הרחבה כמותית בארה"ב לא תציל את השווקים – אלא תהרוג אותם

דיון משולש מתנהל בעת האחרונה בין אלה המאמינים כי הבנק הפדרלי צריך לעשות יותר כדי לחזק את ההתאוששות בארה"ב, אלה שמאמינים כי ההתאוששות חזקה מספיק כדי להמשיך בכוחות עצמה, ואלה שמאמינים שהכלכלה כבר השתנתה בצורה כה יסודית על ידי המיתון – שאף המרצה לא תוכל להוריד את האבטלה לרמה שהייתה לפני הקריסה. כרגיל, כולם טועים, אף כי חלקם טועים יותר.

אנשים כמו מלך איגרות החוב, ביל גרוס, גורסים כי יסודות הכלכלה השתנו. הם טוענים כי המצב הנורמלי החדש מגדיר כעת שיעור אבטלה של 8% בארה"ב כמינימום שמתחתיו אי אפשר לרדת. זה מגוחך. הכלכלה יכולה לחזור לשגשג אם תיתן לשווקים החופשיים לעבוד. למרבה הצער, זה לא קורה. הבנקים המרכזיים נוטלים על עצמם תפקיד גדול יותר ויותר, וממשיכים לדכא את הצמיחה.

נאיביות נוספת מגיעה מכיוון אלה המאמינים כי ארה"ב נמצאת כעת בדרך להתאוששות של ממש. אני לא בטוח על איזו כלכלה הם מסתכלים, אבל כמעט בכל מדד חשוב, הכלכלה האמריקאית ממשיכה להיות במצב של תרדמת. מדויקות יותר הן חוות הדעת של מי שמאמינים שבלי התערבות רצינית יותר של הבנק הפדרלי, שפירושה יכול להיות רק הקלה כמותית נוספת, ההתאוששות לכאורה הנוכחית תדעך בקרוב וגל של מיתון ישיג אותנו פעם נוספת. הם צודקים. ואפילו שהפעם יהיו המים עמוקים יותר ממה שהיו לפני ארבע שנים, אין זה אומר כי הבנק הפדרלי יעשה טוב לכלכה על ידי שימוש נוסף בתותחים הכבדים.

האם ינסה להמריץ את השווקים מלאכותית? ברננקי | צילום: רויטרס

בנאומו בג'קסון הול בשבוע שעבר, נשמע יו"ר הבנק הפדרלי בן ברננקי אופטימי להפליא: "זה נראה ברור, בהתבסס על הניסיון, כי מדיניות (מקלה) זו יכולה להיות יעילה, וכי בהיעדרה, המיתון של 2009-2007 היה עמוק יותר וההתאוששות הנוכחית הייתה איטית יותר מאשר הייתה בפועל".

האמת הפשוטה, לעומת זאת, היא שלכלכלה יש מחלה ששום הקלה כמותית בעולם לא יכולה לרפא. ובעוד התרופה השגויה הזו עשויה לגרום לנו להיראות בריאים יותר בטווח הקצר, למעשה נמשיך להידרדר. לא רק שהבנק הפדרלי לא צריך לספק הקלה כמותית נוספת, הוא צריך להסיר את תכניותיו הקיימות. למרות שמהלכים אלה בהחלט עלולים לגרור את העולם בחזרה למיתון, הם בו זמנית יספקו שינוי כיוון שיעלה אותנו סוף סוף על הדרך להתאוששות. צריך לאפשר למיתון שהבנק הפדרלי מנסה כל כך למנוע להגיע ואז לחלוף, לסיים את מסלולו, כך שהכלכלה שפיתחנו בעשור האחרון, זו אשר תלויה מדי בשיעורי ריבית נמוכים ובהוצאות צרכניות תוכל סוף סוף לבנות את עצמה מחדש ולהפוך בריאה יותר.

באמצעות חילוץ הכלכלה החולה הזו פעם אחר פעם, הרחבה כמותית גורמת לנזק יותר מאשר לתועלת. כדי להתאושש בטווח הארוך צריך לאפשר לשוק לתקן את הקצאות המשאבים השגויות שלו, אשר הגיעו כתוצאה מההרחבה הכמותית הקודמת. הרחבה נוספת מחיה את התהליך הזה, ומגדילה את שיעור ההקצאה השגויה הזו, שגיאה שבסופו של דבר, כך או כך, תתוקן על ידי השווקים.

בינתיים, כל גדילה בתמ"ג או בנתוני התעסוקה אשר נובעת מתוכנית התמריצים מוסיפה למורכבות של עיצוב הכלכלה מחדש. כל משרה שנוצרה כתוצאה מה"כסף הזול" הן משרות שלא יוכלו לשרוד בלי המשך התמיכה. הן ידרשו הקצאה חוזרת ונשנית של משאבים למקומות שגויים כדי לשרוד. לצערנו, המשרות הללו חייבות בסופו של דבר להיעלם לפני שהתאוששות אמיתית תוכל להתחיל.