|
מכשירים המדברים עם עצמם ואיתנו כבר אינם שייכים יותר למדף המדע הבדיוני. "האינטרנט של הדברים", זה כנראה הביטוי הפופולרי ביותר כיום בקרב מומחים מתחום עולם התקשורת העתידני. הדעה הרווחת היא כי בתוך עשור מהיום יהיו מחוברים לרשת לפחות 30 מיליארד מכשירים שיידעו לדבר זה עם זה – ואיתנו – ולתרום עוד טריליוני רשומות למאגרי המידע הענקיים שהולכים וגדלים מרגע לרגע. תשתיות התקשורת העתידיות יאפשרו לנו לתקשר עם המיקרוגל, עם דוד החימום, עם דלת הכניסה, עם מכונת הכביסה ולמעשה עם כל מכשיר חשמלי – הכל דרך סוג של מכשיר שעוד לא ברור איך ייראה ואיך נקליק עליו, אבל הרשת העתידית תאפשר לנו את זה.
– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
בינתיים, בשונה מתשתיות כמו פיתוח כבישים ומעבר לשימוש בדלק חסכוני וזול יותר, ניתן להקביל את תשתיות התקשורת לכביש שאינו נראה לעין בלתי מזוינת טכנולוגית. בזמן שהאדם מהיישוב יגלה מעת לעת אפליקציה חדשה או פתרון טכנולוגי מזהיר שישנה חלק מאורחות חייו, הוא יתקשה להבחין בחוות השרתים החדשה שמוקמה על הענן או ברוחב הפס המוגדל שקיבל בדרך זו או אחרת. בהתחלה הוא ישמע על ה"דבר החדש" בפינת הקפה בעבודה או בסלון של חברים בערב שישי, בהמשך יתעניין ויחשוק גם בפינוק הממוחשב שכולם מדברים עליו. לא יעבור זמן רב, והפיתוח יהפוך לחבר של קבע במכשיר הנייד, בטאבלט או במחשב האישי. כעת הוא כבר לא אורח, הוא כבר יישום שגרתי, כזה שאי אפשר בלעדיו. כאלה הם פייסבוק, תכנית הניווט וייז ואפילו שידור טלוויזיה ב־HD. גם לגבי הפיתוחים העתידיים, בזכות תשתית תקשורת רחבה ומהירה יותר, לא רחוק היום שבו נגיד: "איך הסתדרנו בלעדיהם?"
הרוחב לא קובע
את השינוי בעולם תשתיות התקשורת ניתן להסביר בתאוצתם של שני קווים מקבילים שמעת לעת נושקים זה לזה. האחד: התקדמות טכנולוגית יוצאת דופן ומהירה, והשני: רפורמה חברתית־תרבותית־שימושית. מפתחי היישומים מנצלים את רוחב הפס ההולך וגדל ומנסים לעקוב אחר תופעות חברתיות, להדביק את קצב התפתחותן ולתת להן מענה טכנולוגי. זהו בעצם מעגל קסמים, שאפשר להוסיף לו את הסיומת דוט.קום.
את ההתקדמות הזו לא ניתן לסכם בשורה תחתונה שתציג את ההבדלים בין דור 3 הסלולרי לדור 5. אין טעם להסתפק רק במספר החוזה את קצב מהירות העלאת הקבצים והורדתם בעוד כעשור. בעיקר כי אנחנו יודעים שזה יגדל, ובאופן משמעותי (יש המעריכים כי פי אלף ממהירות הגלישה כיום). אבל כל זה הרי לא באמת משנה – כי מאה המגה שיהפכו לג'יגה אחד בסיב אופטי בכל בית ובית בישראל – רק נושאים את גלגלי המהפכה.
ואכן, ד"ר אשר עידן, חוקר באוניברסיטה הפתוחה בתחום הרשתות החברתיות, לא מתרגש מעידן רוחב הפס. "אז במקום עשרה מגה נגלוש במהירות של אחד ג'יגה – אז מה?", הוא יורה ומבהיר שהמהפכה האמיתית נעוצה באופן שבו יעובד המידע ובדרך שבה יוצג. "ברגע שכל ספה ומדף יהיו מחוברים לאינטרנט, זה יגדיל באופן משמעותי את כמויות המידע – לפיכך נהיה חייבים לייצר דפדפנים חדשים, דרך חדשה שבה נוכל לשלוט במידע". לדבריו, לא רק שאקספלורר וכרום יוחלפו או ישתנו ללא הכר ולא רק שגוגל כבר לא יספיק לנו, אלא גם המחשב עצמו יהיה אחר. "המחשבים כיום עובדים על בסיס של שני מרכיבים נפרדים – זיכרון ומעבד", הוא מסביר. "המגמה העתידית תביא לפנינו מחשב שעובד כמו מוח האדם – רכיב הפועל גם כמעבד וגם כזיכרון".
כוחו של ההמון ילך ויגדל. ד"ר אשר עידן
עידן משוכנע שלמשתמשים הפרטיים יהיו מכשירים ניידים חדשים, שיהיו למעשה כמו המוח השני שלהם. "קשה לדעת בוודאות מה יהיו השימושים העתידיים", הוא מסביר, אך בטוח כי הכוח של ההמון רק יגדל. "העוצמה של הרשת לא גדלה על פי כמות המשתמשים, אלא על פי הקשרים שלהם". לטענתו, התהליכים שראינו בשנים האחרונות: המחאה החברתית בישראל, האביב הערבי ואפילו ההסתה ברשת במהלך "צוק איתן" – יתגברו. לפיכך, הוא צופה את התחזקות כוחו של ההמון, מה שלדבריו יביא גם לשינויים פוליטיים ובטח גם לשינויים חברתיים.
פרופ' שיזף רפאלי, ראש מרכז שגיא לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה, נזהר שלא לכנות את העתיד לבוא מהפכה. "המצאת האינטרנט היא מהפכה", הוא אומר, "החידושים והתוספות הם בעיקר התקדמות אבולוציונית". לדבריו, השינויים שכן דופקים בדלת הם בעיקר בהטמעת שימושים חדשים ונוספים. "חלק מההמצאות הטכנולוגיות כבר כאן – אך הן טרם ממצות את הפוטנציאל השימושי שלהן".
מהפכה או לא מהפכה, העתיד לבוא כבר נמצא בין האצבעות שלנו. אפילו בקרב מוצרי החשמל צפוי להתרחש מהפך דרסטי. "צפויים שינויים מרחיקי לכת בדרך שבה אנחנו לומדים, בדרך שבה אנו נפגשים, בדרך שבה מתבצעים אמצעי התשלום ובעיקר באופן ארגון הידע", מבהיר רפאלי. לדבריו, כפי שלאורך השנים נעלמו האנציקלופדיות מהמדפים וחלה ירידה משמעותית בהדפסת עיתונים – כך ייעלמו להם דברים נוספים".
רפואה מונעת בהקלקת עכבר
האבולוציה של מהפכת תקשורת האינטרנט תשפיע על החינוך, הבריאות, התחבורה, על צריכת הבידור שלנו, על צורת ההעסקה ועוד. בעידן רחב פס יוכלו יותר ויותר חברות לנהל את עסקיהן על גבי הענן, ואילו העובדים יוכלו לבצע הרבה יותר פעולות מהמחשב הביתי שלהם – מה שאומר כי בעידן הבא ההגעה למשרד לצורך עבודה תצטמצם למינימום. כנ"ל לגבי לימודים אקדמיים: אוניברסיטאות יציעו שיעורים וירטואליים עם עזרים שטרם נראו – כמויות המידע העצומות שאפשר יהיה להעביר בכל רגע ממקום למקום יאפשרו הצגת שרטוטים, מצגות וכמובן וידאו, שישנו לגמרי את חוויית הלמידה.
מהפכתה תקשורת לא תפסח גם על עולם הרפואה | צילום: shutterstock
ואולי באופן משמעותי יותר, המהפכה הטכנולוגית תשנה לחלוטין גם את עולם הבריאות. גם אם לא תימצא הדרך לייתר לחלוטין ביקור פנים אל פנים אצל הרופא, בעתיד הנראה לעין אפשר יהיה לצמצם את הביקורים הללו ולקבל אבחונים און־ליין, בהנחה שכל תוצאות בדיקה (MRI, אולטרה־סאונד ועוד) יועלו ישר לענן ולמסוף של הרופא הרלוונטי.
הכתבה המלאה מופיעה בגיליון ספטמבר של פורבס ישראל
– לרכישת המגזין חייגו 077-5273355
– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
|
