קשה להפריז בשינוי המהותי שעברה צרפת השנה. למרות גשמי זלעפות והצפות בפריז, ומתקפה של עכברושים כנגזרת מכך, נדמה שעיר הבירה וצרפת כולה חוזרות לעמוד על הרגליים במהירות ובאלגנטיות מרשימות.
זה מרגיש כאילו חלפו עידנים, אבל רק לפני כמה חודשים היה בשלטון פרנסואה הולנד, עם תמיכה של 4% בלבד, הנשיא הצרפתי הכי פחות פופולרי מאז מלחמת העולם השנייה. אבל אז איבד השלטון שלו את אמון הציבור ויכולותיו סורסו. כמה מטאפורית היתה התקרית שבה בנאום נשיאותי ירה אחד הצלפים של יחידת האבטחה המשטרתית במלצר (ולפי הדיווחים, גם ברגלו שלו).
מקרון ברגעי הזכייה ב-2017 | צילום: shutterstock
במסע הראשון שלו לצרפת כנשיא ביולי האחרון, זלזל דונלד טראמפ במדינה, והתעקש שחבר בשם "ג'ים" חשב שפריז כל כך לא בטוחה – בעקבות סדרת פיגועי הטרור שידעה מאז 2015 – שהוא לא מוכן לקחת לשם את משפחתו. ואכן, התיירות צנחה פלאים, כשתיירים נמנעים ממה שהיה עד לא מזמן היעד התיירותי המבוקש בעולם.
החששות גברו – ובצדק – כשמועמדת הימין הקיצוני הפופוליסטית, מארין לה-פאן הפכה למתמודדת לגיטימי במירוץ אחרי ששרדה את סיבוב ההצבעות הראשון באפריל, במדינה שעדיין ליקקה את פצעיה ממתקפות הטרור. בהצבעה של מאי היא כבר ניצבה מול עמנואל מקרון, שר לשעבר, צעיר, שמעולם לא נבחר לשום תפקיד ועזב את המפלגה הסוציאליסטית כדי להקים מפלגה בעצמו.
הכלכלה הצרפתית עדיין נשרכת מאחורי ההתאוששות מהמשבר הכלכלי העולמי. ההתאוששות שלה מאז 2013 "עדיין לא גבוהה במיוחד", כפי שתיאר הבנק הצרפתי BNP בזמנו. "למרות שחלה התקדמות במטרה להגביר את התחרותיות, למדינה יש עדיין דרך ארוכה לפניה", סיכם הבנק והוסיף שעל אף שהגירעון "סוף סוף" הצטמצם, והאבטלה השתפרה באיטיות, "בהתחשב בקצב האיטי של השינויים, שני הסמנים האלה עדיין גבוהים".
הפחד שמניע אבטלה
בעקבות רחבי היבשת, בה היו כולם מסוחררים מההחלטה הקטסטרופלית של בריטניה לברוח מהאיחוד האירופי ומודאגים מגישתו של טראמפ כלפי אירופה והתמיכה שלו בלה פן, הפחד נפוץ גם ברחבי צרפת – שחקנית מרכזית בתחושת הביטחון האזורית. הרב השתנה מאז.
קודם כל, החדשות הכלכליות. הממשלה הצהירה בסוף ינואר שבמהלך 2017 חוותה המדינה את הצמיחה המהירה ביותר שלה בעשור האחרון – 1.9% לעומת 1.1% בשנה שלפני, מספר שעולה אפילו על התחזיות של הממשלה שעמדו על 1.7%. חלק משמעותי בצמיחה הזאת הופיע ברבעון האחרון של השנה.
המספריים הסופיים עדיין לא פורסמו, אבל שר הכלכלה ברונו לה מר אמר לאחרונה שהם צפויים להיות טובים עוד יותר, ומצביעים על צמיחה יציבה שלדבריו "עשויה להיות קרובה יותר ל-2%".
הלשכה הלאומית הצרפתית לסטטיסטיקה מצאה שחלק ניכר מהצמיחה מקורו בהשקעות, שצמחו ב-3.7%. יחס היבוא והיצוא היווה יתרון, ותרם 0.6% לתמ"ג, אחרי ירידה של 0.5% בשנה הקודמת, עם האצה ניכרת של יצוא (עלייה של 2.6% מול 1.1%) והאטה ניכרת ביבוא (0.7% אחרי 2.4%).
ובזמן ששיעורי האבטלה עדיין גבוהים, עם 9.7% ברבעון האחרון של השנה, הם בכל זאת מתקרבים לנקודה הנמוכה ביותר שלהם מאז 2012, בזמן שהתעסוקה נמצאת בשיעור הגבוה ביותר שלה מאז אוגוסט 2011.
ובינתיים, נכון לתחילת 2018, "מדד האקלים העסקי" של צרפת, שמחושב על סמך סקרים של מנהיגים עסקיים בסקטורים המרכזיים, הגיע לרמות גבוהות בהרבה ביחס לממוצע שלו, על אף שהוא "גמגם קלות אחרי שבדצמבר הגיע לרמתו הגבוהה ביותר מזה עשר שנים". גם הייצור גבר, בעיקר בתעשייה, בניין וחקלאות.
הלשכה המרכזת לסטטיסטיקה חוזה שהמגמות האלו יימשכו גם השנה, והממשלה צופה צמיחה של 1.7% בתמ"ג וירידה נוספת, גם אם איטית, בשיעור האבטלה, עד ל-9.4%.
צמיחת העסקים הצרפתים
הגעתי לאירופה לפני 15 שנה מהסיליקון ואלי. עד לפני כמה שנים, היזמים הצרפתיים הרבים שהכרתי בקליפורניה ובצרפת, שאליה הגעתי לעיתים תכופות ממקום מושבי בלוקסמבורג, התלוננו על הביורוקרטיה המתישה של מולדתם והעלויות המגוחכות שהפכו את החיים בצרפת למסובכים מדי, והקשו עליהם לקחת סיכונים.
צמיחה כלכלית מרשימה | צילום: shutterstock
לא עוד. צרפת רוחשת מיזמות, בחלקו בזכות הדגש ששמה ממשלתו של מקרון על הקלת השלבים הראשונים של הקמת עסק. זה התחיל עם ויזה טכנולוגית חדשה שמטרתה לסייע לחברות לשכור כישרונות זרים שכבר נמצאים במדינה, כמו גם אמצעים נוספים שמטרתם לסלק מכשולים ביורוקרטיים שעומדים בדרכם של עסקים חדשים.
זה משתלם. לפני סטטיסטיקות של ה-OECD, 528 אלף עסקים חדשים נרשמו בצרפת בשלושת הרבעונים הראשונים של 2017 – 21 אלף יותר מאשר בתקופה המקבילה ב-2016.
בחודש הראשון אחרי כניסתו לתפקיד של מקרון, מדד אמון הצרכן הצרפתי הגיע לרמות הגבוהות ביותר מזה עשור, ועל אף כמה תנודות נותר ברמות האלה מאז. הצרכנים אומרים שההשקעות האישיות שלהם, היכולת שלהם לחסוך והנכונות שלהם לבצע רכישות גדולות גברו.
המדינה חזתה בפתיחתה של מה שכונה כ"קמפוס הסטארט-אפים הגדול בעולם", תחנה F, מתחם רכבת לשעבר בפריז, עם מקום לאלף סטארט-אפים.
ובינתיים, האמונה הבלתי מעורערת של מקרון באיחוד האירופי הפכה לעניין קריטי מאז שנכנס לארמון האליזה. "אנחנו צריכים אירופה פשוטה יותר, שקופה יותר, ופחות ביורוקרטית", אמר לפני כמה חודשים בנאום מתוקשר היטב.
במרכז המנדט שלו הציב מקרון את האיחוד האירופי חזק מתמיד, תוך שהוא קורא למשמר גבול משותף, "כוח התערבות משותף" ותקציב משותף "לממן השקעות משותפות ולהבטיח יציבות אל מול זעזועים כלכליים.
מקרון עשה כמיטב יכולתו לחזר אחרי קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ולצרף אותה לחזון שלו. "אנחנו חולקים את אותן שאיפות אירופאיות ואני מכיר את המחויבות שלה לאירופה", הוא אמר. "אני מציע לגרמניה שותפות חדשה. לא נסכים על הכל, לא עכשיו, אבל נדבר על הכל".
לצלול למעמקים – ולחור
צעיר ודינמי, עם ממשלה שנשלטת על ידי מפלגתו, מקרון הצליח להעביר רפורמות חקיקתיות שבעבר שיתקו את המדינה, לרוב עם הפגנות אלימות.
בעוד שמאמציו לצמצם 120 אלף משרות במגזר הציבורי ולהפחית את הבזבוז במגזר הציבורי הובילו לשביתות, הן לא היו רחבות או משפיעות כפי שהיו התגובות לניסיונות דומים בעבר. עד כה, שלא כמו רבות מהממשלות הקודמות, מקרון לא נסוג. "אף אחד מקודמיו לא היה מסוגל לצאת ממעמקי חוסר הפופולריות הזאת", אמר פרדריק דאבי, סמנכ"ל המכון הצרפתי לדעת הציבור.
אבל גם עם כל זה, זאת לא תהיה כהונה קלה, עם מוקשים פוטנציאלים שעלולים לתקוף את מאמציה של צרפת בניסיונותיה להפוך לתחרותית יותר בעולם המשתנה-תדיר, עם סביבה דיגיטלית, חברתית וכלכלית אחרת, כמו גם האיומים הקבועים של פיגועי טרור נוספים ופגיעות נוספות באחדות האיחוד האירופי.
אבל אפשר לומר שצרפת לא היתה בנקודה כל כך מלאת תקווה כבר הרבה זמן. דייויד שרייברג הוא המנכ"ל של VitalBriefing, חברת תקשורת גלובלית שבה עיתונאים יוצרים מודיעין עסקי לארגונים מסביב לעולם.
|