Forbes Israel Logo

התעשיין ואיש העסקים דב לאוטמן הלך לעולמו בגיל 77

התעשיין ואיש העסקים הישראלי דב לאוטמן מת היום (שבת) בגיל 77. לאוטמן, חתן פרס ישראל, היה בעבר נשיא התאחדות התעשיינים.

לאוטמן נולד בשנת 1936 בתל אביב ולמד לימודי חקלאות בפנימייה בפרדס חנה. כבר בעת שירותו הצבאי הקים מפעל לעטים ובהמשך יצר ללימודי הנדסת מכונות באוניברסיטת MIT היוקרתית בארה"ב.

בגיל 29 מונה למנכ"ל חברת הטקסטיל "סברינה" ובהמשך מנכ"ל גיבור "ספורט". את דלתא הקים בשנת 1975, כשהיה בן 39 ושימש כיושב הראש שלה. לאוטמן כיהן גם כנשיא התאחדות התעשיינים משנת 1993-1986. לפני כעשר שנים הוא אובחן כחולה במחלת ניוון השרירים ALS, שגרמה לו להיות משותק.

"השריר ביד ימין נראה לי קצת פגוע", הוא סיפר בינואר בראיון לבן כספית בסופהשבוע, "הלכתי לרופא, והוא שלח אותי לבדיקות. כשהבדיקות חזרו הוא אמר לי שיש לי ALS ונותרו לי ארבע שנים לחיות. לא ידעתי כלום על המחלה הזאת, ולכן לא סיפרתי לאשתי או לבני".

"נסעתי לארה"ב, ראיתי שם רופא אמריקאי, והוא אמר לי אותו הדבר. ארבע שנים. אז סיפרתי בשקט לאשתי ולבני, אבל לא לחברים ולאנשים בדלתא, החברה שהקמתי והייתה בבעלותי, כדי שלא יחשבו שבתוך שנה-שנתיים אין להם בוס. המשכתי לנהל את דלתא, התקדמות המחלה הייתה איטית, ולמזלי היה לי שותף, אייזיק דבאח, שהסכים לקחת את הפיקוד לפני שהמצב מחמיר. הבן שלי הוא יו"ר מועצת המנהלים היום, והניהול בידי דבאח".

לאוטמן. פעל בשנותיו האחרונות למען החינוך | צילום: יוטיוב

על מצבו הבריאותי, אמר אז לאוטמן: "אני דפקתי את הסטטיסטיקה. כבר שנה וחצי המחלה לא מתקדמת והמצב שלי יציב. אני יכול להזיז רק את הבוהן ביד ימין. כל השאר משותק. המחלה הזאת פוגעת בעצבים שמפעילים את השרירים הרצוניים. הנשימה, לצערי, היא שריר רצוני, אבל אין בה הידרדרות, וגם את הבוהן אני ממשיך להזיז. בכל בוקר אני עובר טיפולים ואינהלציות שעה בערך, ואני בסדר. יש לי נכד, בן 12, והוא כבר הודיע שב-29 בפברואר 2036 סבא שלו יהיה בן מאה ושריין ביומן את המסיבה. לא תהיה לי ברירה אלא להגיע".

בשנת 2007 זכה לאוטמן בפרס ישראל למפעל חיים. בנימוקי חבר השופטים נכתב: "דב לאוטמן הוא דוגמה ומופת לישראלי שעשה את דרכו לצמרת התעשייה הישראלית ומזה כארבעים שנה פועל ללא ליאות לביסוסה של כלכלת ישראל".

"לדב לאוטמן היכולת המיוחדת להתאים את עצמו למציאות המשתנה, וגם כיום, בבואו לבחון את התעשייה הישראלית ואת מקומה בעולם הגלובלי, הוא מאמין ביכולתה להתחרות עם מדינות העולם כל עוד תגלה יצירתיות וחדשנות, אותן שתי תכונות המאפיינות אותו בכל תחום שהוא עוסק בו. לצד פעילותו בתחום הכלכלי פעל לאוטמן לאורך כל השנים לחיזוקה של החברה הישראלית באמצעות ביסוסן של החוליות החלשות בחברה ומתן הזדמנות שווה לכל מרכיביה".

בשנותיו האחרונות, למרות מחלתו, פעל בזירה הציבורית למען החינוך. הוא כתב מאמרים, נפגש עם מנהיגי המפלגות הגדולות והשלים תוכנית להצלת החינוך הציבורי. "הפערים בחינוך מפחידים אותי הרבה יותר מהאיראנים ומחמאס", הוא סיפר, "הם סכנה קיומית אמיתית. את האירנים והחמאס ננצח, את הפערים אני לא בטוח. לא בדרך הזאת ולא בקצב הזה. בשני העשורים האחרונים התרחבו הפערים הללו לממדים הרי אסון. הדרך היחידה לצמצם אותם היא להשקיע בחינוך הציבורי".

לאתר דה פוסט

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.