Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

“עשיתי דברים שאפשר להתחרט עליהם, אבל החזון לא השתנה”

בין המפלה של WeWork לווירוס הקורונה, השווקים מעניקים כעת שווי אפסי לקרן ויז'ן של מסיושי סאן. אבל למשקיע הגדול ביותר בעולם בשנים האחרונות, רשימה של תוכניות לעתיד
אלכס קונרד

דלתות רכב ה־SUV השחור נטרקות בחבטה, ומייסד סופטבנק מסיושי סאן ואנשי הפמליה שלו מתכופפים ונכנסים אל המתחם הפרטי החשאי של מסעדת פירות הים הטובה ביותר באמריקה, לה ברנרדין. שם, קל לזהות את המיליארדר היפני לפי המעיל הקל של יוניקלו, בצבע אפור־מטלי, שאותו הוא לובש מעל החליפה.

הכתבה מופיעה בגיליון מאי 2020 של פורבס ישראל. לרכישת הגיליון לחצו כאן

האיש, שמוכר פשוט כ”מאסה”, כינס ביום הזה של תחילת חודש מרץ כעשרים ממנהלי הנכסים הגדולים ביותר במידטאון של מנהטן. הוא מושיט תיק נשיאה צבעוני שבו הוא משתמש במקום מזוודה, ומתיישב בכיסא הריק בדיוק במרכז אחת הפאות של שולחן רחב בעל שלושה צדדים. יום קודם לכן הוא שוחח עם קבוצה גדולה יותר של משקיעים, אבל את הבוקר הזה הוא מגדיר כ”מפגש פסגה אקסקלוסיבי לקראת הנפקה” והוא הביא לכאן קהל ששווה טריליוני דולרים, לרבות לארי פינק מ־BlackRock, שיושב בכיסא שלידו.

“אנשים חושבים שסופטבנק צפויה להתמודד עם קשיים, אבל אנחנו ממשיכים לצמוח”, אומר להם סאן. “אל תחשבו על העבר”.

קל להגיד. אין כנראה עוד קרן בעולם שזוכה למעקב צמוד כל כך כמו קרן ויז’ן (Vision Fund) של סופטבנק, שהיקפה 100 מיליארד דולר, ויש לכך סיבות טובות.

“תקופה קשה”

במהלך שלוש השנים האחרונות ביצע מאסה הימורים ענקיים ונועזים בכמות מסחררת – 88 אם לדייק. העניינים לא התנהלו בדיוק לפי התוכניות. קודם כל היתה Uber, שויז’ן נסוגה מההשקעה בה באיחור, ושהסבה לה הפסדים של מאות מיליוני דולרים. ואז באה WeWork, שאליה הזרימה סופטבנק יותר מ־10 מיליארד דולר מאז 2017. אבל היא התרסקה לאחר שנסוגה מתוכנית ההנפקה שלה שזכתה לקיתונות של ביקורת, וזאת בעקבות העזיבה המרושלת של המייסד אדם נוימן, שניצל את החברה.

“תקופה קשה”, מתוודה מאסה בפני הנוכחים. יום קודם לכן הוא סיפק באופן פרטי הסבר ארוך יותר לפורבס: “הערכנו את WeWork לפי שווי גבוה מדי, ונתנו יותר מדי אמון ביזם. אבל אני חושב שאפילו עם WeWork, אנחנו בטוחים כעת שנמנה הנהלה חדשה, נעמיד תוכנית חדשה ונבצע שינוי מקיף שיניב תשואה נאה”. 

עוד לפני WeWork, היתה זו Uber שהסבה לקרן ויז'ן הפסדים. צילום: shutterstock
עוד לפני WeWork, היתה זו Uber שהסבה לקרן ויז’ן הפסדים. צילום: shutterstock


כדי לבסס את דבריו, מאסה מעלה זיכרונות מן העבר. במיוחד אחת מהפסגות המקצועיות שלו והיהלום בכתר של סופטבנק – ההשקעה בסך 20 מיליון דולר שהזרים לעליבאבא – השקעה המוערכת כיום ביותר מ־120 מיליארד דולר. “לעליבאבא היו בעשר השנים הראשונות אפס הכנסות כמעט”, מספר להם סאן. “אבל מרגע שהחלה לייצר הכנסות, הן זינקו בצורה דרמטית”.

לחיזוק הנקודה הוא שב ומזכיר תשע מחברות הפורטפוליו שלו, עם מצגת של 20 דקות על כל אחת מהן. “לחברות האלה יש יתרון התחלתי על כל האחרות”, אומר סאן. “זו ההתחלה. אני רוצה שתראו ותרגישו מה עומד לקרות”. באמת יש כאן כמה השקעות משובחות, כמו ByteDance, חברת האם של TikTok, ומובילת האי־קומרס הקוריאנית Coupang.

זהירים יותר

אבל הפיל שבחדר בעצם לא נמצא בחדר – מדובר בתחילת חודש מרץ ו־ Coupang עורכת מצגת מרחוק בגלל התפרצות וירוס הקורונה באסיה. הנוכחים שסביב השולחן, כולל מאסה עצמו, נראים תמימים ממש בחוסר ההיערכות שלהם למגפה.

כבר עתה התחזית של מאסה בנוגע ל־WeWork נראית מוטעית באופן אבסורדי – אם לשפוט לפי מחירי החוב של החברה נראה כי חלקה של סופטבנק מתקרב לאפס, או לכמה עשרות אחוזים מההשקעה במקרה הטוב. קרן ויז’ן כולה, כך נראה, נקלעה למצוקה דומה עם השקעות השלב הבא שלה, ברמות שווי גבוהות יותר, בתחומי הכלכלה השיתופית, התחבורה, הנסיעות והנדל”ן. כשבועיים לאחר הפגישה התרסקה מניית סופטבנק יחד עם השוק כולו.

הדברים השתנו מהר כל כך, עד שמניית סופטבנק עשויה דווקא ליהנות מסגירה מוחלטת של קרן ויז’ן. המשקיעים הגיבו בעליצות כאשר סאן התמתן לאחרונה, ולמרות התעקשות ממושכת הסכים לממש חלק מהנכסים הציבוריים של סופטבנק (שצפויים לכלול חלק מההחזקה בעליבאבא) כחלק מתוכנית בהיקף של 41 מיליארד דולר לרכישה עצמית של מניות סופטבנק ולהחזר של חלק מהחובות.

נכון שהמהלך תמך במחיר המניה. אולם החברה גם יצאה בהכרזה, שהתקבלה לרוב בתשואות, כי היא תהיה זהירה יותר בהשקעות החדשות מקרן ויז’ן השנייה, שאך זה יצאה לדרך. “אנו מבינים מה עלינו לעשות בנסיבות כאלו”, אומר מנהל הכספים הראשי של סופטבנק, יושימיטסו גוטו, איש אמונו הוותיק של סאן שמשוחח עם התקשורת לעיתים רחוקות אף יותר מהבוס שלו, המתרחק מאור הזרקורים. “אני מאמין שמאסה גם מבין את השוק”.

תרגיל במיתוג מחדש

לצד היותה של קרן ויז’ן אחד מגופי ההשקעה הקיצוניים ביותר בהיסטוריה, היא היתה גם תרגיל במיתוג מחדש. קדחת הרכישות מחקה מתודעת הציבור את העובדה שסופטבנק כבר מחזיקה בשלל נכסים נחשבים, והגבילה את החשיפה – מלבד לסיכוני מוניטין – היות שכ־70% מכספי קרן ויז’ן הגיעו ממשקיעים כגון קרנות ההשקעה הציבוריות של ערב הסעודית ושל אבו דאבי, ומענקיות הסיליקון ואלי, כמו אפל וקוואלקום.   

סופטבנק עדיין מחזיקה ביצרנית השבבים הבריטית Arm ובספקית הסלולר Sprint, שהתמזגה עם T־Mobile. יש לה גם החזקות גדולות בעליבאבא ובסופטבנק קורפ, ספקית המובייל היפנית שאותה הנפיקה לציבור ב־2018, ובחברות נוספות.

“במשך 20 השנים האחרונות, האינטרנט הפך על פיהם את ענף הפרסום והקמעונאות; אלו השניים היחידים. אם נתקדם תוך שימוש בכוח של האינטליגנציה המלאכותית הוא יחולל מהפכה גם בכל יתר הענפים”

ויש לה עדיין את מאסה. איש לא הרוויח כמוהו מלרכוב על בועת הדוט.קום לפני 20 שנה, עם חברות כמו יאהו ו־E־Trade; איש גם לא הפסיד יותר (99% משווי השוק של סופטבנק, אם לדייק). הונו נגוז, אולם החזון שלו היה חד, והוא הרוויח בחזרה מיליארדים (הוא שווה היום: 22.7 מיליארד דולר). “כשהתחיל האינטרנט, השמיעו עליי את אותה ביקורת, אפילו יותר מעכשיו”, הוא אומר.

“מבחינה טקטית, עשיתי דברים שיש להתחרט עליהם”, הוא ממשיך. “אבל מבחינה אסטרטגית, לא שיניתי כלום. מבחינת החזון? כלום”.

יכולת לראות את העולם באופן שונה

מאסה סאן מבלה את רוב זמנו ביפן, אולם יש לו בית נופש בסיליקון ואלי – אחוזה המשתרעת על יותר מ־830 מ”ר בוודסייד, באותו רחוב שבו שוכן ביתו של לארי אליסון. כשקנה אותו ב־2012 תמורת סכום של 118 מיליון דולר, לפי הדיווחים, היה זה הבית היקר ביותר באמריקה.

מיד לאחר הסיבוב הקצר שלו בניו יורק, הזמין אליו סאן מגוון חברות פורטפוליו, כולל שתיים חדשות: סטארט־אפ בדיקות הדם Karius, שהשלים בפברואר סבב גיוס של 165 מיליון דולר בהובלת סופטבנק, וספקית התרופות הדיגיטלית Alto Pharmacy, שסופטבנק השקיעה בה זה עתה 200 מיליון דולר מהונה העצמי.

“אני שומע משהו ממאסה, והתגובה שלי זה, חכה שנייה, מה? זה לא הגיוני בכלל”, אומר מת’יו גמאש־אסלין, מנכ”ל אלטו. “אחר כך ממשיכים להקשיב לו, וזה כאילו, אה, רק רגע, אני רואה את זה לגמרי לא נכון, איך אני יכול לשנות את ההסתכלות שלי? יש לו יכולת כזו לגרום לך לראות את העולם בצורה שונה”.

המיליון הראשון

פגישה עם סאן, בן ה־62, נחשבת כבר זמן רב לאחד מטקסי המעבר החשובים ביותר של יזמי הייטק שאפתניים. כשסטיב ג’ובס הציג לעולם את האייפון, היה זה סאן ששכנע אותו לבוא ליפן, והבטיח לעצמו זכויות בלעדיות למשך שלוש שנים על הפצת המוצר הלוהט הזה במדינה.

סאן, שנולד ביפן, שם הוקנט על מוצאו הקוריאני, עבר לקליפורניה במסגרת תוכנית לימודים בחו”ל, ואף שבתחילה לא דיבר אנגלית, הוא עבר את בחינת ההכנה שלו לקולג’. בסופו של דבר עבר לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שם סיים את לימודיו ב־1980.

ג'ק מא, מייסד עליבאבא. מאסה היה האדם האופטימי ביותר בנוגע לעתיד שלה. צילום: shutterstock
ג’ק מא, מייסד עליבאבא. מאסה היה האדם האופטימי ביותר בנוגע לעתיד שלה. צילום: shutterstock


הוא עוד הספיק למכור חברת מילונים אלקטרוניים לשארפ, והרוויח יותר ממיליון דולר מיבוא מכונות משחקי וידאו מחודשות, בטרם שב ליפן בשנה שלאחר מכן, כדי להקים עסק שנועד להיות “בנק תוכנה” (סופטוור בנק), סופטבנק.

לאחר שביסס את עצמו במכירת רישיונות תוכנה ובניהול מגזינים בנושאי מחשבים וארגון תערוכות מסחריות, שב סאן לארה”ב, ובגדול, כשרכש ב־1996 את מו”ל הטכנולוגיה Ziff Davis, והשקיע כספי הון סיכון בהיקף של 108 מיליון דולר, סכום שיא באותם ימים, תמורת 41% מחברת אינטרנט בראשית דרכה בשם יאהו.

“יכולת להתחבר לאנשים”

סופטבנק שפכה מיליארדים על חברות דוט.קום, הרוויחה הון על חלק מהן, וספגה הפסדים שעמדו, כך לפי הדיווחים, על יותר ממיליארד דולר, מהשקעתה ביצרנית השבבים Kingston Technology. למשך שלושה ימים בתקופת השיא של הבועה, טוען סאן, הוא היה האדם העשיר ביותר בעולם. ואז הכל נגמר. כשהבועה התפוצצה לחלוטין, ב־2002, סופטבנק כבר היתה אחרי הפסדים של 99% בשווי השוק שלה, שצלל מ־180 מיליארד דולר ל־2 מיליארד דולר.

סאן לא היה היחיד שהפסיד הון: בדומה למה שקורה עם קרן ויז’ן שלו כיום, מנהלים בכירים רבים השקיעו חלק ניכר מהונם במניות סופטבנק. “ישבנו איתו סביב השולחן ואמרנו, אוקיי, מה עושים עכשיו?”, מספר רון פישר, שניהל את ההשקעות של סופטבנק בארה”ב ומכהן כיום כסגן יו”ר החברה.

עם זאת, לדברי פישר, כמעט כל המנהלים נשארו כדי לעבור “כמה שנים של כאב ממשי” יחד עם הבוס שלהם. “למאסה יש יכולת ייחודית להתחבר לאנשים”, הוא אומר. יש לו יכולת מופלאה להימנע מלבלוט ולהפגין צניעות בכל הנוגע לחסרונות שלו”.

הצעד הראשון: סבלנות

במשך יותר מעשור עמל סאן כדי להחזיר את סופטבנק את כל הדרך חזרה. הצעד הראשון: סבלנות. מאסה נצמד בעקשנות להשקעה יקרה אחת מסוימת. “הייתי הבחור השורי ביותר בנוגע לעתיד של עליבאבא, יותר מהנהלת החברה עצמה”, הוא אומר. “אני חושב שאותו הדבר יקרה שוב”.

משם והלאה נעשו עסקאות מורכבות וממונפות מאוד, שאפשרו לו לרכוש את הפעילות של Vodafone ביפן ואת Sprint Nextel, לצד יצרנית השבבים הבריטית Arm Holdings. סופטבנק גם נפטרה בהצלחה מהחזקתה ביצרנית משחקי־המובייל Supercell, שפיתחה את Clash of Clans.

החברה המשיכה להשקיע גם בסטארט־אפים, בממוצע של 4 מיליארד דולר בערך בשנה, וב־2017 החליט סאן ללכת שוב בגדול. “במשך 20 השנים האחרונות, האינטרנט הפך על פיהם את ענף הפרסום ואת ענף הקמעונאות; אלו השניים היחידים”, הוא אומר. “אם נתקדם תוך שימוש בכוח של האינטליגנציה המלאכותית הוא יחולל מהפכה גם בכל יתר הענפים”.

על רג’יב מיסרה, בן ברית ותיק, הוטלה המשימה לעמוד בראש קרן ויז’ן, הקרן הגדולה ביותר אי פעם להשקעות פרטיות בהייטק. כשהיה בדויטשה בנק, בשנות ה־2000, סייע מיסרה, בנקאי שנוי במחלוקת אך מבריק, להציל ולהוביל במיומנות את העסקאות הפיננסיות המורכבות של סאן. מאוחר יותר הואשם בריגול אחר עמיתיו וניהול מסע הכפשה נגדם. (מיסרה מכחיש זאת: “לא, לא, אני ספר פתוח, חבר. אין דבר כזה. הכל מלמעלה, חסד האלוהים שבזכותו אנחנו במקום שאנו נמצאים … זה הגודל [של קרן ויז’ן]. אם הייתי מסתובב ברחובות, לא משקיע בקרן ויז’ן, אף אחד לא היה אומר את זה”).

הכלים הנחוצים

מיסרה החתים את המשקיעים, בראשם קרן ההשקעה הציבורית הסעודית, על מימון בסכום שיא של 100 מיליארד דולר, תחת הוראה שלא לבצע עסקה של פחות מ־100 מיליון דולר, כדי לצבור החזקות גדולות בחברות בצמיחה שעשויות להיות מובילות שוק. כל זאת תחת הסדר החדש שהכתיב סאן – מיקוד באינטליגנציה מלאכותית.

לחלקן, כמו חברת חקר הסרטן Guardant Health, היו קשרים ברורים לטכנולוגיה הזו. רבות יותר, כמו חברת המסחר ההודית Flipkart, אפליקציית הנסיעות Uber וחברת התוכנה למקומות עבודה Slack, היו הכלים שסאן שיער שיהיו הנחוצים ביותר בעולם שנשלט על־ידי ממשקי AI ומכוניות אוטונומיות.

info softbank


“לפני 20 שנה, אנשים היו אומרים, אמזון, למה זו חברת אינטרנט? זו בסך הכל חברת קמעונאות, נכון?”, אומר סאן. “היום אנשים אומרים, אה, זה רק תחבורה. זה רק נדל”ן. זה רק דברים ברורים מאליהם נוספים, שכמעט לא עושים שימוש ב־AI. אבל חייבים להבין שזוהי רק ההתחלה”.

אהבה קשוחה

יש בזה היגיון בטווח הארוך. אולם כרגע זה נראה קצת בועתי. כך שעוד בטרם הודיעה כי תצמצם השקעות חדשות בסטארט־אפים, החלה סופטבנק להורות לחברות להתמקד ברווחים יותר מאשר בצמיחה מהירה, ולשקול פיטורים, בעקבות הנפילה עם WeWork.

“שום חבילות חילוץ”, אמר סאן בהצגת הדוחות בפברואר, אבל מיסרה אומר שקרן ויז’ן שמרה 20 מיליארד דולר להשקעה בחברות הפורטפוליו המבטיחות שלה, ולפי הדיווחים הוא מחפש לגייס 10 מיליארד דולר נוספים כדי לסייע לאלו שעומדות להישאר בלי כסף. “אנחנו יכולים להשקיע בשנתיים הקרובות בעלות נמוכה מאוד”, מוסיף סאן. “זה יעניק לנו את ההזדמנות הטובה ביותר”.

יחסי האהבה הקשוחה החלו מיד. החברה נסוגה מהתחייבות בהיקף 3 מיליארד דולר לרכוש את מניות WeWork שבידי נוימן ובידי משקיעים ועובדים משלביה המוקדמים של החברה, בטענה שתנאי העסקה אינם מתקיימים (בינתיים אדם נוימן כבר הספיק לתבוע את סופטבנק בשל הנסיגה הזו).

סופטבנק גם עיכבה הזרמת מזומנים לחברת Brandless, העוסקת בקמעונאות ישירות לצרכן, שהתרסקה לאחר מכן. חברות כמו יוניקורן הנדל”ןCompass  (של המיליארדר הישראלי אורי אלון) וחברת ההלוואות לעסקים קטנים Kabbage נאלצו לאחרונה לפטר ולהוציא עובדים לחופשה. לחברה אחרת, סטארט־אפ האינטרנט בלוויין OneWeb, התירה סופטבנק להגיש בקשה לפשיטת רגל, אפילו לאחר שהשקיעה בה לפני כן כ־2 מיליארד דולר. אחרות ישקעו אף הן במהירות. “נראה לי ש־15 מהן יפשטו רגל”, אומר סאן.

“לפני 20 שנה, אנשים היו אומרים, אמזון, זו בסך הכל חברת קמעונאות, נכון? היום אנשים אומרים, אה, זה רק תחבורה, זה רק נדל”ן, זה רק דברים ברורים מאליהם, שכמעט לא עושים שימוש ב־AI. אבל חייבים להבין שזוהי רק ההתחלה”

זה בסדר, הוא מוסיף, כל עוד 15 חברות אחרות יפרצו קדימה. גורמים בסופטבנק טוענים כי אם הקרן תוכל להביא בחזרה 150 מיליארד דולר, היא תוכל לשלם לשותפים המוגבלים שלה את הקרן שלהם ואת התשואה השנתית המובטחת של 7%, ועדיין לראות רווחים.

לפיכך, המשאבים יופנו אל הווינרים המובהקים. לידיה ג’ט, שותפה בקרן ויז’ן, אומרת שהיא והקולגות שלה מתמקדים בדבר חדש: לסייע לחברות בפורטפוליו לנהל מחדש משא ומתן עם מלווים ועם משכירי נדל”ן, לייצב מחדש את התקציבים ואת המאזנים, וללמוד מחברות הפורטפוליו האסייתיות שהתמודדו ראשונות עם השלב הגרוע ביותר של התפרצות הקורונה. “אנחנו עושים הרבה כדי לעזור לחברות האלו לצלוח את מה שצפוי להיות מסע ארוך ארוך”, היא אומרת.

פגיעה – לא הצלה

מחוץ לסופטבנק, רבים בסיליקון ואלי מפקפקים בלעג באותנטיות של מהלכים כאלה, או תוהים שמא מדובר במעט מדי ומאוחר מדי. “אני חושב שסופטבנק עומדת בפני אתגר”, אומר איליה סטרבולאב, פרופסור בבית הספר למנהל עסקים בסטנפורד, שחוקר יוניקורנים בסטארט־אפ. “האתגר הוא הגודל העצום שלהם”.

הצ’ק הראשון הממוצע שקרן ויז’ן נותנת הוא על סך של יותר מ־400 מיליון דולר, והפוזיציות יכולות לטפס למיליארדים, כמו במקרים של WeWork ושל Uber.

פרופיל השקעות כזה מניע את הקרן אל עבר קטגוריות רועשות מאוד בתוך ענף ההייטק. הצ’קים השמנים כשלעצמם יכולים לעודד חוסר משמעת, היות שהסטארט־אפים מתחילים להאמין שכסף נוסף זמין תמיד. וכאשר חברות הנמצאות ברמות גבוהות של צמיחה ושל הוצאות מקבלות הוראה להאט את הקצב ולאגור מזומנים, הן עלולות לגלות שההנהלה שלהן לא ערוכה לשינוי שכזה.

“סופטבנק נחשבת פגיעה באקוסיסטם, לא הצלה”, אומר דאנקן דווידסון, שותף ב־Bullpen Capital, שהשקיעה בשלב מוקדם ב־Wag, אפליקציה להורדת כלבים לטיול לפי דרישה. סופטבנק השקיעה ב־Wag 300 מיליון דולר – ובסופו של דבר מכרה את חלקה בחזרה לחברה בהפסד. “התעשייה כולה היתה שמחה יותר אם הם מעולם לא היו מופיעים בשטח”.

זאת אמנות

בעוד שקרן ויז’ן, כך ניתן לומר, היא מהלך ה”צמיחה” הגדול אי פעם, האירוניה היא שסופטבנק עצמה היא כיום מניה שנסחרת הרבה מתחת לערכה המקורי (על אף מגמת העלייה בחודשים האחרונים). במשך כמה שנים התכתש סאן עם אנליסטים, בשיחות שלאחר הצגת הדוחות, על הדיסקאונט שמצמידים המשקיעים למניית סופטבנק ביחס לנכסי החברה – דבר שמרמז על כך שהמשקיעים בשוקי המניות מעריכים את קרן ויז’ן בפחות מאפס דולר. רק ההחזקה בעליבאבא שווה יותר משווי השוק של סופטבנק. כך מקבלים המשקיעים בחינם את החזקות החברה ב־Arm, בספקית הסלולר היפנית שלה וב־Sprint. נוסף על כל מה שניתן להציל מקרן ויז’ן.

“אנשים כל הזמן מדברים על קרן ויז’ן, קרן ויז’ן, אבל חייבים להסתכל על הגודל”, אומר מרסלו כלור, המנכ”ל לשעבר של Sprint שמכהן כיום כמנהל התפעול הראשי של סופטבנק. “עליבאבא יכולה להביא לנו בשבוע אחד יותר מכל ההשקעה ב־”WeWork.

כן, עוד פעם WeWork. המחיר הסופי שמשולם פה הוא לא רק על מיליארדי דולרים שנעלמו. ההשקעה הזו גרמה נזק קשה לתדמית של מאסה כגאון שפועל נגד הזרם, בניגוד לאחד שעבד עליו סוכן סטלן של חללי עבודה שיתופיים שסובל מקשיים בקבלת סמכות. “זה קשה תמיד”, אומר מאסה. “זה לא מדע, זו אמנות. אתה מתלהב מיזם שעושה רושם מצוין, אבל לא בהכרח מספק תשואה מצוינת”.

חברה פרטית

מה שלא נתון לוויכוח: בסופטבנק ואפילו בקרן ויז’ן, מאסה הוא זה שקובע. כבעל המניות הגדול ביותר בפער ניכר, הוא שולט בסופטבנק, הוא מכהן כאחד משלושת החברים בוועדת ההשקעות של ויז’ן, והוא הפוסק האחרון בעניין עסקאות. זהו המשחק שלו והוא זה שינצח או יפסיד בו, וההיסטוריה תשפוט בהתאם: האם הוא אומן ההיחלצות האולטימטיבי, שמכין את המהלך השלישי שלו? או רודף בועות שמצדיק את הדיסקאונט שהשוק מצמיד לו?

“אנשים כל הזמן מדברים על קרן ויז’ן, אבל חייבים להסתכל על הגודל”, אומר מרסלו כלור, מנהל התפעול הראשי של סופטבנק. “עליבאבא יכולה להביא לנו בשבוע אחד יותר מכל ההשקעה ב־WeWork”

סאן עשה עוד לפני כן את החשבון שלו, ובמסגרת זו הוא קיים שיחות עם משקיעים ובהם Elliott Management, הקרן האקטיביסטית בניהולו של פול סינגר, שצברה החזקה של מיליארדי דולרים בסופטבנק ודרשה רכישה עצמית כזו, לצד רפורמות נוספות. בין היתר אפילו הועלתה האפשרות להפוך את סופטבנק גרופ כולה לחברה פרטית, אם כי מקור המקורב לשיחות הללו אומר כי בהתחשב במורכבות העצומה של הסיבוכים הרגולטוריים והמבניים הכרוכים בכך, האפשרות הזו אינה נחשבת מעשית.

“תראה את הצל”

המשקיעים בשוקי המניות אינם בלתי־רציונליים מטבעם, טוען פייר פראג, אנליסט ב־New Street Research. הם יודעים לעשות את החשבון. השוק היום אינו נותן אמון מלא בסופטבנק. “השווקים חוששים ש־WeWork ו־Uber הן רק חלק מבעיה גדולה יותר”, אומר פראג, שהוא עצמו שורי לגבי מניות סופטבנק. “הם מודאגים מכך שסופטבנק גרופ מנוהלת בידי ‘מטורלל’, מאסה, שמתעתד להמשיך לעשות זאת עד שלא תישאר לו אגורה”. פראג ואנליסטים אחרים שאבו עידוד מהודעתה של סופטבנק במרץ על תוכנית הרכישה העצמית של מניותיה. אולם מודי’ס הורידה את הדירוג שלה לסופטבנק בשתי דרגות נוספות, עמוק יותר לתחום ה”זבל”. (סופטבנק ביקשה שמודי’ס תפסיק לדרג את החוב שלה). אחר כך גם הגיעו דוחות הרבעון הראשון שגילו כי קרן ויז’ן הפסידה כמעט 18 מיליארד דולר (10 מיליארד מתוכם בגלל WeWork).

לאחרונה נהנה סאן להציג לאנשים דימויים בסגנון רורשאך כדי לגרום להם להבין את חשיבותה של נקודת המבט. “תראה את הצל”, הוא אומר. “אפילו בתוך 24 שעות, אורך הצל שלך משתנה דרמטית, אפילו שהגובה שלך נותר ללא שינוי. אנשים חשים פחד או עודף ביטחון כשהם מתבוננים באורך הצל”. במהלך החודשים הבאים סאן יגלה אם מדובר בשקיעה או בזריחה.

צילום התמונה הראשית: shutterstock

הכתבה מופיעה בגיליון מאי 2020 של פורבס ישראל. לרכישת הגיליון לחצו כאן

שער גיליון מאי 2020 של פורבס ישראל
שער גיליון מאי 2020 של פורבס ישראל