ויגודמן פינת הורביץ: האם יצליח מנכ"ל טבע להחזיר אותה לימיה הגדולים?

מנכ"ל טבע ארז ויגודמן לא היה אמור להיות מופתע מהמהירות שבה יו"ר חברת התרופות מיילן רוברט קורי דחה על הסף את הצעתו. אבל סגנון המכתב הוציא אותו משלוותו. קורי לא רק דחה את הצעת הרכישה, אלא גם פגע בציפור נפשו של עמיתו הישראלי, כשביטל כלאחר יד את המהפך הארגוני והאסטרטגי שחולל בטבע.

לקורי עניין מובהק להציג את ענקית התרופות הישראלית כחברה כושלת, מבולבלת ומועדת לפורענות. הוא מנסה לשכנע את בעלי המניות של מיילן להדוף את מתקפת ההשתלטות של המתחרה הישראלי – והוא לא היסס להפוך לשם כך את הקרב העסקי למאבק אישי. זוהי מלחמתם של שניים מהמנהלים החזקים והדומיננטיים בעולם העסקים, המתחרים כעת על הובלת תעשיית התרופות העולמית.

מהלומות בהתכתבות

תגובתו של קורי להצעת טבע לרכוש את השליטה במיילן נחתה על שולחנו של ויגודמן ב־27 באפריל. לאחר הפתיחה המנומסת ("לעונג היה לי לפגוש אותך"), פתח יו"ר מיילן באש וצלב את טבע ואת מנהליה. הוא תיאר את החברה כאובדת דרך ולא ממוקדת, וטען כי כשלה בביצוע מיזוגים ורכישות. הוא גם הטיל דופי באמינותם של מנהלי החברה: "אני מקווה שתמצא בסופו של דבר דרך לשנות את תרבותה העסקית של טבע ולשקם את אמינותה בהתנהלותה העסקית. אין לנו רצון להפוך את הבעיות של טבע לבעיות של מיילן ולהטיל אותן על כתפי בעלי מניותיה", כתב קורי, שעל הדרך גם האשים מנהל בטבע בגזענות כלפי העובדים ההודיים של מיילן.

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון יולי של פורבס ישראל

– לרכישת הגיליון חייגו 077-5273355

– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לרשימת המנהלים המצטיינים של פורבס

ויגודמן נוטה לתגובות שקולות וענייניות, אבל לא תמיד מצליח להסתיר את מזגו הסוער – בעיקר כשמפקפקים במה שהוא רואה כהישגו המוכח. הוא בלע את רוקו והשיב לקורי בנימוס קר: "אני סמוך ובטוח שבעלי העניין של שתי החברות שלנו לא תומכים או מרוויחים מהטלת רפש ודופי, שחזור היסטוריה עתיקת יומין או הצגה סלקטיבית של עובדות. במקום זאת, אני מעדיף לנתב את השיח חזרה להזדמנות המשמעותית ליצירת ערך שהשילוב בין טבע ומיילן יכול להביא לבעלי המניות ובעלי עניין נוספים של שתי החברות. התמקדותנו היתה ותישאר במחויבות העמוקה שלנו להשלמת העסקה בהקדם האפשרי".


ויגודמן. לא תמיד מצליח להתסיר את מזגו הסוער | צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

ארבעה ימים קודם למכתב, הגיע ויגודמן לפגישה במשרדו של קורי במגדל קרייזלר שבשדרת לקסינגטון בניו יורק. הפגישה היתה ארוכה ומתוחה. ויגודמן לא ציפה לקבלת פנים חמה – הוא ידע היטב שקורי מתנגד להשתלטות, שאם תצא אל הפועל, תותיר אותו מחוץ למה שהוא רואה כמפעל חייו. אבל ויגודמן הוא טיפוס שלעולם לא יוותר על הזדמנות לשכנע, וערך לעמיתו, אמריקאי ממוצא לבנוני, מצגת המפרטת את השינוי העצום שעברה בהובלתו החברה בתקופה קצרה יחסית של 15 חודשים. הוא דיבר על מיקוד, חזון ועתיד מזהיר לשתי החברות, אם ימזגו כוחות. אלא שבמכתב "ירה" קורי: "בגישתך למיילן, הוכחת לי שטבע הישנה עדיין חיה וקיימת".

התייעלות, חזון וניהול

"טבע הישנה" היתה שרויה במשבר ערב כניסתו של ויגודמן לתפקיד, לפני כמעט שנה וחצי. הבלעדיות שלה על הקופקסון (תרופה מקורית לטיפול במחלת הטרשת הנפוצה, שהניבה מחצית מרווחי טבע) עמדה לפקוע. ב־2013 עדיין החזיקה טבע בפטנט, ובזכותו היא המשיכה להציג רווחיות גבוהה, אבל עיני המשקיעים היו נשואות ל־2016 – השנה שבה יצטמקו רווחיה של טבע לאחר שתאבד את הבלעדיות על שיווק התרופה.

עתידה של החברה היה לוט בערפל: האם תצליח לפתח תרופות מקוריות עתירות רווח שימלאו את החלל וישמרו על הרווחיות? או שמא תשוב להיות חברה "גנרית" המתמחה באיתור תרופות שהפטנט עליהן עומד לפוג?

המנכ"ל דאז, ג'רמי לוין, יהודי אמריקאי שגויס לטבע מצמרת ענף התרופות העולמי, לא הצליח להציג מענה משכנע לשאלות הללו, והמניה צנחה. לוין פוטר ודירקטוריון החברה החל לחפש אחר המנכ"ל הבא. מחוץ לחברה, וגם בהנהלה, דובר על כך שהמנכ"ל הבא חייב להיות מנהיג בינלאומי, דמות מרכזית בתעשיית התרופות שמכירה את הענף היטב ותשיב לטבע את תפארתה. אבל הבחירה נפלה דווקא על אחד מחברי הדירקטוריון.

ויגודמן לא היה ברירת מחדל ולא נפל מהמנהלים הבינלאומיים עתירי הניסיון שהתחרו מולו על התפקיד. הוא מנהל ותיק ובעל רקורד עשיר של הצלחות בניהול חברות ענק, כולל רכישות ומיזוגים בהיקף גדול. הוא צמח בקבוצת שטראוס. ב־1998 החליף את עמיקם כהן, שעזב כדי לייסד את חברת התקשורת פרטנר. כמנכ"ל צעיר יחסית, הוביל את המיזוג בין יצרנית החלב שטראוס לעלית וגיבש את האסטרטגיה של ענקית המזון החדשה. החברה הממוזגת הפכה תחת הנהגתו לענקית מזון בינלאומית מצליחה, המציגה גידול קבוע ברווחיות.

"יש מנהלים שיודעים לקצץ ולייעל, יש שמצטיינים בחזון ואסטרטגיה. ויגודמן הוא אחד המעטים שיודעים לשלב ניהול יעיל, גיבוש אסטרטגיה ארוכת טווח וניהול קפדני המיישם את החזון", אומר מנהל שהכיר את ויגודמן עוד בתקופתו בשטראוס־עלית.
  
לאחר עשור עזב את החברה הרווחית והמבוססת שהוביל, כדי לעבור לחברת האגרו־טכנולוגיה מכתשים אגן. מכתשים אגן היא יצרנית חומרי הדברה, שהיתה חלק מקבוצת אי.די.בי ובמשך שנים ארוכות נחשבה החברה לאחת ההבטחות הגדולות בקבוצה, שהיתה אמורה לרכוב על גל ענק של צמיחה בחקלאות העולמית. ואכן, הביקוש למוצרים חדשים גאה, אבל מכתשים החמיצה את כל ההזדמנויות שלה. בסוף העשור הקודם היא לא הצליחה לפתח מוצרים מקוריים רווחיים, סבלה מבעיות של יחסי עבודה רעועים וביקורת גוברת על פגיעה של מפעליה באיכות הסביבה. נוחי דנקנר, ששלט אז באי.די.בי, קיבל המלצות חמות על ויגודמן וזימן אותו לפגישה.

ויגודמן נכנס למכתשים ומיד החל בגיבוש תוכנית מפנה, שאת עקרונותיה הניהוליים אפשר למצוא גם בתוכנית שיגבש מאוחר יותר לטבע: התייעלות הכוללת קיצוצי עלויות וביטול פעילות מפסידה שאינה ניתנת לשיקום; בניית חזון עסקי חדש; והנעת החברה לכיוונים חדשים המבטיחים רווחיות ובידול לעומת המתחרים. לאחר שנה קשה הורגש "אפקט ויגודמן" במלואו. הרווח הנקי זינק פי ארבעה, שיעור המוצרים החדשניים עלה, החברה פרצה לשווקים חדשים ומבטיחים, בהם סין. ערב המעבר לטבע, הספיק ויגודמן להשלים מהלך אסטרטגי וסמלי משהו: שינוי השם המסובך "מכתשים אגן" ל"אדמה".

כשנקלעה אי.די.בי למצוקה כספית, היה זה ויגודמן שהוביל את עסקת המכירה של מכתשים אגן לחברת כמצ'יינה הסינית. העסקה לא הצליחה להציל את אי.די.בי הקורסת, אבל היא בהחלט העניקה לה חמצן בתקופה קריטית.

כמו מכת ברק

ויגודמן (56) מתגורר בקצה שכונת צהלה בתל אביב. הוא נשוי לציפי, רואת חשבון ועובדת בנק הפועלים. לשניים שלושה ילדים. למשפחה אהבה גדולה לכדורסל: ויגודמן נראה לא פעם במשחקי מכבי תל אביב, לרוב בחברת ילדיו. עיסוק פנאי מועדף נוסף שלו הוא רכיבת אופניים.

הוא נולד בגבעתיים, בן בכור למנהל כספים ומורה לחינוך מיוחד. מנעוריו גילה נטייה ברורה למקצועות מתמטיים: הוא למד במגמה הריאלית של בית הספר להנדסאים ברמת אביב; את השירות הצבאי העביר ביחידה טכנולוגית; אחרי הצבא למד ראיית חשבון באוניברסיטת תל אביב; ואת הסטאז' עשה במשרד סומך־חייקין, שם התקדם במהירות. מצמרת משרד רואי החשבון היתה דרכו סלולה לתפקיד מנהל הכספים והמשנה למנכ"ל עלית, ובהמשך לתפקיד מנכ"ל קבוצת שטראוס־עלית.   

לטבע הגיע ב־2009 בעקבות פגישה עם היו"ר אלי הורביץ, שחיפש מנהיגים עסקיים בולטים שיאיישו את דירקטוריון החברה, לצד הדירקטורים הזרים שקיבץ מתוך צמרת ענף התרופות העולמית. על אף שהחברות בדירקטוריון לא היתה עיסוקו העיקרי, אומרים חברים בדירקטוריון שהוא נהג להגיע לישיבות מוכן היטב, ליטול חלק פעיל במצגות ולשאול שאלות ידעניות וחקרניות. ויגודמן גם לא מבזבז זמן. ביומו הראשון כמנכ"ל טבע, בינואר 2014, הציג בפני הדירקטורים שאישרו פה אחד את מינויו, את תוכנית הפעולה שגיבש. לא היה זה נאום מליצי על חזון ודרך. היו בו אלפי פרטים, נתונים מספריים, ניתוח חד ואכזרי של מצב החברה, שורת מהלכים לביצוע ותחזית מדוקדקת של תוצאות. מועד התחלתה היה מיידי. "מבחינות רבות", אומר מנהל לשעבר בטבע, "ויגודמן הוא הדמות הקרובה ביותר למה שייצג הורביץ בחברה".


בטבע שומרים את מורשתו של אלי הורוביץ. קוטלר מעוניין להתחבר לכך
 

השפעת המנכ"ל החדש הורגשה כמכת ברק בכל תהליכי הייצור, המחקר והפיתוח, הלוגיסטיקה, המכירות והשיווק של טבע. 11 מתוך 74 מפעלי החברה (כולם בחו"ל) נסגרו. מינהלות צומצמו ונערכו מחדש. הפעילות הגנרית שהיתה מפוזרת על פני מפעלים ומינהלות שונים רוכזה תחת ידיו של סיגורדור אולפסון, מנהל מוערך בענף שגויס מצמרת חברת התרופות אקטביס.

המסר החדש־ישן הועבר לעובדים גם במשרדי ההנהלה בפתח תקווה, שם ניתלו תמונות גדולות של אלי הורביץ, שהטיף להתנהלות צנועה ו"ישראלית", גם בימים שבהם הפכה החברה לענק גלובלי. בניגוד לכך, לאחר מותו של הורביץ, היה נדמה שטבע עוברת לניהול אמריקאי, לא רק במבנה ההנהלה ובעלי המניות, אלא גם במבנה ההוצאות. בתקופת כהונתו של היו"ר הקודם פיליפ פרוסט למשל, מימנה טבע את טיסותיו במטוס פרטי בשווי מאות אלפי דולרים בשנה.

אשף השכנועים

התוכנית האסטרטגית החזירה את טבע גם למעמד הטורף בשוק העולמי של מיזוגים, רכישות ושיתופי פעולה אסטרטגיים. חלקים אחרים של התוכנית התוו בבירור את המיקוד החדש של החברה לטווחים הקצר, הבינוני והארוך: טבע תמשיך לעסוק בתחום הגנרי של ייצור תרופות שאין עליהן פטנט, אך תתמחה בתרופות לטיפול במערכת העצבים המרכזית ומערכות הנשימה; היא תעסוק ברכישה ובפיתוח של מוצרים ייחודיים, ולא תהסס להמשיך במיזוגים עם חברות גדולות, העשויות לתרום לרווחיותה וליעילותה.

תחת שרביטו של ויגודמן, פתחה החברה בתוכנית הגנה על הרווחיות של תרופות שהפטנט עליהן עמד לפקוע, באמצעות יצירה של גרסאות חדשניות ומוגנות פטנט. במקביל נבנה מאגר של תרופות חדשניות שיחליפו את התרופות שרווחיותן פוחתת. לקופקסון פותחה גרסה מתקדמת מוגנת פטנט למספר שנים נוספות. גרסה חדשה ומוגנת פטנט פותחה גם למשאף המתקדם פרואייר.

"בטווח הארוך יותר", הציג ויגודמן בכנסים מקצועיים את חזונו, "שוב לא יהיה הבדל בין חברות גנריות לחברות בעלות מוצרים ייחודיים. הטכנולוגיה החדשנית תשתלט על כולם, והכל יעסקו בפיתוח מוצרים חדשניים […] פריצות דרך טכנולוגיות ישנו את עולם הרפואה ומערכות הבריאות. התרופות יהיו ייחודיות יותר וממוקדות יותר, בזכות פענוח הגנום והיכולת ללמוד את המבנה הגנטי המיוחד לכל אדם, ובזכות שימוש במערכות 'ביג דאטה' לעיבוד נתוני עתק".

זה יהיה עולם חדש גם במבנה העסקי, שבו חברות ענק יקומו במהירות ויבלעו חברות קטנות יותר. בשנה האחרונה נסגרו כבר יותר מ־80 עסקאות לרכישות ומיזוגים בענף בהיקף של 184 מיליארד דולר. זה תהליך שכבר החל, וטבע חייבת להיות בצד הנכון של החברות הצומחות. החזון הזה, שחלקים ממנו, בעיקר בתחומי ההתייעלות, כבר הושלמו, הוצג על ידי ויגודמן בכנס אנליסטים שנערך בדצמבר האחרון במלון פאלאס בניו יורק. עם סיום דבריו, זינקה מניית טבע בוול סטריט ב־4.5%.  

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון יולי של פורבס ישראל

– לרכישת הגיליון חייגו 077-5273355

– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל


 

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן