|
"התשואה על ההשקעה בכלי התקשורת בישראל נמוכה יחסית, ולעתים אף שלילית. מצב זה עשוי להוביל לבעלות על עיתונים ועל כלי תקשורת לא רק בגין שיקולי רווח או רצון ליצור עיתונאות מקצועית, אלא גם בשל שיקולים אחרים, הקשורים לפעילות עסקית נוספת שיש לאותם בעלים, במטרה להשפיע על דעת הקהל והדיון הציבורי או למנוע דיון ציבורי בהקשר של פעילות זו" – כך נכתב בדו"ח מיוחד על הריכוזיות בתקשורת שהוכן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת. הדו"ח הוגש לחברי ועדת הכספים של הכנסת לקראת הדיון בחוק.
על פי הדוח שחיברו תמיר אגמון ועמי צדיק, ל-8 קבוצות עסקים במשק יש גם אחזקות בכלי התקשורת, מתוכן ל-4 יש גם בעלות על נכסים ריאליים ועל נכסים פיננסיים. "ריכוזיות גבוהה מדי בשוק התקשורת ובעלות של קבוצות עסקים על כלי תקשורת שונים עשויות לפגוע בחופש הביטוי ולגרום לעיוות בסיקור החדשות", כתבו עורכי הדו"ח.
חדש: אפליקציית האייפון של פורבס ישראל – להורדה לחצו כאן
הדו"ח מונה מספר סכנות חמורות הנשקפות לשוק התקשורת ולציבור מריכוז בעלויות בענף התקשורת יחד עם אחזקות בענפים אחרים במשק. בין הסכנות שמונים מחברי הדו"ח – צמצום של מגוון הדעות בציבור, צמצום של מידע העומד לרשות הציבור, יצירת דעת קהל שלילית כלפי גורמים פוליטיים או עסקיים משיקולים של בעל השליטה בכלי התקשורת, צמצום הביקורת החיצונית, מצד השלטון ונבחרי הציבור, על כלי תקשורת או על בעל השליטה בו – משום שאלה יירתעו מכוחו, צנזורה פנימית של העיתונים וכלי התקשורת על-פי האינטרסים של בעל השליטה וצמצום של הביקורת על השלטון בגין חוסר תחרות ובעלויות צולבות.
צילום: וויקיפדיה יח"צ ורויטרס
הבעלויות האלכסוניות בשוק התקשורת, כלומר בעלי שליטה שמחזיקים גם בכלי תקשורת וגם בנכסים ריאליים או פיננסיים, עשויה להיות חמורה יותר. הדו"ח מזהיר מ"ניסיון לעצב את דעת הקהל לפי אינטרסים כלכליים של בעל השליטה, כמו גם סכנה מהיכולת של בעלי השליטה להציג מצגים מוטים לצורכי שיווק של עסקים אחרים".
כך הדו"ח מפרט גם את הבעלויות האלכסוניות בישראל: משפחת עופר ואודי אנג'ל (רשת, החברה לישראל, צים ומזרחי טפחות), אליעזר פישמן ("גלובס", "ידיעות אחרונות", כלכלית ירושלים, חברת הדלק טן, אחזקות נדל"ן, קמעונות ותקשורת), מוזי ורטהיים (קשת, החברה המרכזית למשקאות ומזרחי טפחות), יוסי מימן (ערוץ 10 ואמפל), שאול אלוביץ (yes, בזק ויורוקום), יצחק תשובה (קשת, קבוצת דלק והפניקס), מיכאל שטראוס (רשת ושטראוס) ולב לבייב (ערוץ 9 ואפריקה ישראל).
אחת הסיבות העיקריות להיווצרות של בעלויות אלכסוניות, היא שוק הפרסום המצומצם בישראל. על פי הדו"ח, "ההוצאה על פרסום בישראל ביחס לתוצר נמוכה במידה ניכרת מההוצאה במדינות המפותחות, ועל כן מרחב המחיה הכלכלי מצומצם יחסית ויש תמריץ לריכוז בעלויות ולבעלויות צולבות בשל יתרונות לגודל".
הסיבות להתכווצות של שוק הפרסום, לפי הדו"ח, הן מצד אחד כשלים בשוק הפרסום עצמו, כמו דמי תיווך גבוהים של סוכני הפרסום, ומנגד ריכוזיות הכלכלה והאשראי בישראל שאינה מעודדת תחרות.
|
|
