השינוי מגיע: כך מתכננת הצעירה התל אביבית שנולדה בביירות ויעצה לאל גור לשנות את עולם ההשקעות

עם הגישה האובייקטיבית הזו, חומסי מסתובבת ברחבי העולם. לא קל לקבוע איתה פגישה: רגע היא בלונדון, מייעצת לצוות ההשקעות של קרן "ג'נריישן" (בבעלות סגן נשיא ארה"ב לשעבר אל גור). רגע אחרי היא כבר בניו יורק. אחריו בהודו. לא הספקת להתקשר והיא כבר נמצאת באפריקה, משקיעה מכספה הפרטי ומפתחת את הכלכלה ברואנדה. עד שלבסוף, היא שבה גם לת"א.

מרוב כל הטיסות, איפה בסופו של דבר נמצא הבית?, אני שואל, וחומסי מיד משחררת חיוך. "הבית הוא פה, בתל אביב. זה הקן שלי, מכאן אני יוצאת ולכאן אני חוזרת".

עצם העובדה שחומסי מתייחסת לישראל כאל "בית" אינה מובנת מאליו כלל. היא נולדה בביירות, כמה שנים לפני פרוץ מלחמת לבנון הראשונה לאם יהודייה ולאב נוצרי. שני הוריה הם אנשי עסקים, וכשהייתה בת 3 והדי המלחמה הגיעו לפאתי ביירות, עזבה המשפחה את לבנון. אמה של חומסי עברה לגור בפריז, ואביה העתיק את חייו ועסקיו לקהיר. מאז ועד לבגרותה, חייה של חומסי חולקו בין שתי הערים: בשתיהן הלכה לבתי הספר, הסתובבה ברחובות, רכשה חברים – והחלה לחשוב כיצד תוכל להביא לשינוי חברתי ממשי.

חומסי. תל אביב היא הבית 

"תמיד רציתי להוביל שינוי, להשפיע על החברה ועל האזור כולו", היא מספרת. "גדלתי בין פריז המערבית והמתקדמת לקהיר, ראיתי את שני העולמות. ראיתי גם את הבעיות החברתיות, את העוני, את חוסר הטיפול. ובגלל שתמיד הייתי קצת שונה מכל היתר, הייתי יכולה להשקיף על הדברים מעט מבחוץ". חומסי מתכוונת, כמובן, לכך שסומנה תמיד כ"שונה": בקהיר סומנה בתור הילדה היהודייה. בפריז, מנגד, הייתה הערבייה היחידה. "כילדה, זה יכול להיות מאוד בעייתי. בגלל שלא הייתי לגמרי חלק מאף אחד מהצדדים, היו לא מעט פעמים בהן הרגשתי דחויה. אבל כשהתבגרתי והצלחתי להכיל את המורכבות הזו, הבנתי שהיתרון עצום. אני יכולה לתקשר עם אנשים משני הצדדים, ולהיות 'אחת משלהם'. אני חושבת שהמורכבות הזו היא מה שדחף אותי לרצות ולשנות את המציאות באזור".

הכתבה במלאה מתפרסמת בגיליון פברואר של פורבס ישראל

– לרכישת הגיליון חייגו 077-5273355

לרכישת מנוי