התעשייה הירוקה: הפוטנציאל העסקי של ישראל כאומת הקנאביס הרפואי

"ישראל נמצאת בטופ של הטופ במחקר על קנאביס רפואי", אומר שאול קיי, המייסד והמנכ"ל של iCan, חברה שעוסקת בקידום השימוש הרפואי בצמח בארץ. "מכיוון שהוא מיוצר בארץ, ובכל מדינה אחרת ייצור אסור ברמה פדראלית, ישראל מתקדמת מאוד במחקר". כך למשל, בחודש שעבר חברת קנאביקס האמריקאית (שמייסדיה הם חוקרים ישראלים, והיא מפעילה מרכז מחקר ופיתוח בארץ) החלה במחקר קליני לבדיקת השפעת הקנאביס על חולי סרטן. זהו מחקר ראשון מסוגו בעולם, שבמהלכו יקבלו החולים קפסולת קנאביס, פרי פיתוח ישראלי, המשחררת את החומר באיטיות ועשויה לשפר את איכות חייהם ולהקל על הכאבים הנלווים למחלה.

לרכישת גיליון הרופאים הטובים בישראל חייגו 077-4304645 או לחצו כאן

ההובלה הישראלית בתחום המחקר של קנאביס רפואי החלה עוד ב־1963, כאשר פרופ' רפאל משולם, אז מדען צעיר, בודד את ה־CBD, מרכיב עיקרי (שאינו פסיכואקטיבי) בקנאביס. שנה בלבד לאחר מכן הוא גם היה הראשון שבודד מרכיב פסיכואקטיבי של הצמח, ה־THC. גם היום, ממרומי גיל 86, פרופ' משולם ממשיך לעסוק במחקר, והתגליות שלו משמשות בסיס למחקרים ברחבי העולם.

ההתלהבות של קיי, רוקח במקצועו, מהפוטנציאל של ישראל בתחום ניכרת. "היא תוביל לדבר הגדול הבא, שהוא רפואת הקנאביס. בין שזה בכיוון ה־CBD, כלומר יותר לכיוון בתי טבע, או בכיוון הקנאביס הרפואי, שזה יותר בתי חולים ובתי מרקחת. יכולה להיות לכך השפעה ענקית בכל העולם, יותר מעולם הסטארט־אפים, ושם יש לנו המון השפעה".

קיי פועל להקמת ארגון גג, שיאחד את כל הגופים והחברות שמבקשים לקדם את הנושא. במסגרת זו, iCan ארגן את כנס הקנאביס הרפואי הבינלאומי הראשון בארץ בחודש שעבר (מרץ), CannaTech, בהשתתפות אנשי עסקים, משקיעים וחוקרים מרחבי העולם. "באו מכל העולם לבחון את הנעשה בישראל", מציין קיי, "זהו מקום ייחודי שמאפשר לערוך את המחקר, וגם העלויות כאן קטנות יותר".

קיי מספר, שכבר בתחילת דרכה של iCan הבינו בחברה שלסטארט־אפ בתחום הזה ישנם צרכים שאינם בהישג ידם. "האפשרות לחקור את הצמח היא רק במסגרת עבודה בחווה מאושרת, וכאן נדרש שיתוף פעולה עם החווה. אנחנו פתחנו את מרכז המחקר והפיתוח הראשון בארץ. יש לנו שטח בחווה, ואנחנו מזמינים יזמים צעירים ומאפשרים להם לגעת בצמח. זה מהצד החקלאי. בצד הטכנולוגי, אחרי שבדקת שהחומר שלך מביא יותר תשואה, אתה צריך להתחיל לשווק אותו, וזה דבר אחר לחלוטין. אז יש לנו גם חממה טכנולוגית, שתיקח את התוצרים ואת המחקר ואת כל מה שנעשה בחווה, ותשווק אותם בארה"ב".

מאחר שאין כיום אישור לייצא את צמח הקנאביס, ב־iCan מתמקדים, לדברי קיי, בטכנולוגיות. "אלו יכולות להיות אפליקציה רגילה או מדיה חברתית, אמצעי גידול או מיצוי חדש, וגם פיתוח גנטי או כל מחקר שאפשר להוציא לשוק בעולם. בזה אנחנו מתמקדים. יש לנו גם גוף אחד שעושה מחקר על בני אדם, כמובן בשיתוף פעולה עם בתי חולים ומשרד הבריאות. המחקר בודק מספר אינדיקציות חדשות שעוד לא נכללו פה בסל".

פרופ' רפאל משולם ושאול קיי. ישראלים בחזית המחקר כבר מעל ל-50 שנה | צילום: iCan

לוטשות עיניים לחו"ל

בשנת 2010 קבעה ישראל בחוק, כי היא מתירה לחולים להשתמש בקנאביס למטרות רפואיות. כיום, לאחר שש שנים בלבד, ישנם יותר מ־23 אלף מטופלי קנאביס בארץ, כאשר מרביתם הם חולי סרטן או חולים אונקולוגיים וחולי כאב. לפי אתר קנאפדיה, שמבקש להנגיש את הקנאביס הרפואי בארץ, הטיפול האלטרנטיבי חוסך לרבים מהם אלפי שקלים ונזק מתרופות, מוסיף שעות שינה נחוצות ומקל על כאבים ותופעות לוואי של מחלות קשות וקלות.

בשנים הקרובות צפוי לגדול משמעותית מספר המטופלים שיחליפו את הכדורים ברכיבי קנאביס טבעיים. אמנם ישראל היא אחת מהמדינות שבהן ניתן מספר אישורים גבוה מאוד לשימוש במריחואנה רפואית ביחס לכלל האוכלוסייה, אך העבודה עוד רבה. למשל, שמן ריק תומפסון (RSO), אשר ריכוז החומר הפעיל בקנאביס שלו גבוה במיוחד, מיועד להילחם בגידולים סרטניים, וישנן עדויות ליכולות הריפוי שלו, אך בשל אותו ריכוז גבוה הוא אסור לשימוש בארץ.

מחקרים נוספים ברחבי עולם בודקים את יכולתו של קנאביס רפואי לטפל גם בקרוהן ואף להפחית תסמיני דמנציה. יחד עם זאת, המחקרים האלו מוגבלים, וכדי להרחיב את השימוש בצמח גם למטרות אלו, יש להמשיך ולבדוק בהיקפים גדולים יותר את השפעותיו.
לתשע חברות בארץ בלבד יש רישיון מטעם משרד הבריאות לגידול, למיצוי ולשינוע של הקנאביס לחולים, ואלו מציעות להם כ־100 זנים שונים. הפעילות שביניהן, לדברי קיי, הן תיקון עולם ושאיפה לחיים. מוקד ברק היא חברה בעלת רישיון להפצה ואריזה של קנאביס, ולמרות היקפה המצומצם יותר, קיי מציין כי היא משמעותית עבור החולים והשירות שהם מקבלים.

מלבד זאת, ישנן חברות מקומיות חדשות ומסקרנות, כמו Eybna, סטארט־אפ שמפתח טכנולוגיות קנאביס ומבקש ליצור תחום חדש של מוצרי פנאי ובריאות בטעם הצמח. המוצרים האלו יופקו מתמציות טבעיות ותרכובות טעם וריח מפרחים, כדי שיריחו כמו קנאביס.

נראה שהפוטנציאל בתחום פונה הרחק מעבר לפיתוח טכנולוגיות או מחקר. "לדעתי, לתחום השירותים הנוספים סביב קנאביס יש חשיבות זהה, אם לא גדולה יותר, ממכירות הקנאביס עצמו לפציינט", מתאר קיי ומציין את חברת סייקי מדיקל (Syqe Medical), אשר מפתחת טכנולוגיות לנטילה תרופתית של צמחים בשאיפה, למשל משאף ייחודי המאפשר זאת ברמת דיוק ובטיחות של תרופה. חברת הענק פיליפ מוריס זיהתה את היכולת של סייקי מדיקל, והשקיעה בה לאחרונה כ־20 מיליון דולר.

טכנולוגיה אחרת שייכת לחברת Storz & Bickel הגרמנית, אשר המכשיר שפיתחה קיבל כאן בארץ את האמ"ר (אישור ציוד רפואי) הראשון שלה בעולם. החברה חקרה ומצאה טכנולוגיה חדשה לגמרי לאידוי, ובמכשיר שלה, וולקנו, משתמשים בכל בתי החולים.

אלא שלדברי קיי, מחקרים הצביעו על כך שבקנאביס נשארים בסופו של דבר כ־50% מהחומר הפעיל, כלומר שהוא לא מספק תפוקה מקסימלית. לעומת זאת, הטכנולוגיה החדשה של החברה מותירה 0% חומרים פעילים בתוך הצמח, וזו תצא בעתיד לשוק. "זה מאוד מרשים אבל גם מאוד מוקדם", אומר קיי. "זה קורה, וזה קורה בארץ".

במסגרת הרפורמה, תהליך הגידול והשיווק יחולק לכמה חוליות נפרדות | צילום: iCan

ומה אומרים המספרים? אם לוקחים רק את מספר החולים בארץ שמשלמים עבור הקנאביס הרפואי, שווי השוק שלו קרוב ל־9 מיליון שקל. עם זאת, קיי מציין כי ל־iCan ידוע על לפחות 50 מיליון דולר שהושקעו בטכנולוגיות בארץ. "אני מניח שאנחנו מדברים על לפחות 100 מיליון דולר של השקעות בשנה הקרובה".

אלא שהפוטנציאל לא שמור רק לארצנו הקטנטונת. החברות המקומיות לוטשות עיניים לשוק הגדול – ארה"ב. מאז שנכנסו לתוקף חוקי הלגליזציה ב־2012, כאשר עוד ועוד מדינות בארה"ב מצטרפות למפת הקנאביס החוקי, הפוטנציאל שם הוא אדיר. אם ב־2015 שווי השוק שם היה 5.4 מיליארד דולר, עד סוף 2016 הוא צפוי לגדול ל־6.7 מיליארד דולר על ידי נתחי שוק חדשים, הגדלת מספר השחקנים בשוק ובהתאם לכך, גם יצירת מקומות עבודה.

התעשייה החדשה הזו גרמה לחברות בעולם ללטוש אליה עיניים, וגם ישראל בתמונה. כך iCan משתפת פעולה כיום עם בתי מסחר בארה"ב לחקלאות ולמוצרים (כמו מוצרי עישון), שדרכם ניתן לשווק ישירות ללא צורך בתיווך. גם תיקון עולם כבר תקעו יתד והיו הראשונים שעשו זאת. כארגון היחיד בקנה מידה גדול בארץ, הוא הכריז בקיץ האחרון על שיתוף פעולה עם מרכז הטיפול הרחום של ניו יורק (CCCNY), והגיש בקשה כדי להיות ארגון רשום תחת חוק הטיפול והסיוע של התפוח הגדול. תיקון עולם מחזיק במאגר המידע הרחב ביותר בעולם על טיפול בחולים באמצעות מריחואנה רפואית, שכולל מעקב אחר יותר מ־10,000 חולים במשך כמעט עשור שלם. נוסף לארה"ב, לתיקון עולם יש הסכמי ידע עם ספרד, והוא השותף של יצרנית הקנאביס הרפואי MedReleaf בקנדה. זוהי אחת מהספקיות הגדולות ביותר בשוק הקנדי, ותיקון עולם מגדל שם כמה מהזנים שלו.

לפתוח את השוק

לעומת ארה"ב ומדינות אחרות בעולם, הרגולציה בארץ בנושא הקנאביס מתקדמת מהר יחסית. רק בינואר השנה הכריז שר הבריאות יעקב ליצמן בדיון בכנסת על רפורמה בנושא, אשר תוציא את הקנאביס הרפואי לשוק החופשי.

הרפורמה מבקשת לפתוח את השוק למספר רב יותר של שחקנים, כאשר כל מטופל שיימצא מתאים לכך, יוכל לגשת לרופא שלו ולקבל רישיון לרכישת קנאביס רפואי. את הצמח יוכל המטופל לקנות בבית מרקחת באמצעות מרשם, וכל זאת בפיקוח משרד הבריאות. כיום, על פי משרד הבריאות, רק 36 רופאים רשאים לרשום מרשמים כאלה. "כמו שרופא היום נותן מרשם לכל דבר, כך יהיה הקנאביס בסופו של דבר בארץ. וזה יהיה הישג לא קטן", אומר קיי.

לא מדובר בחלום רחוק: באותו דיון בכנסת, ליצמן הבהיר שהמהלך יחל תוך שישה חודשים, כאשר בתחילה תהיה תקופת הרצה, שבמהלכה יוודא משרד הבריאות כי מטופלים לא משתמשים לרעה ברישיון שניתן להם.

במסגרת הרפורמה החדשה, תהליך גידול ושיווק המוצרים יחולק לכמה חוליות נפרדות בשרשרת הפיתוח, הגידול, הייצור וההפצה, כאשר עד כה המגדלים מכרו בעצמם את המוצרים ישירות. מבקרי הרפורמה אומרים כי ההפרדה הזו רק תייקר את התעריפים לצרכן (מאחר שכל חלק בשרשרת ירצה להרוויח), כאשר כיום העלות החודשית של בעל רישיון לשימוש בקנאביס רפואי קבועה ועומדת על 380 שקל. נוסף לכך, ישנו חשש כי למרות רצון משרד הבריאות לפקח על התחום, תהיה זליגה לשוק הפרטי ואף התערבות של ארגוני פשע. מלבד זאת, ליצמן הבהיר כי תינתן עדיפות למגדלים ישראלים, אך כאמור, הם לא יוכלו לספק יותר בעצמם את הקנאביס הרפואי לפציינטים, וישנו חשש כי משרד הבריאות יעדיף בסופו של דבר ייבוא על פני גידול בארץ.

ליצמן אף החליט לא לייצא קנאביס שגודל בארץ, בטענה שמדובר במעשה לא מוסרי ולא ערכי. "כאשר ליצמן אומר שלא יהיה ייצוא, הוא מתכוון לדעתי, שהייצוא לא יהיה של פרחים", אומר קיי. "כשמדובר על מוצר סופי, משווק ומאושר על ידי משרד הבריאות, הוא יהיה כמו כל תכשיר נרקוטי אחר, ואז להערכתי, תהיה אפשרות לייצוא מוצרים מוגמרים". ועל הפוטנציאל של אלה ודאי שאין צורך להרחיב.

הכתבה מופיעה בגיליון הרופאים הטובים בישראל של פורבס

לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645 או לחצו כאן

לרכישת מנוי למגזין פורבס

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק