Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

השליחות של אלי שטיין: ביקורת הדירקטריון על ניהול מכון התקנים

בחודש שעבר יצא מנהל מכון התקנים אלי שטיין לארה"ב, בחברתה של מנהלת אגף התקינה של המכון, הלנה עטרות. השניים נפגשו עם נציגיהן של שלוש חברות ייעוץ בינלאומיות בתחום התקינה, ...
הדר חורש, סופהשבוע
בחודש שעבר יצא מנהל מכון התקנים אלי שטיין לארה”ב, בחברתה של מנהלת אגף התקינה של המכון, הלנה עטרות. השניים נפגשו עם נציגיהן של שלוש חברות ייעוץ בינלאומיות בתחום התקינה, האמורות לסייע למכון בהסדרת התקנים להסבת מפעלים ישראליים משימוש בדלקים יקרים ומזהמים, כמו סולר ומזוט, לשימוש בגז. המכון חייב לדאוג כי מבצע ההסבה, האמור לכלול מאות מפעלים, יתנהל על בסיס תקני בטיחות מחמירים שימזערו את הסיכויים לתקלות. מכיוון שאין בישראל ידע וניסיון מתאים בתחום הגז, נדרש מכון התקנים לייעוץ של חברות בינלאומיות.

יומיים לאחר שיצאו השניים לארה”ב, התקיים בוועדת הכנסת דיון שעשוי היה להיות גורלי למכון התקנים בפרט ולבטיחות התעשייה בישראל בכלל: הוועדה מינתה ועדת כנסת מיוחדת, שתדון בהצעת החוק של ח”כ רועי פולקמן להפרטת בדיקות התקן למוצרי תעשייה. עיקר הרפורמה הוא ביטול המונופול שיש למכון על בדיקות עמידה בתקן למוצרי ייבוא, ופתיחת השוק למכוני בדיקה פרטיים.

פולקמן מסביר שהתחרות תאפשר להפחית עלויות ותתרום להפחתת יוקר המחיה, אך מבחינת מכון התקנים היא עשויה להיות קטלנית. מהלך דומה בתחום תקני הבנייה גרם לו כבר הפסדים המתקרבים ל־200 מיליון שקל. הפסדים אלה אוזנו בזכות התשלומים שהוא גובה מיבואנים ומיצרנים מקומיים על בדיקות מוצרים. במכון התקנים טוענים שיישום ההצעה של פולקמן עלול לפגוע גם בצרכנים: רצון המכונים הפרטיים להתחרות והנטייה המובנת מאליה של היצרנים והיבואנים לצמצם את רמת הבדיקה, עלולים לגרום לכך שהבדיקה לא תהיה מספקת. במכון טוענים שתופעה כזו כבר מתרחשת בענף הבנייה.

שטיין לא נכח בדיון בהצעת החוק, וגם לא נציג מטעמו. בשיחות ובדיונים פנימיים הוא מתריע על הסכנות שצופנת החקיקה החדשה ומכנה אותה “פופוליסטית”, אולם הוא מסרב בעקשנות להתבטא על כך בפומבי בטענה שמדובר בדיונים במגרש הפוליטי. הביקורת על שטיין מגיעה גם מצד תעשיינים, הרואים בו “האיש שלהם” במכון. התעשיינים חוששים שההקלה על היבואנים תפגע ביצרנים המקומיים. שטיין מכהן בתפקידו פחות משנה. הוא נבחר לאחר מחלוקות ומאבקים קשים מול המשנה למנכ”ל המכון, יעקב וכטל. וכטל היה המועמד המועדף על ידי אחד הגורמים החזקים השותפים לניהול המכון, איגוד לשכות המסחר, המייצג בעיקר את היבואנים.

אולם השותף הדומיננטי בדירקטוריון הוא התאחדות התעשיינים, בראשות שרגא ברוש. לתעשיינים יש אינטרס חזק במכון ובוועדות התקינה: העמידה בתקנים קובעת במידה רבה את עלויות הייצור ואת מספר היצרנים היכולים לייצר את המוצרים. קביעת תקנים מקומיים יכולה לצמצם את התחרות מול סחורות מיובאות.

שטיין. החליט על מהלכים שעוררו תסיסה בקרב עובדי המכון | צילום: ויקיפדיה

שטיין שימש בעבר כמנכ”ל חברת יהודה פלדות שבשליטת מנדל קפלן. ברוש לא ממש הכיר את שטיין כשפעל במרץ למינויו לתפקיד המנכ”ל, ובוודאי שהשניים לא היו חברים: בבחירות לנשיאות התאחדות התעשיינים תמך שטיין בחברו מהשירות הצבאי צביקה אורן, שהפסיד. אבל ברוש היה זקוק למועמד משלו במכון התקנים, שטיין אותר על ידי אנשיו רגע לפני סגירת המכרז, והוא נבחר בהשפעתו של ברוש.

העניין האישי של ברוש במכון התקנים אינו מצטמצם רק לתפקידו כנציג התעשיינים. ברוש הוא שותף בעושרד – חברה פרטית המספקת שירותי תכנון וייעוץ למפעלים המבקשים להסב את מערכותיהם לשימוש בגז. שטיין, שמעיד שברוש מעולם לא פנה אליו או שוחח איתו בענייני הגז, רואה בתחום חיבור המפעלים לגז את אחד היעדים המרכזיים שלו כמנכ”ל המכון. לאחרונה החליט שהיחידה המטפלת בתחום הגז אינה זוכה לטיפול מתאים במסגרת המעבדה למכניקה במכון התקנים, והעביר אותה לטיפולו הישיר של אגף התעשייה, מהלך המקצר את מוטת השליטה בנעשה במעבדה.

מחוץ לגדר

פעילותו של שטיין לקידום מעבר המפעלים לגז לא הייתה מעוררת פליאה בקרב חברי דירקטוריון ומנהלים במכון, אלמלא הביקורת הגוברת על המהלכים המוגבלים שנקט כדי לטפל באיומים על בלעדיות המכון בתחום בדיקות התקנים, ובצעדי ההתייעלות הנדרשים.

אחד מבורות ההפסד הגדולים של המכון הוא בדיקות התקן בענף הבנייה. כבר ב־2011 התריע מבקר המדינה על התופעה. בתגובה הודיע המכון שנערכה באגף הבנייה שלו תוכנית התייעלות והפעילות אוזנה. אולם הדוחות הכספיים מצביעים על מציאות שונה מאוד. בשנה שבה נטען שהפעילות בתחום הבנייה אוזנה, הפסידה הפעילות בענף 15.8 מיליון שקל, ובשנים שלאחר מכן אף גדלו ההפסדים לסך של 68 מיליון שקל. מה שאיזן את הפעילות ומנע קריסה פיננסית היה הפעילויות האחרות של המכון, בעיקר בתחום הבדיקות של מוצרי תעשייה – אותו תחום המאוים כעת על ידי הצעת החוק של פולקמן.

כל זה קורה לאחר שבשנת 2015 הציג המכון, לראשונה זה עשור, הפסד של 1.5 מיליון שקל. על פי התוכנית שהציג שטיין, המכון אמור לחזור לרווח קטן בשנה הנוכחית. חברים בדירקטוריון טוענים שמדובר בתחזית אופטימית במיוחד.

שטיין הגיש אומנם תוכנית התייעלות לדירקטוריון מכון התקנים, אולם היא התקבלה בהסתייגות רבה. לפחות חלק מחברי הדירקטוריון מעריכים שהמכון יצטרך לוותר על כ־200 מעובדיו. בפועל כוללת תוכנית ההתייעלות 54 פורשים. היקף הקיצוץ האמיתי נמוך בהרבה, שכן במקביל יגויסו השנה למכון 25 עובדים חדשים, כך שכל ה”התייעלות” מסתכמת ב־29 עובדים בלבד, מתוך מצבת כוח אדם של יותר מ־1,100 עובדים.

מכון התקנים. הפסדים בבדיקות התקן בענף הבנייה | צילום: itzuvit

העלות תהיה גבוהה מאוד. 22 מהפורשים המתוכננים עברו ממילא את גיל הפרישה. 32 נוספים יפרשו בתנאים חלומיים: המכון יממן עבורם פנסיה מוקדמת, עד שיגיעו לגיל פנסיה. המשמעות היא מענק פרישה של למעלה מ־1.2 מיליון שקל לעובד מקופת המכון, ובסך הכל 38.6 מיליון שקל.

בנוסף, החליט שטיין על מהלכים נוספים שעוררו תסיסה רבה בקרב עובדי המכון, אם כי לפחות חלקם מלמדים על מגמת התייעלות כלשהי. כך למשל הגביר שטיין את המעקב אחר הספקי העבודה, באמצעות מערכת העוקבת אחר הפעילות במכון. ועדי העובדים של המכון הפיצו בעקבות הטמעת המערכת שמועה כאילו שטיין מפעיל “מעקב אחרי העובדים”, אולם נראה שאין בסיס לטענה זו. שטיין הודיע גם על כוונה לקיצוץ של 3.5% בהוצאה להוצאות נוספות, החלטה שהתקבלה מספר פעמים בעבר אבל נתקלה בהתנגדות וביצועה נדחה.

מהלך שהטריד יותר את העובדים היה החלטה לשלול את זכות החניה במגרש החניון למנהלי המעבדות, במטרה לפנות מקומות חנייה לאורחי המכון. מנהלי המעבדות קיבלו מקומות חנייה בבניין סמוך, אבל הוצאתם אל “מחוץ לגדר” עוררה התמרמרות רבה. בתגובה לטענות אמר שטיין כי אין בכך כל פגיעה במנהלים, וכי הוא בעצמו מוכן לחנות בבניין הסמוך. זה, כמובן, לא קרה.

“הבעיה אינה עם מה ששטיין עושה, אלא עם מה שהוא לא עושה”, אומר חבר בדירקטוריון, “הוא עוסק בדברים שוליים במקום להתמודד עם הבעיות האמיתיות. נוכחותו לא נדרשה בנסיעה לארה”ב, ובאותו זמן נדונו בכנסת הצעות גורליות הנוגעות למכון. הוא מתעסק בחניות במקום בתוכניות התייעלות. המכון זקוק לארגון מחדש ולהתאמה לתנאים החדשים במשק: המשרדים הכלכליים לוחצים על הורדת העלויות של בדיקות התקן. המכון כבר הסכים למעבר לבדיקות זולות יותר, בהן נבדקים תהליכי הייצור ולא המוצרים הסופיים, אבל מדובר בתהליך ארוך ויקר שלא יושלם בשנה הקרובה”.

מקורביו של שטיין דוחים את ההאשמות: “מקור ההאשמות במנהלים שהתחרו על תפקיד המנכ”ל ומבקשים כעת לחזור ולתפוס את מקומו. הנסיעה לארה”ב הייתה חשובה ולשטיין יש ניסיון בתחום, שכן בעת שניהל מפעל פלדה הוא פעל להסבתו לגז. ההדלפות גורמות נזק למכון התקנים ופוגעות בתוכנית שיזם שטיין לשיפור בהתנהלות במכון”.

ממכון התקנים נמסר בתגובה: “נושא הגז הטבעי נמצא בראש סדר העדיפות הלאומית של מדינת ישראל. המכון הוא זרוע ביצועית של הממשלה ועל כן הוא נערך בהתאם על מנת לסייע למפעלים להתחבר במהירות האפשרית תוך שמירה על הבטיחות. מנכ”ל מכון התקנים רואה חשיבות עליונה בקידום הנושא. בקשר להפסדים בענף הבניין: אושרה בדירקטרויון המכון תוכנית הבראה לאגף, במהלך שהוביל המנכ”ל בשיתוף עם העובדים”.

לאתר מעריב