שר התמ"ת שלום שמחון אמר כי "מדובר בעבודה המקיפה ביותר שביצעה הממשלה לבחינת משק המזון". שמחון ציין כי בימים הקרובים ילמד את הדוח באופן מעמיק יותר בטרם ההחלטה אם לקבל את מכלול ההמלצות שבדוח או את רובן.
תמצית ממצאי ועדת קדמי:
הצוות מצא כי מחירי המזון בישראל יקרים גם בהשוואה בינלאומית וגם כי קצב התייקרות המחירים בישראל מספטמבר 2005 ועד יוני 2011 היה גבוה משמעותית ביחס לכלל מדינות ה-OECD.
לפי הוועדה, "בשוק המזון קיימת שורה של הסדרים בין הספקים לרשתות השיווק אשר מגבילים את התחרות בין הספקים הדומיננטיים לספקים מתחרים ובין רשתות השיווק הדומיננטיות לקמעונאים אחרים. לאור קיומם של אוליגופולים בענף המזון, קיימת תחרות מועטה ואין לחץ אמיתי על השחקנים השונים להוריד מחירים".
הצוות המליץ גם על הפחתת מכסים של 40%-100% על מוצרים שאינם מיוצרים בישראל, הפחתת מכסים על מוצרים חקלאיים בהם שיעורי המכס מנעו יבוא מתחרה (כדוגמת בשר בקר טרי, בשר כבש וכו'), וקבע מתווה להפחתת מכסים על מוצרי מזון תעשייתי (לרבות שימורי טונה, נקניקים ומוצרי בשר, מיצי פירות ועוד).
בנועג להגברת התחרות בתחום המזון, המליצה הוועדה על הסרת חסמי יבוא, כולל הקלות בתהליכים לאישור יבוא מקביל של מזון. לפי ההמלצות תתבצע חקיקה על בסיס עקרונות ה"צו המוסכם" – התערבות רגולטורית שתחזק את הרשות להגבלים עסקיים ושתכלול איסור על ספקים להתערב בקביעת מספרם או זהותם של ספקים מתחרים ברשת; איסור על רכישת שטחי מדף על ידי ספקים; איסור על סדרנות של הספק ברשתות הקמעונאיות; איסור על הסדרים המקבעים נתח שוק של ספק; איסור על הסדרים הקובעים מחיר מינימום; איסור על הסדרים הקבועים בלעדיות במבצעים (לרשת או למוצר של ספק מסוים).
לפי דוח הוועדה, "מחירי מותגים פרטיים ומוצרים של יצרנים קטנים ובינוניים מהווים לרוב חלופה זולה יותר למותגים של הספקים הדומיננטיים, אולם בעוד שבמדינות רבות בעולם עומד נתח השוק של המותגים הפרטיים על עשרות אחוזים, עומד נתח השוק של מותגים אלו בישראל על פחות מ-10%". על כן, המליצה ועדת קדמי על "עידוד עסקים קטנים ובינוניים בתחום המזון, הסרת חסמי יבוא והגדלת החשיפה של הציבור לרמת האיכות של השחקנים והמותגים הפרטיים והקטנים יתרום להפחתת מחירים לצרכנים".
|