הרפורמה בנמלים מתקרבת: "ההפקרות חייבת להיפסק"

שמונה שנים אחרי שנחתם הסכם הרפורמה בנמלי הים של ישראל, שמטרתו היתה להפוך את נמלי ישראל לחברות תחרותיות, רווחיות ויעילות, הצהירה שלשום הממשלה על הכוונה לקדם את יישומו. בכדי שהעניין ייצא לפועל, תפתח הממשלה במו"מ רשמי מול הסתדרות העובדים במטרה לגבש הסכם חדש על הקמת רציף חדש בשני הנמלים, שיועבר להפעלת זכיין פרטי, ויתחרה למעשה בנמלים הממשלתיים.

אתמול הגיעו גורמים בכירים בהסתדרות לפגישה ראשונה בנושא עם גורמים באוצר. בהסתדרות אומרים כי האוצר "הנחית" את הנושא ומקדם אותו בנמרצות בגלל הפופולריות שלו בקרב הציבור הרחב. כמו כן, גורמים בהסתדרות מסרו כי אין התנגדות מוחלטת להפרטה, אלא רצון להגן על ציבור העובדים מול הרפורמה, שתהיה בעלת השלכות דרמטיות על ענף הנמלים בישראל ועל העובדים בו. אותם גורמים משווים את הנושא לטיפול ההסתדרות בנושא הסכם "השמיים הפתוחים", וטענו כי גם שם ההסתדרות לא התנגדה נחרצות, וידעה את הערך הצרכני שיש בהסכם, אך גם דאגה שהוא יבוצע בצורה אחראית תוך שמירה על זכויות העובדים. ממשרד האוצר מסרו כי אכן מתוכננת רפורמה כוללת אשר תוצג בעתיד.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

בתוך כך, יש מי שמחזק את ידי הממשלה להמשיך ולפעול בנושא. "אין באמת תחרות בין הנמלים", אומר יו"ר איגוד המשתמשים בהובלה ימית, ד"ר גדי שפר. "אנחנו בעלי המטענים נהיה הנפגעים העיקריים במקרה שעובדי הנמלים יחליטו לשבות, אבל אנחנו מוכנים לספוג את המחיר הזה אם פירוש הדבר שתיפסק ההפקרות".

"די לראות את הנעשה היום בנמלים, בעיקר בנמל אשדוד שבו עיצומים ושביתות וצעדים אירגוניים שונים שיבשו את העבודה בנמל במשך יותר מחצי שנה ב- 3 השנים האחרונות, כדי להבין עד כמה רפורמה בנמלים דרושה מיד", אמר שפר.

קידום הרפורמה יביא ככל הנראה לשביתה כללית של עובד הנמלים. בהקשר הזה אמר ראש הממשלה נתניהו כי "שום שביתה לא תרתיע אותנו מלבצע רפורמות. אי אפשר לבנות כלכלה חזקה בלי הגדלת התחרות". שפר טוען כי קידום הרפורמה יהיה קשה יותר עבור הממשלה מאשר קידומו של הסכם שמיים פתוחים. "בגלל כוח מונופולי בלתי שפוי הצליחו עובדי הנמלים להגיע להסכמי שכר בלתי הגיוניים ולצבור כח רב". 

צילום: רויטרס

על דבר אחד אין ויכוח בין הגורמים: כש-99% מהיבוא והיצוא של ישראל נעשה דרך הים, הוספת נמל בישראל היא חיונית ואף הכרחית. בעוד הספינות בעולם הולכות וגדלות, לנמלי ישראל אין את היכולות לקבל את אותן ספינות מסחר עצומות. למעשה, ישראל מסוגלת לקבל כיום ספינת מסחר הנושאת עד 9,000 מכולות (TEU), כאשר מרבית אוניות המשא היום הן בטווח שבין 14,000-18,000 מכולות. במציאות כזאת, האוניות עוגנות בנמלים במצרים ובטורקיה, ומשם עוברת הסחורה לישראל באוניות קטנות יותר, מה שעולה למדינה 500 מיליון דולר בשנה, וזאת בעוד שהקמת רציף חדש שיוכל לתת מענה לאוניות המסחר הענקיות, עולה כמיליארד דולר ועשוי להביא אף להוזלה של מחירי הסחורות.

"אנחנו מדברים במדינה הרבה על הגדלת היצוא הישראלי, אך בינתיים היעדר היכולת פוגעת בשם הישראלי. העולם לא מחכה לסחורה הישראלית ואנחנו מפסידים", טוען שפר.