Forbes Israel Logo

התבטאות ראשונה של פולארד מזה 28 שנים: "למדינה שלא מכבדת את מתיה אין כבוד לאזרחיה החיים"

כשטרגדיות מתרחשות בכל מקום בעולם, ישראל תמיד בין הראשונות להציע עזרה, לשלוח צוותי חילוץ מנוסים, בתי חולים ניידים ומומחים רפואיים מהשורה הראשונה. ישראל מובילה בעולם במחקר רפואי, טכנולוגיה חקלאית וחדשנות צבאית. המדינה שהפריחה את המדבר היא האלופה הבלתי מעורערת של חדשנות בעולם ההיי-טק, ואת כל אלה היא חולקת בנדיבות עם העולם.

למרבה הצער, כשזה מגיע למוסר, ישראל מיוחדת בכך שהיא מחזיקה במספר שיאים בהם אף מדינה אחרת הייתה מעוניינת.

במהלך שש העשורים האחרונים, מנהיגי ישראל והמערכת המשפטית שלה תרגלו את אמנות התועלתנות הפוליטית לרמה כזו שישראל היא כעת המדינה הראשונה והיחידה בעולם המחזיקה ב"תארי הכבוד" הבאים:

ישראל היא המדינה היחידה בעולם שאי פעם גירשה ביוזמתה אזרחיה שלה משטחים גדולים של ארצה כדי להעבירם לידי אויביה.

ישראל היא המדינה היחידה בעולם שאי פעם הרסה ביוזמתה את בתיהם ועסקיהם של אזרחיה שלה, והותירה אותם עם חיים מרוסקים והבטחות שלא קוימו.

ישראל היא המדינה היחידה בעולם שאי פעם פינתה ביוזמתה קברים של מתיה כדי שתוכל להעביר שטחים לידי אויביה.

"ישראל היחידה בעולם שפינתה את אזרחיה ביוזמתה". ההתנתקות. צילום: רויטרס

מדינת ישראל מחזיקה גם בשיאים שאין לקנא בהם בבגידה באלה ששירתו אותה, כולל אלה:

ישראל היא המדינה היחידה בעולם שנמנעה מהפעלת הצבא שלה כדי לחלץ חייל פצוע מתוך חשש להרגיז את האויב ולסכן את תדמיתה בעולם. החייל, שנפצע מאש אויב באתר קדוש לעם היהודי, דימם למוות לאט ושלא לצורך בעוד צה"ל עמד והסתכל.

ישראל היא עדיין המדינה היחידה בעולם שאי פעם שיתפה פעולה ביוזמתה בתביעה נגד סוכן מודיעין שלה, מסרבת לתת לו מקלט, מסרה מסמכים כדי להפליל אותו, מכחישה כי הכירה אותו ונותנת לו להירקב בכלא זר כשהיא מוותרת בפחדנות על צדק פשוט לאומה ולסוכן.

בנוסף, ישראל היא המדינה היחידה בעולם שהפרה את מערכת הצדק שלה על ידי שחרור חוזר ונשנה של טרוריסטים ורוצחים מסוכנים שלא הביעו חרטה על מעשיהם בחזרה אל החברה כשהם פטורים מעונש. אף מדינה בעולם לא עשתה זאת אי פעם! בקיצור, לישראל יש את הייחוד המפוקפק של היותה המדינה היחידה בעולם שכל כך מבולבלת מעמימות מוסרית, שהיא מוכנה לחלל את כבוד מתיה, לבגוד במשפחות השכולות שלה ולבייש את אזרחיה לטובת תועלת פוליטית.
מוקדם יותר השבוע, ישראל החלה בשחרורם של כמה מהרוצחים והטרוריסטים הגרועים ביותר שהעולם ראה אי פעם. 26 מתוך 104 האסירים הצפויים להשתחרר יצאו לחופשי ביום שלישי. רבים מהם ריצו מספר מאסרי עולם בשל פשעיהם הנתעבים וקורבנותיהם הרבים.

דם הקורבנות שלהם זועק מהקבר לאור העלבון הזה להגינות האנושית. זעקותיהם אינן נשמעות. המשפחות השכולות התחננו שרוצחיהם הברברים של יקיריהן לא ישוחררו, אך המדינה התעלמה מתחינותיהן.

כל הסקרים מראים כי הרוב המכריע של אזרחי ישראל מתנגדים לשחרור רוצחים. השלטון בישראל הוא זן מוזר של דמוקרטיה שלא נותן תשומת לב לרצון הציבור.

ג'ונתן פולארד. צילום: רויטרס

אף בכיר ישראלי לא סיפק סיבה משכנעת לתמיכה בשחרור הסיטונאי של הרוצחים והטרוריסטים הללו. הטענה כי "זה משרת את האינטרס הלאומי" מזוייפת. אין אינטרס לאומי שגובר על מוסר.

התירוץ השני הכי נפוץ לשחרור המחבלים הוא שבת בריתה הקרובה ביותר של ממשלת ישראל נתנה לה שלוש אפשרויות המסכנות את קיומה, וכי האפשרות הכי פחות גרועה מבין השלוש היא שחרורם של רוצחים וטרוריסטים. האם מישהו מאלה היושבים מאחורי ההגה אי פעם חשב שבהינתן שלוש אפשרויות המסכנות חיים, התשובה היחידה היא "לא, לא ולא!"?

כשהיא מבטלת את כל ההתנגדויות, ממשלת ישראל מחויבת ונחושה לשחרר את הרוצחים, שלא כל קורבנותיהם מתים. חלקם נכים, סובלים ממומים ומעוותים לשארית חייהם. לאחרים אין צלקות חיצוניות, אך הם ראו כיצד הוריהם, ילדיהם ויקריהם נקרעו מחייהם. אף אחד לא רואה את הלבבות השבורים שלעולם לא יפסיקו לדמם בשל האובדן.

המסורת היהודית האותנטית מלמדת בפירוט רב כיצד להתייחס למתים בכבוד והערצה. המתים הם לא רק שומרי העבר, הם המורים שלנו, המדריכים המוסריים שלנו וההשראה שלנו לעתיד. למדינה שלא מכבדת את מתיה אין כבוד לאזרחיה החיים.

מדינה ריבונית אשר מסוגלת לחלל את כבוד מתיה על ידי שחרור רוצחיהם ומענה את המשפחות השכולות, בעיקרון, מוותרת וזורקת את הבסיס המוסרי לקיומה. וכפי שכל סטודנט להיסטוריה יודע, אף מדינה לא יכולה לשרוד ללא תשתית מוסרית ברורה ומוגדרת.

ארץ ישראל היא נצחית ולמדינת ישראל יש שליטה זמנית על האדמה. העמימות המוסרית המאכלת שהביאה אותנו ליום הנורא הזה מכרסמת ללא הרף בלגיטמציית תפקידה המתמשך של המדינה כאפטרופוס החוקי של האדמה. התחזית לעתיד עגומה.

האסירים המשוחררים חוגגים ברמאללה, השבוע. צילום: רויטרס

רק התעוררות של הנחישות הלאומית, לידה מחדש של האתיקה הפוליטית המושרשת בכבוד העצמי של האומה, יושר מוסרי וכושר שכנוע יכולים להבטיח את העתיד. כל תהליך מדיני נטול ערכי היסוד הללו לעולם לא יביא לסיום הייסורים או החשש לקיומה של מדינת ישראל.

הגיע הזמן לשחזור היסטורי, זה ברור.

ג'ונתן פולארד משלים את השנה ה-28 של עונש מאסר העולם חסר התקדים שלו בכלא האמריקאי בגין פעילותו למען ומטעם ישראל.

לאתר דה פוסט

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.