עמוקים בעזה.
בימים אלה שבה ועולה הדרישה לנמל בעזה, בתמיכת גורמים פוליטיים וכמה פרשנים. הקמת נמל כזה תגרום לפגיעה חמורה בביטחון הלאומי של ישראל. הוא יהפוך במהירות לנמל איראני, שדרכו יוברחו סחורות ואמצעי לחימה בקנה מידה חסר תקדים. מצב זה יעמיד את ישראל ואזרחיה בסכנה ממשית. הסיבה הראשונה מדוע לא לאפשר נמל בעזה קשורה בתפיסת הביטחון. זו גורסת כי ישראל שולטת בכל המעטפת סביב שטחי הרשות הפלסטינית. כך היא מוודאת כי אין הברחות של אמצעי לחימה ומחבלים.
חריג בעניין זה הוא מעבר רפיח, שאמור היה להיות בפיקוח בינלאומי ומצויד במצלמות שמשדרות לישראל את העובר דרכו. הפלסטינים, כמובן, לא עמדו בהסכם. הסיבה השנייה היא הדדיות בין עזה לגדה. מיד לאחר שנאשר את הנמל בעזה, יטען אבו מאזן כי גם הוא רוצה מעבר חופשי שאינו נשלט על ידי ישראל. הוא גם עשוי לבקש שדה תעופה פלסטיני בגדה המערבית. אם לחמאס יש נמל בעזה, למה שלא יהיה לרשות, שאינה יורה טילים על ישראל, לפחות מעבר חופשי אחד לירדן שאינו מפוקח ונמל תעופה שמנוהל על ידה? הסיבה השלישית היא החשובה מכולן: חוסר יכולת לפקח על כל הסחורה שתועבר לעזה באוניות, וקושי למנוע הברחות בתוך האוניות עצמן.
צילום: רויטרס
הרעיון של נמל טרנזיט בפיקוח בינלאומי אינו מאפשר פיקוח ישראלי על תהליך השטעון. מעבר לכך, בתוך האוניות קיימים חללים גדולים שבהם ניתן להבריח אמצעי לחימה ומחבלים בסדרי גודל עצומים. הסיבה הרביעית היא הפיכת הנמל לאיראני/טורקי, שאליו יגיעו לביקור כלי מלחמה איראניים וטורקיים. אלה לא ייבדקו ויובילו את כל מה שחמאס מבקש להבריח לרצועה.
קשה להניח שעם הסרת הסגר הימי ופתיחת נתיב הספנות הימי תוכל ישראל למנוע הגעת כלי שיט צבאיים ל"ביקור נימוסין" בעזה, שבמהלכו יבריחו בבטן האוניות טונות של אמצעי לחימה. שנים שאנו מתחבטים בסוגייה. לאחר אוסלו עסק חיל הים רבות בהקמת יחידה שתבדוק את האוניות שמפליגות לנמל עזה ותמנע הברחות.
מהר מאוד הבנו את גודל הבעיה ואת הקושי בפתרונה. לאחר הסתלקות ערפאת בסוף 2004 החל מחדש הדיון בתוכנית לבניית הנמל בעזה. ב־ 2006 חמאס החזיר אותנו למציאות. פתרון אפשרי הוא פיתוח בינלאומי של נמל אל עריש, שיהיה הנמל המרכזי לצפון סיני ולעזה, וייתן גם למצרים סיבה להרחבת שיתוף הפעולה עם הרצועה ועם ישראל. נמל עזה ימשיך להיות נמל דיג, שמספק פרנסה למאות משפחות ברצועה.
לכתבה במעריב השבוע
|
