התכנית שתהפוך את פריז לבירת הסטארט-אפים הבאה

המאמץ נקרא NextGen, מהמילים "הדור הבא", מה שמראה כי הלשכה האמריקאית מבקשת להסיר את התדמית החדגונית שלה – לפיה רואים חברות גדולות ואנשים בגיל העמידה, אשר יושבים מסביב ומתלוננים על תעריפי חציית האוקיינוס האטלנטי. במקום זאת, הרעיון הוא לשים את הקברניטים האלו של התעשייה כדי לבנות גשר בין צרפת לאמריקה, כאשר הם מתפקדים כיועצים, מעבירים את הפרקטיקות הטובות ביותר שלהם וחולקים את הרשת הבינלאומית מעוררת הכבוד שלהם, עם קברניטים לעתיד של התעשייה אשר רוצים להגיע לשוק האמריקאי.

"זה לא הולך להחליף מרכזים ואינקובטורים", הדגישה נשיאת הלשכה האמריקאית בצרפת היוצאת קלרה גיימארד. "זאת תהיה תכנית עבור אנשים עם שאיפות לבצע עסקים בינלאומיים, אשר יוכלו לשבת יחד עם חברות גדולות וללמוד מהניסיון ומהקשרים שלהם". רשימת התפקידים של חברי הלשכה מלאה בחברות אשר יכולות לעזור בכך כגון קוקה קולה, IBM, GE, סיסקו, AIG, Lilly ו-BNP Paribas, אם לציין רק כמה. היחסים הם משמעותיים: אירופה וארה"ב הן שותפות למסחר עיקריות אחת של השנייה, וצרפת מדורגת במקום הרביעי בקבוצה זו, כאשר רוב המסחר שלה הוא בתחום המטוסים. "ארה"ב וצרפת הרוויחו כ-115 ביליון דולר במסחר דו-צדדי בשנה שעברה", אמר לאחרונה שגריר ארה"ב בצרפת ומונקו ג'יין ד. הארטלי, לאורחים של אירוע הלשכה האמריקאית, "זוהי עליה של 2.8%".

NextGen תציע לחברות סטארט-אפ שיהיו בתכנית, את ההזדמנות לפגוש חברות גדולות, להיכנס לתוך רשת הלשכה האמריקאית, ולהרוויח מסדרה של הרצאות מתוכננות, אירועים ופודקאסטים, אשר יחלקו את הידע והשיטות הטובים ביותר של השקעה והרחבה של עסקים. כל זאת נחשף לאחרונה בפריז על ידי גיימארד, שהיא גם נשיאת ג'נרל אלקטריק בצרפת, ואלן בנישו, נשיא הלשכה האמריקאית הנכנס ונשיא IBM בצרפת. שניהם נחשבים לאנשי העסקים המשפיעים ביותר בצרפת כיום.

אין זה סוד שלפחות כמה מהרפורמות העסקיות שמנסות להתקבל בחוקה הצרפתית כיום, הן תוצאה של הצעות שהובאו בתקופת כהונתה של גיימארד כראש הלשכה. "הממשלה אכן מקשיבה ללשכה האמריקאית, "ואנחנו מעריכים את מה שעמנואל מקרון (שר הכלכלה) ומנואל ואלס (ראש הממשלה) עושים".

חקיקה חדשה, שידועה בתור "לוי מקרון", תפחית כמה חסמים שעומדים בפני השקעות, תתאים את המיסים כדי לגרום לפתיחת עסק להיות זולה יותר, ותאפשר גמישות רבה יותר בהעסקה של עובדים ופיטורם. באופן לא מפתיע, במדינה אשר מוקירה את מערכת הביטוח הלאומי הנדיבה שלה, שני צדדי הספקטרום הפוליטי ביקרו את המהלך כצעד רחוק מדי וצעד לא מספיק רחוק.

לצרפת יתרונות רבים: מיקום גיאוגרפי, תשתיות וקשרים | צילום: thinkstock

אמצעי אחד, אשר נמצא כבר בספרי החוק, הוא נקודת זכות במס על מחקר. היא פוטרת ממס כ-30% מכל הוצאות המחקר והפיתוח עד ל-100 מיליון יורו, כולל משכורות לצוות המחקר, 50% מעלויות המחקר ו-75% מהשקעה במחקר ופיתוח. כל החברות בצרפת זכאיות לנקודת הזכות הזו, ללא קשר לגודל, למגזר או ללאום, כאשר עסקים קטנים ובינוניים זכאים להוזלות מידיות במס לאחר שלוש שנים. ב-2013, כ-16,000 חברות בצרפת קיבלו כ-6 ביליון יורו של הקלות מס תחת תכנית זו. "זה חשוב עבורנו", ציין בנישו. "זה מאפשר לנו להתמקד יותר בחדשנות. ל-IBM יש מאה עובדים צרפתים עם דוקטורט במתמטיקה, אשר מפתחים תוכנות ביג דאטה כאן כדי להפיץ אותן בעולם". בנישו אף ציטט את ההתמקדות של מערכת החינוך הצרפתית במדע ומתמטיקה, כמנוף עיקרי של פיתוח מאגר הכישרונות.

"יצירת רשת לסטארט-אפים היא חשובה", המשיך בנישו, והדגיש כי מימון אינו מספיק. ואכן, מאגר ההון של סטארט-אפים הוא דליל בהשוואה למה שניתן להשיג בלונדון שנמצאת מעבר לתעלה. וכיום, כאשר גבולות האיחוד האירופאי פתוחים, לא חסר יזמים צרפתים שלוקחים את רכבת היורוסטאר לבירה הבריטית ומתיישבים שם. ומה לגבי שינוי קנה המידה? האם היזמים יכולים ליהנות מהיתרונות של המיקום הגיאוגרפי, התשתיות והקשרים? אלו טובים יותר בצרפת, טוען בנישו. "והם יכולים להרוויח מרשת הקשרים של הלשכה האמריקאית, ובנוסף זה רחוב דו סתרי: אנחנו יכולים ללמוד משהו מהתובנות של אנשי העסקים הצעירים האלו".

רוב האנשים שעובדים בשביל חברות אמריקאיות מחוץ לארה"ב, הם בדרך כלל מבוגרים יותר מהיזם הצעיר, והם נשואים עם משפחות – כלומר מיושבים. NextGen מבקשת להזרים דם טרי – אנשים צעירים יותר – לתוך הארגונים. יחד עם זאת, זוהי קבוצה עם סבלנות נמוכה לניירת בירוקרטית. "אנחנו צריכים להפריד את צרפת מהצרפתים", אמר ג'ייסון מקדונלד, דירקטור של מחלקת הלקוחות הבינלאומיים בחברת Stringcan Interactive, ואחד מהפנים הצעירות של NextGen, שמנסה לשנות את הדימוי של מדינה שתקועה בסחבת אדמיניסטרטיבית, ללא אפשרות לחדשנות.

מקדונלד וכריסטופר קראמה, ראש איגוד הכיסוי התקשורתי באירופה, המזרח התיכון ואסיה בחברת BNP Paribas, הם שני המייסדים של NextGen, שמסננים מועמדים לתכנית. מתוך חמישה מייסדים, שלוש הן נשים, אשר ימנפו את קבוצת הנשים של הלשכה האמריקאית עבור מועמדים. תהליך הקבלה, לפי המייסדים, יהיה מחמיר, שכן הם רוצים להימנע מניירת מיותרת. "יש לנו מודלים טובים לגיוס, שמבוססים על מה שחברי הלשכה כבר עושים", אמר קראמה. "אנחנו פתוחים לכל סוגי הסטארט-אפים, לא רק טכנולוגיה, ואנחנו רוצים להיות מסוגלים ליצור קשר עם לשכות אמריקאיות אחרות באירופה ובשאר העולם. אנחנו מעריכים מאוד את העבודה עם סטארט-אפים באמסטרדם, ברלין וסטוקהולם, ומקווים כי נוכל לעבוד עם הלשכות האמריקאיות בערים אלו ואחרות, שכן הן מעורבות בקהילת היזמים".

הצעד מהווה אתגר, שכן ישנה מחלוקת פוליטית בצרפת בשאלה כיצד ליצור תעסוקה וגמישות בשוק העבודה. ישנן כבר כמה חברות צרפתיות שאינן מחכות לתשובה, ושמות עצמן על המפה. בנישו ציין כי "בתצוגה של מוצרי אלקטרוניקה לצריכה בשנה שעברה בלאס ווגאס, ארה"ב הייתה הראשונה במספר החברות שהציגו, באופן טבעי. אבל צרפת הייתה השנייה".