האם הפירמידות במשק יקופלו ל-2 שכבות בלבד? בתום דיונים מרתוניים, סיימה היום ועדת הכספים, את הקראת סעיפי פרק הפירמידות בחוק הריכוזיות. ביום שלישי צפויה הוועדה להצביע על סעיפי הפרק לאחר הקשחת חלקיו המרכזיים; חובת קיפול השליטה בחברות ציבוריות לשתי פירמידות לכל היותר.
בתום הדיונים, הודיע יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי כי יפנה לשר האוצר יאיר לפיד ולנגיד בנק ישראל סטנלי פישר, בדרישה שיקבעו את רמת המינוף המקסימלית תוך ארבעה חודשים מרגע אישור פרק הפירמידות. סלומיאנסקי יבקש מהשר והנגיד להגיע להצבעה בנושא ביום שלישי.
כן ביקש יו"ר הוועדה לשמוע חוות דעת בעניין מתן אפשרות להשארת חברות אג"ח בנוסף לשתי שכבות בפירמידות, בהחרגת חברות דואליות, חברות הנסחרות במקביל, בבורסה בתל-אביב ובנאסד"ק בארה"ב וכן, בעניין כוח המיעוט מקרב בעלי מניות בחברות ערב מכירתן והאם יוכל המיעוט להקשות על עצם המכירה.
בעניין החרגת חברות דואליות מהחוק, אמר יו"ר דירקטוריון הבורסה, שאול ברונפלד, כי "רוב החברות הדואליות הן חברות היי-טק. נעשו מאמצים להחזירן ארצה, שישקיעו בתל-אביב ופטרו אותן מחובות שיש בישראל, עקב הפיקוח המחמיר בארה"ב. ההעדפה של אותן חברות זה הנאסד"ק בארה"ב. חרף ההקלות, לא היתה התנפלות של החברות הישראליות לחזור ולעשות עלייה ארצה. החשש שלנו, שהחברות ינצלו סעיף בתוך תקנון הבורסה, שמאפשר להן להפסיק להיסחר בבורסה בת"א בתוך 90 יום".
יאיר לפיד וסטנלי פישר | צילום: מרק ישראל סלם
עוד הוסיף ברונפלד: " ברונפלד עוד: "ניתן להשאיר חברות בארץ, כיוון שהנפקה בארה"ב היקרה מאוד; עלויות הנפקה ותחזוקה של מיליוני דולרים וגם הרגולטור האמריקאי קשוח. בעלי המניות בארה"ב זריזים על ההדק בתביעות ייצוגיות בסכומים אסטרונומיים. כלומר, גם יעלה המון כסף וגם היחשפות לסיכונים אדירים. בארה"ב גם לא אוהבים פירמידות. ההצעה לא להחיל את כללי הפירמידות על חברות דואליות, כשם שאנחנו לא מחילים עליהם את כללי רשויות ניירות ערך על אותן חברות".
המשנה ליועץ המשפטי, עו"ד אבי ליכט: "הבעיה איננה משמעותית, כיוון שכמעט שאין חברות כאלו. יש גם שיקולי נגד; שאין לנו בסיס אנליטי להוציא את החברות הדואליות. יש חשש למעקף, במובן שנקבל פירמידות שחברות יעדיפו להנפיק בחו"ל. מה גם שבעתיד עשויות להיכנס עוד בורסות. מעבר לכך, רוב החברות הדואליות אינן פירמידות כי בחו"ל לא אוהבים זאת".
בנושא הגבלת כוח המיעוט בעת מכירת חברות, אמר ליכט, כי "הדרך הפשוטה לפרק שכבה: למכור חברות או למזג. או להפוך את החברה פרטית ע"י קניית המניות מהציבור או את האג"חים מהציבור. במצב הרגיל אנחנו מעדיפים שיהיה הסדר קשה כשמוכרים חברה ויחייב 95% מבעלי המניות להסכים למכירה וזה אכן נותן כוח למיעוט על-מנת למנוע ניצול לרעה של בעל השליטה. אך כאן נדרש הסדר הוגן, שיהיה גם איזשהו הליך בבית המשפט כדי להבטיח שהמחיר יהיה הוגן. מאפשרים את הרכישה של המניות אך תחת ביקורת של בית המשפט, כדי שבעלי מניות המיעוט לא ייפגעו ושההסדר יהיה הוגן".
מנגד, ח"כ אראל מרגלית הביע עמדה בעניין כוח המיעוט והציע "לפקח על תהליכי מכירת חברות החל משלב התמחור ועד המכירה בפועל, על-מנת להבטיח שמירה על ערך הנכסים".
בנוגע להצעה להשאיר שכבת אג"ח אמר ח"כ רובי ריבלין, שהוא "מתנגד לשכבה שלישית בחוק הריכוזיות, אף אם מדובר בחברה פרטית שמומנת מאג״ח". לדבריו: ״ההיגיון של שתי שכבות שמנחה את הוועדה מחייב לדחות את ההצעה לאפשר שכבה שלישית של חברת אג״ח, משום שזוהי חברה שמגייסת הון מהציבור מבלי שיהיה עליה פיקוח רגולטורי״.
ח"כ גילה גמליאל: "מתנגדת גם היא להוספת שכבת אג"ח. לטענתה, "גם שכבה אחת זה יותר מדי. אנחנו לא צריכים לתת יד למניפולציות על-מנת לאפשר לקיים בפועל פירמידות מעל ל- 2 שכבות".
|