|
ארצות הברית נמצאת פחות מחודשים מהצוק הפיסקלי, ולמרות נקודת הזמן הקריטית והגורלית – אין שום סימן באופק שהקונגרס האמריקני או שהנשיא הולכים לנקוט בפעולות הנדרשות. מנהיגים משני צידי המפה הפוליטית מושכים לכיוונים שונים ומשחקים בניהם פוקר על כל הקופה – מי ממצמץ ראשון?
תקרת החוב הלאומי האמריקאי הועלתה אמנם ל־16.4 טריליון דולר בשנה שעברה, אבל החוב התופח צפוי להגיע אליה כבר בדצמבר. ללא נקיטת צעדים, הממשל הפדרלי צפוי להגיע לצוק – הנקודה ממנה כבר לא יוכל לשלם את חובותיו.
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
נדמה כי ארצות הברית נמצאת על הרכבת המהירה שמובילה לצוק ענק והמנהיגים מכל מצד לא מסכימים מי יהיה הקטר של הרכבת. הדבר שהכי מטריד בכל הסיפור הזה או לא חוסר השליטה של האזרחים על מצבם – אלא העדר פתרון באופק, לא השנה ולא שנה הבאה.
בשבוע שעבר, בצעד חריג מאוד, 80 מנכ"לים של תאגידים אמריקאים גדולים הצטרפו למחאה באופן רשמי וחתמו על מסמך האמור ללחוץ על הקונגרס להביא לצמצום הגירעון הפדרלי ולהתחיל בקיצוצים נרחבים בהוצאות הציבוריות. מאחורי הקלעים, אחד המנכ"לים אף סיפר כי עובד יומם ולילה כדי לשכנע את הקונגרס והנשיא אובמה לפעול.
אין זמן לחגיגות ניצחון – אובמה | צילום: רויטרס
האם וושינגטון תפעל?
אבל בשלב זה, כשנותרו פחות מ-60 יום ופעולה מהירה דרושה, מה בכלל אפשרי לעשות? המציאות היא די מרווח של זמן בכדי להביא לפתרון בר קיימא שיהיה נכון גם לטווח הארוך – חייבים לפעול וחייבים לעשות זאת לפני ה-1 בינואר.
בכל זאת, רבים מאמינים שהצוק הפיסקלי אינו בלתי נמנע, וישנם צעדים בהם הקונגרס והנשיא יכולים לנקוט בכדי לפתור את המצב – כאמור, לא הפתרון הטוב ביותר, אך במגבלות הזמן הוא יהיה הפרקטי והנכון ביותר. אם בדרך כלל ארה"ב היא מעצמה שקובעת בדרכיה שלה את הטון לעולם כולו, המציאות היא שכיום היא נמצאת בפיגור מאחור.
הפתרון המעשי ביותר הוא בו הממשלה מקפיאה את כל ההוצאות הציבוריות המתוכננות לשנת 2012 – ללא יוצא מן הכלל. יתר על כן, הקונגרס צריך לדחות את החקיקה הפיסקלית על המצוק ל-1 בינואר 2014. מהלך נועז שכזה מצד מנהיגי המדינה יסייע להגביר את האמון של אזרחי אמריקה במנהיגיו וייתן ביטחון כי ביכולתם של המנהיגים להוביל מדיניות כלכלית אחראית וזהירה ובו בעת גם להוכיח לסוכנויות הדירוג כי וושינגטון מסוגלת להוביל צעדים חיוביים ומכרעיים לכלכלתה. צעד זה גם יימנע אובדן של מקומות עבודה שייגרם אם ארצות הברית תתן לרכבת להגיע למצוק.
פתרון שכזה יגרום להרבה כאב, אבל אם בוחנים את המצב הנוכחי – הוא יכאיב פחות מכל אפשרות אחרת. הקפאה של חקיקות בנושאים פיסקלים ייתנו לקונגרס את ההזדמנות להתחיל מחדש בינואר. כך המחוקקים יוכלו לטפל בבעיה עם גישה רעננה ובריאה יותר תוך כדי התייחסות לעבר ולהקשר העולמי – ולא רק לבעיית הזמן בה אנו נמצאים כיום.
חשוב מכל – אם החקיקה תידחה, הקונגרס קונה זמן יקר בכדי לשקול את האפשרויות, לדון בהשפעות השליליות והוא יוכל לבוא מוכן יותר. בנושאים כל כך רגישים וחשובים – לא נותנים לזמן להכתיב את החוקים.
כך הציבור האמריקני נותר עם השאלה המכרעת: האם במאזן המנהיגות בארצות הברית – יירשם עודף או גרעון?
|
