זוזו, אני יכולה לבד: מרוקו הירוקה במשימה לאומית

אם יש מדינה אחת, מערכת לאומית מאורגנת אחת, שיכולה להתוות את הדרך לפיתוח כלכלה ירוקה אמיתית ובת־קיימא בצפון אפריקה, זאת מרוקו.
בעוד טוניסיה ואלג'יריה להוטות לעשות זאת, אך מתקשות בגלל סוגיות של פוליטיקה ותשתית, ומעל לוב מרחף סימן שאלה בכל הנוגע ליציבות, נשואות כל העיניים אל מרוקו, בציפייה שתוכיח כי אנרגיות ירוקות יכולות לעשות את העבודה.
אפילו מצרים, שכבר הוציאה לדרך פרויקטים המבוססים על שמש ועל רוח, תחכה להדרכה מרבאט, כך טוען תאימו גרופ, מנהל קרן דזרטק, העוסקת בתחום האנרגיה, ושמטרתה לפתח שוק אנרגיה מתחדשת באזור דרום הים התיכון.
מוחמד אל־אשרי, עמית בכיר באו"ם הפעיל בסוגיות של אנרגיה באזור, טוען כי אם מדברים במונחים של התפתחויות שיקרצו גם למשקיעים זרים הנרתעים מצפון אפריקה וגם למקומיים הלהוטים להימנע מחלוקה בלתי שוויונית של הרווחים מתחומי הנפט והגז, הרי שהפרויקטים הסולאריים של מרוקו מספקים אפשרות אמיתית להראות כיצד יש לחלק את העוגה.
אל־אשרי ואחרים מצביעים על ההתקדמות של המדינה מבחינת מה שהם רואים כפרויקטים בסיסיים, המכוונים להשיג תוצאות בנות־קיימא עבור מי שנמצאים באזור ועבור אלה שמחוצה לו. הבולט מביניהם הוא פרויקט אנרגיה סולארית מרוכזת, בהשקעה מתוכננת של 2.8 מיליארד דולר, שאמור להתחיל להיבנות השנה ולהפיק 500 מגה־ואט.
אם הפרויקטים הבסיסיים הללו לא יקרמו עור וגידים בקרוב, יהיה קשה מאוד לשכנע מישהו לתמוך במימון ארוך־הטווח ולספק סיוע פוליטי, מהסוג הנחוץ לליווי מגזר האנרגיה המתחדשת באזור.

הכל בגלל חשבון מנופח

למרות הלחץ, סעיד מולין, מנהל הסוכנות לפיתוח אנרגיה מתחדשת של מרוקו, דווקא מרוצה מהציפיות הגבוהות מהמדינה, ויש לו את כל הכוונות להפיק את המרב מהתפקיד המרכזי שממלאת ארצו. מולין מסביר את האימוץ המוקדם של האפשרויות בתחום האנרגיות המתחדשות בידי המדינה בתלות הרבה של מרוקו באנרגיה ממקורות זרים, ובעובדה שהיא נמצאת במצב שונה בהשוואה לשכנות עשירות בנפט כמו אלג'יריה ולוב. הכל התחיל בגלל חשבון אנרגיה מנופח.
מרוקו תלויה כיום בייבוא, האחראי ל־97 אחוז מצורכי האנרגיה שלה, והיא פועלת לצמצם את התלות שלה במקורות חיצוניים באמצעות פיתוח פרויקטים מקומיים. באחרונה הפך האימוץ של שמש ורוח לעמוד התווך במדיניות האנרגיה של המדינה.
"בעזרת האסטרטגיה שלה בתחום האנרגיה, מתכוונת מרוקו לקצץ את התלות בדלק מאובנים, ולצמצם את העול הכבד שתלות זו יוצרת על תקציב המדינה", אמר באחרונה פואד דואירי, שמונה לא מכבר לשר האנרגיה, המכרות, המים והסביבה. "כדי להשיג מטרה זו, האנרגיה המתחדשת על כל צורותיה נחשבת לעדיפות עליונה באסטרטגיית האנרגיה של מרוקו".
דואירי המשיך והתייחס לסדרה של חוקים שהועברו ב־2009, המניחים את התשתית והתמיכה למאמצי המדינה בתחום, לרבות הקמת "הסוכנות הלאומית לפיתוח אנרגיה מתחדשת וליעילות אנרגטית", ו"הסוכנות המרוקאית לאנרגיה סולארית" (MASEN). החוקים גם העניקו "זכות למפיקים להשתמש ברשת של המשרד הלאומי לחשמל, שהיא מפעילת רשת החשמל הלאומית".
לצד מאמצים של שותפות בינלאומיות נועדו החוקים לסייע למדינה להעלות את נפח האנרגיה המתחדשת שלה מ־26 אחוז כיום ל־42 אחוז עד 2020 (14 אחוז באמצעות שמש, 14 אחוז מרוח ו־14 אחוז מכוח הידרואלקטרי). זה עוזר בקבלת הסיוע הכלכלי והטכנולוגי, הסביר מולין, אבל מה שבאמת חשוב הוא המוכנות הפוליטית.

להסיר את המחסומים

למרות המומנטום שמאחורי מאמציה של המדינה בתחום האנרגיות המתחדשות, נמצאים מחסומים רבים בדרכם של התומכים בכך ברבאט, הן מבית והן מחוץ. במרוקו, הבטחת המימון למחקר ופיתוח הדרושים יכולה להיפגע כתוצאה מתחלואיה הכלכליים הנוכחיים של המדינה. מרוקו אמנם הצליחה להימנע מהתקוממויות פוליטיות מהסוג שסחף את שאר אזורי צפון אפריקה בשנה האחרונה, אבל זה בא במחיר כבד, בדמות הוצאות כבדות שמטרתן הייתה לשכך את המתיחות ואת האבטלה.
האתגרים הניצבים בפני המדינה לא ישפיעו על תמיכתה של רבאט במאמצים בתחום האנרגיות המתחדשות, אמר דואירי. כשנשאל האם הבחירות במדינה או הצרות הכלכליות שלה ישנו את הגישה הירוקה של הממשלה, השיב השר, "בהחלט לא, לאנרגיות המתחדשות יש עדיפות אסטרטגית. דבר לא ישפיע על החלטות המדיניות שלנו במגזר זה".
חיפוש אחר מימון אצל שותפים זרים יכול להיות מאתגר באותה מידה, היות שרבות מהשותפות למסחר הפעילות ביותר של מרוקו, בעיקר ספרד, נאבקות בעצמן כדי לשרוד, שלא לדבר על השקעה בחלומות הירוקים של מרוקו.
ועדיין, תומכים כמו מולין נחושים שלא להקריב את מעמדם באזור תמורת השקעה, ולא חשוב כמה העניינים יידרדרו. עבורם מדובר בסוגיה של פוליטיקה, לא פחות מכלכלה או מסביבה.
לטענת מולין, פיתוח הכלכלה הירוקה של מרוקו יכול לסייע לחיזוק הקשרים הנחוצים ליוזמה משותפת לקראת תועלת הדדית, מהסוג שאבד, לדברי המבקרים, בפיתוח פחמימנים במהלך 30 השנה האחרונות.
"אנו מעוניינים להתייחס לאנרגיות שמש ורוח באותו האופן בו אנו מתייחסים לנפט או לגז במונחים של הפיתוח, אבל לא מבחינת האופן שבו הם נשלטו", אומר מולין. "בהינתן התנאים המתאימים, כולם יכולים לזכות (עם שמש ורוח)".


ירוק ישראלי באמריקה

תחום האנרגיה הירוקה נמצא עדיין בחיתוליו בישראל, אולם ישנן מספר חברות שזיהו את הפוטנציאל העסקי והחברתי הטמון בו ורשמו את הצעדים הראשונים. אחת מהן היא חברת שיכון ובינוי מקבוצת אריסון, שנכנסה לתחום האנרגיה המתחדשת ונחשבת לאחת המובילות בו בארץ. לפני מספר שנים קבעה החברה מדיניות לפעול למען הסביבה ולפעול בגישת הקיימות. לדברי יו״ר שיכון ובינוי, רוית ברניב, החברה פנתה לכיוונים אלו ״מתוך הבנה כי מפרויקטי תשתיות יכולים להרוויח גם בעלי המניות, גם העובדים, וגם דורות העתיד״.
נושא זה בא לידי ביטוי בהחלטה להיכנס לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים, בנוסף לעובדה כי החברה שותפה יחד עם IDE בהקמת מתקן התפלת המים בחדרה שנחנך במאי 2010.
החברה שמה דגש על אנרגיה ירוקה גם בתחום הבנייה, כפי שנרשם בפרויקט מרכז הקניות שחנכה בעיר־ימים בפולג.
לפני כחודש הודיעה שיכון ובינוי על כניסה לפעילות בארצות הברית, ובימים אלה היא נמצאת בשלבי הקמת מטה בחוף המערבי, ובמסגרתו מתמודדת במכרז להקמת כביש. ״החזון שלנו תואם את התהליכים שעברו על חברות רבות בארה״ב בשנים האחרונות", אומרת ברניב, "אנחנו מגיעים עם סטנדרטים בינלאומיים מובילים מתוך תפיסה ששיכון ובינוי יכולה לתרום רבות לענף בארצות הברית״.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן