התוכנית הסודית של סין להשתלטות על המסחר הבינלאומי בסחורות

הצעת המחיר שהגישה בורסת הונג קונג על בורסת המתכות הלונדונית עברה מתחת לרדאר, אבל חשיבות עליונה עומדת בבסיסה. בהצעת המחיר היקרה ביותר אי פעם לבורסה, הונג קונג מנסה לרכוש את שוק המתכות הגדול בעולם תמורת יותר מ-2 מיליארד דולר, ולהעביר את טבור שוק הסחר במתכות את המזרח הרחוק.

יתרה מזאת, כשסין הופכת בהדרגה לשחקנית הבכירה ביותר בשוק הזהב והסחורות, יחזק הדבר את אחיזתה בחסר העולמי בזהב, כוונה שהוצהר עליה בתוכנית 5 השנים האחרונה. כשהכלכלה העולמית מקרטעת, סין מייצבת את עמדתה העולמית בשווקים הפיננסיים בעולם.

במה שכונה ע"י מורגן-סטנלי "הצעת מחיר גבוהה בקיצוניות", הונג קונג הגיעה להסכמה על קניית כל מניות בורסת המתכות תמורת 1.39 מיליארד פאונד (2.15 מיליארד דולר) , או 107.6 פאונד פר מניה. הונג קונג עקפה את הצעות של שחקנים רציניים דוגמת יורונקסט, קבוצת הבורסה המסחרית של שיקגו ואחרות לקנות את בורסת המתכות, אחת מהבורסות האחרונות שבבעלות חבריה, אשר הוקמה ב- 1877. העסקה עדיין טוענה את אישור הרגולטור הפיננסי של בריטניה.

למה לבורסת הונג קונג לשלם כ"כ הרבה, בערך פי 160 מההכנסה נטו, עבור בורסת המתכות?

התשובה עשויה להימצא בהודעת העסקה של הונג קונג. עם השגת השליטה על בורסת המתכות (הדורשת גיבוי של 50% ממחזיקי המניות), בורסת הונג קונג תמנף את קשריה בסין היבשתית בכדי לגרום לממשלה להשרות לה להפעיל מחסנים מקומיים בסין – מה שכרגע אסור ע"פ הבנק העממי של סין. הם גם מנסים להעלות את שיעור הסינים במסחר, שכרגע פחות מ-25%. בבסיסו של עניין, הם מחפשים לחלוש על המסחר הסיני מול כל העולם.

אם העסקה יוצאת לפועל מדובר במצב של ווין-ווין הן עבור הבורסה ההונג קונגית והן עבור ממשלת סין,  והתוצאה תהייה רווחים מופלאים למחזיקי מניות בורסת המתכות (ג'יי.פי.מורגן- צ'ייס וגולדמן-זאקס מחזיקים במשותף 20.4% מהמניות, שיישוו ל- 436 מיליון דולר אם העסקה תתקיים).

סין הופכת במהירות לתחנת הקנייה העולמית של זהב וסחורות. ברבע הראשון של 2012, עקפה סין את הודו בדרישה הצרכנית הגבוהה ביותר לזהב, כשקנתה 265.7 טון, לדברי מועצת הזהב העולמית.כשצמיחתה של סין דחפה אותה להפוך לאחד השחקנים הגדולים והמשפיעים בשוק הסחורות העולמי – היא גם חיזקה את האחיזה בשווקי הזהב.

דרישת ההשקעה בזהב זינקה ב 13% ל- 98.6 טונות, וסין כרגע מחזיקה 1,054.1 טונות רזרביות, המהוות רק 1.7% מרזרבות המטבע הזר העצומות שלה – בהשוואה ליותר מ- 70% עבור האומות שמעליה ברשימה: ארה"ב בפסגת הרשימה עם 8,133.5 טונות, 75.3% מהרזרבות שלה.

אין זה צירוף מקרים כי סין הופכת לאחד הכוחות המרכזיים בסחר העולמי בזהב. המפלגה הקומוניסטית הסינית הבהירה כי ברצונה לפתח את שוק הזהב הביתי בתוכנית חמש השנים האחרונה. קבוצת מוסדות דוגמת הבנק העממי, המועצה הלאומית לפיתוח ורפורמה, משרד האוצר ועוד שחררו דו"ח תחת הכותרת "דעות על קידומו של פיתוח שוק הזהב" המציין במיוחד את פתיחתם של ערוצים חדשים לייצוא וייבוא זהב, פיתוח שוק החכרה לזהב, ושיפור מדיניות הסחר הזר עבור שוק הזהב.

סין יושבת על רזרבות מסחר זר בסף 3.3 טריליון דולר, מהן חלק גדול בדולרים אמריקאיים. הבנק העממי מבין את הסיכון שבהחזקת דולרים בגיבוי ממשלה עם חובות עמוקים (ארה"ב), ומבין גם את הסכנה הפוליטית שביתרון כוחני וכלכלי ברור כל כך על ארה"ב. מעבר לכך, השקעה בזהב הינה מסורת תרבותית בסין, מנהג כמעט שגור בקרב האוכלוסייה.

אין ספק כי הסינים נוקטים בצעדים שנועדו להעמיק את נוכחותם בשוק הסחורות העולמי. בהתחשב בכמות הכסף העומדת לרשותם, ובנכונותם להוציאו, קשה לראות מצב בו הם לא ישיגו את מטרתם. מעבר לזהב, בורסת המתכות היא שחקנית רצינית בכמה וכמה שווקי סחורות, במיוחד מתכות תעשייתיות כגון אלומיניום, עופרת ואבץ. 

כשלוקחים בחשבון את הרקורד העלוב של סין בכל הנוגע לשקיפות ואת פחדה מפני שווקים ליברליים, כדאי לנו להתחיל לדאוג. השלמה מוצלחת של המיזוג בין הבורסה של הונג קונג לבורסת המתכות הלונדונית עשויה ליצור שוק סחורות עולמי חדש, בשליטתה של סין.

 

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן