ועדי העובדים בחברות האשראי: "לא הוזכרנו אפילו פעם אחת במסקנות הביניים של ועדת שטרום"

לפני כשבעה חודשים התאגדו וועדי העובדים של שלוש חברות האשראי הגדולות בישראל, שכרו יועץ כלכלי ומשרד יח"צ ושמו את כל הסכסוכים והיריבויות בצד. המטרה המשותפת הייתה ועודנה – לוודא שזכויות אלפי העובדים בלאומי קארד, כאל וישראכרט תילקחנה בחשבון בעת שהוועדה להגברת התחרות במערכת הפיננסית דנה בהפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, הליך שייצור שינוי של ממש בדרך בה מתנהלות כיום חברות אלה. הפגישה המשותפת של ראשי הוועדים התנהלה באופן כמעט חברי, כאשר נראה שהיכרות רבת שנים ומציאות משותפת נראה שעושות את שלהן. לפחות כרגע "ראינו צורך לפעול יחד", אומר אהוד מלך. "הפעילות דומה, מספר העובדים דומה. לתהליך יצאנו יחד. מצאנו את עצמנו מדברים על נושא שהוא העובדים בתהליך הזה, ועד כה ממסקנות הביניים של הוועדה לא ראינו שמישהו בכלל בכיוון של לחשוב להעלות את הנושא. ברמה האישית שלי – אני פחות מתייחס לנושאים מקצועיים. כרגע רב הנסתר על הגלוי", הוא מדגיש.

ומה בכל זאת מטריד אתכם מקצועית?

מלך מסביר שישנן "הגדרות מפוצצות: 'חברות האשראי יקבלו אישור להיות בנק'. נשמע מפוצץ. אנחנו לא יודעים לתרגם מה זה אומר. תהיה איזו הסכמת ביניים כמו שכחלון שואף, וכנראה שבמשך 10 שנים הבנקים לא ינפיקו כרטיסי אשראי". הוא מדגיש שהנושא הזה מטריד אותם מאד, אך מוקדם להגיד."מה שכן בטוח", הוא מוסיף, "שיש לזה השלכה מידית על העובדים: חוסן החברה, רווחיות החברה, כמות העובדים. מה שהצגנו בוועדה – זו שאלה מרכזית: איפה מקומנו בתהליך. כרגע גם אם זה נשמע קיצוני ובוטה – מי שהולך לרכוש את החברות זה כנראה מי שעוסק בנדל"ן. כי בינתיים בוועדת שטרום מתייחסים לעובדים כאל חלק מהמבנה. מדברים על מי ירכוש, אבל לא מדברים בכלל על העובדים", הוא מספר בלהט. "אם מוסיפים או מורידים פעילות, יש לזה השלכה ישירה על העובדים".

לדברי הרפז, היו רפורמות במשק: "אנחנו לא נגד תחרות ואנו מקבלים תחרות גם כשזה נעשה אצלנו בבית. אולם לצד זאת, אנו מבקשים להבהיר כי חשוב לנו לדאוג לביטחון התעסוקתי של העובדים וזאת לפני כל דרישות אחרת. חשוב לנו לשמור על הבית, על הפרנסה ועל עתיד העובדים ומשפחותיהם" הוא מוסיף ש"גם בעניין של המדיניות שמונחת ביסוד משפט העבודה, הוועדים זכאים, בכל הליך שיהא בו להשפיע על העובדים, שינהלו איתנו משא ומתן". עוד אומר הרפז, כי "המשא ומתן עם העובדים חשוב בוודאי ברפורמה מהסוג הזה. האמירה של וועדת שטרום לגבי מחויבות למשא ומתן עם העובדים תוביל את ההנהלות לקבלת החלטות נכונות יותר מול העובדים. בהתאם, אנחנו מצפים שוועדת שטרום תסביר להנהלות שהן חייבות, וגם כדאי להן, לספור אותנו", הוא מדגיש.

פבלוביץ גורסת שהם "דורשים להיות תחת אותו רגולטור". עבורה, הרעיון העיקרי הוא שהתהליך ייעשה בשיתוף פעולה עם הוועדה. "אנחנו הפנים של העובדים ופועלים בשמם אל מול הוועדה בנושאים שבדרך כלל נתונים להסדרה במישור של הרגולציה. אנחנו רואים חשיבות גדולה במעורבות של העובדים וקיבלנו מהעובדים את כל הגב לפעול גם במישור הזה כמו גם במישורים אחרים על מנת להתמודד עם השינויים הצפויים בשוק. העובדים סומכים עלינו".

תחרות הוגנת לכולם

רצון המחוקק להגביר את התחרות במערכת הפיננסית ולהכניס שחקנים חדשים לשוק, דווקא מתקבל בהבנה ואפילו בתמיכה מצד מרבית העובדים בחברות האשראי. אולם החשש שהתחרות הזו תדחק החוצה את רגלי העובדים, או תגרום להרעה משמעותית בתנאי עבודתם, גורמת לאחרונים לומר כי במידת הצורך הם יבחנו את כוחם, תוך שהם מזכירים כי הידע המקצועי מצוי בידיהם. "אנחנו עמוד השדרה של החברה, לב הפרויקט. זו לא אמירה מהשפה לחוץ", מדגיש הרפז. "אנחנו אנשי מקצוע, שומרים על המקצוע, יש לנו ידע ייחודי", הוא ממשיך. "אין את אותם המקצועות בחוץ. מדברים על רפורמה במשק במערכת הבנקאית, העובדים הם חלק בלתי נפרד מהמשק. למרות שמדובר רק במסקנות ביניים, אבל למה לא להזכיר אותנו במילה? לא ברור אם זה מחוסר תשומת לב, או בגלל שמחפשים מישהו מתחום הנדל"ן". פבלוביץ מציינת שראשי הוועדים דווקא הוזמנו לפגישה לאחר ששלחו מכתב לבכירים במערכת הפיננסית ואף לראש הוועדה, דרור שטרום. אך עם זאת, אין זה מבטיח כי הזכויות עליהן שואפים לשמור השלושה יקבלו התייחסות בדו"ח הסופי.

פערי השכר בין עובדי הבנקים לעובדי חברות האשראי, הוא נושא נוסף שמייצר אי נוחות, לדברי ראשי הוועדים. המשכורות הממוצעות של עובדים בויזה כאל ובישראכרט חוצות את רף ה-16 אלף שקלים, בלאומי קארד המשכורות הממוצעות נמוכות יותר ועומדות על 14 אלף שקלים. עובדי הבנקים לעומת זאת, נהנים ממשכורות גבוהות בהרבה. עתה נראה כי פעילות החברות צפויה להשתנות משמעותית, מה שמגביר את הלחץ סביב נושא השכר וככל הנראה, הצטמקותו.

רק שיתוף פעולה יבטיח שכל הצדדים ייהנו. ראשי הוועדים

מהן הדרישות שהצגתם לוועדה?
פבלוביץ מסבירה ש"אם יבוא קונה חדש – שינהל מו"מ". מבחינתה, חשוב להם לדאוג למענק חד פעמי לעובדים בעקבות המכירה. "על כל קונה חדש שלא יבוא, לכולנו יש הסכמים קיבוציים ואנו דורשים לכבד את ההסכמים הקיימים. שלא תהיה מכירה ללא שיתוף העובדים. אנחנו פה".

"אנחנו מצפים שגם אם יתרחש הליך התייעלות, אז שלא יהיה צמצום של עובדים למשך חמש שנים", אומר מלך. "ביקשנו גם הגנת ינוקא, כלומר – שהבנקים לא יוכלו להנפיק כרטיסי אשראי לתקופה קצובה שתיקבע מראש, שזה נחמד", מדגיש יו"ר ועד עובדי ישראכרט. "אבל כשמנסים ליצור תחרות מול הבנקים, חשוב ליצור קרקע פורייה לתחרות אמיתית. אם חברת האשראי תצא לדרך וגם היא קונה כסף – והוא יהיה יקר יותר, זה לא שווה".

לדברי הרפז, "רק יש לזכור שבין שיקראו לזה הגנת ינוקא ובין אם בכל שם אחר, החשוב ביותר הוא לזכור שכל תחרות נדרשת להתנהל בתנאים שווים. לפיכך, אם הרפורמה תצא לדרך וככל שכאל לא תופרד בסופו של יום מהבנק, עדיין יש מקום לשמור על מעמדה בתחרות ויש לאפשר לה סוג של הגנה, שתוכל גם ליישמה דה פקטו, שאחרת עלולה החברה למצוא עצמה בתחרות כזאת בחיסרון ונחיתות מול השחקנים האחרים. אין מקום למצב כזה וזה בוודאי לא יתרום לשום תחרות ועלול לפגוע, בסופו של יום, בחברה וכנגזרת בעובדים".

אלו הדרישות היחידות?
"אנו רוצים גם מניות או אופציות לעובדים. עבור עובדים שירצו לרכוש מניות ולא יכולים להרשות לעצמם, אנו דורשים גם הלוואות לרכישת אופציות", מצהירים השלושה. הם אינם ששים לדבר באופן פרטני על הדרישות הללו, אשר גם מופיעות בחלק מההסכמים הקיבוציים של חברות האשראי. מבחינתם, העיקר בשלב זה הוא כאמור, שילובם בהליך קבלת ההחלטות. "כשעלינו לוועדת שטרום, שאלנו אותם כמה פעמים בוועדת בכר הוזכרה המילה עובדים. כולם הנהנו עם הראש בשקט", מסביר הרפז. "להתערב בזהות הרכוש לא זה הדבר הראשון שעולה לי בראש", הוא מטעים. "זה עוד 30 צעדים קדימה. יכול להיות שיש לזה חשיבות. זה לא דחוף. אליי זה פחות מדבר בשלב זה". הרפז אף מוסיף, "הצהרנו מעל כל במה אפשרית שהביטחון התעסוקתי של עובדינו זה הדבר הכי חשוב. זה לב ליבה של התארגנות וזה גם מה שהתחייבנו עליו בפני העובדים. יש לנו עניין רב מאד בכל מה שקשור למהלך ההפרדה".

תחרות אמיתית יכולה בכלל להתקיים בדרך שמציעה הוועדה?
"רק אם התחרות תתנהל בתנאים שווים. בהינתן מצב שבו אנחנו, חברות האשראי, תחת הבנקים וכל הגורמים בשוק יקבלו איזו שהן הגנות ואנחנו נישאר בנחיתות, אז לא", מבהיר מלך. "בסופו של דבר, הצלחת החברה תוביל לשורת הרווח שהנגזרת שלה היא גם הביטחון התעסוקתי של העובדים. החברה שייכת גם לעובדיה וללקוחותיה. היה ותינתן הקלה כזו או אחרת, צריך לוודא שההקלה לא רק ניתנת, אלא גם שהיא תיושם בפועל", הוא מסכם. "אנחנו בעד תחרות. אבל הכל צריך להיות בתנאים שווים".

תחרות משמעותה גם הצטרפות של שחקנים חדשים לשוק. מה עמדתכם באשר לסולקת רביעית?
שלושת ראשי הוועדים מבהירים ש"זה נשמע מאד נחמד לעודד תחרות בתקשורת. גם היום התחום רווי ברגולציה ותחרות עוד לפני כניסת סולק נוסף. מי שמכיר את המספרים מקרוב, אם מסתכלים על היבט של סליקה – לא דמיינו שניכנס לשם. זו תוצאה ישירה של רגולציה ותחרות. בהחלט מרגישים את שני אלה".

מהן התחושות של העובדים בשלב הזה?
"אם אגיד שאין חשש בקרב העובדים, זה יהיה שקר", מציין מלך. "לגלות מדי בוקר שאתה בכותרות ולא לדעת לאן זה הולך, כי יש אי וודאות והמון ספקות, זה מן הסתם מטריד מאד את העובדים. יש חשש ברור וטבעי. אוכלוסיית העובדים מורכבת מעובדים מאד ותיקים שישראכרט הוא הבית שלה", הוא מדגיש. "כששר האוצר ממנה וועדה שמתעכבת עם המסקנות שגם אין לגביהן אחידות או הסכמה" מוסיף, "ואז אומר שאינו בטוח שיקבל את מסקנות הוועדה – מצביע על כך שאי הוודאות גדולה". בלאומי קארד, מסבירה פבלוביץ, המצב טוב. וגם אם התייעלות תעמוד על הפרק, היא תהיה מינורית.

למרות האיפוק המכוון שהפגינו במהלך הראיון, מלך, פבלוביץ והרפז לא יישבו מנגד – אם לא יערבו אותם בהליכי קבלת ההחלטות בדיוני ההמשך של הוועדה לבחינת הריכוזיות במערכת הפיננסית. לדידם, גם להנהלות הבנקים (המחזיקות בחברות האשראי) וגם לקונים הפוטנציאליים ברור, שאם וועד העובדים אינו חלק מהעסקה – היא לא תצא אל הפועל. בין אם תחושתם נכונה או לאו, מה שיתגלה בהמשך, הם מצהירים על כוונותיהם: "רק שיתוף פעולה יביא לכך שכל הצדדים ייהנו. אופציה אחרת – ברורה לכולם".