"זיהינו צורך של ממש": פליי באזז הישראלית הפכה תוך שנה לסנסציית רשת עולמית, ואין לה כוונה לעצור

אך דווקא אחת החברות הישראליות המסקרנות ביותר לא משתתפת בחגיגה הסטטיסטית (בינתיים). חברת "פליי-באזז" נחשבת לאחד הכוחות העולים והחדשניים בעולם האינטרנט, כבשה את פסגת דירוג האתרים הנצפים ביותר ברשת פייסבוק בעולם, ופועלת בשיתוף פעולה מלא עם יצרני התוכן המובילים בעולם (מה-MTV ועד לניו יורק טיימס), וכל זאת לאחר גיוסים מינימליים של מיליוני דולרים בודדים בלבד. האקזיט, אם יבוא, צפוי להוסיף לשורת הסטטיסטיקות של אותה שנה עוד עשרות רבות של מיליוני דולרים.

גם מבוגרים רוצים לשחק

"יהיה מצחיק להגיד שידעתי מגיל צעיר שאני רוצה להיות יזם. זה בא לי בגיל מאוחר יחסית. אנחנו לא כמו הסיפורים הקלאסיים, סטיב ג'ובס יושב במוסך ומפתח לאור נרות", אומר יו"ר ומנכ"ל החברה, שאול אולמרט. "מה שכן היה קלאסי היה כמות ה'לא' שקיבלנו בהתחלה. אנשים אמרו לנו שזה בזבוז זמן, שהם לא מבינים. יש המון אנשים שפשוט לא הבינו מה אנחנו רוצים להשיג, והיום באים ואומרים לנו כל הכבוד. אבל אני חושב שבסופו של דבר, חייב להיות ברעיון בסיס שמדליק אותך, שבוער בך. כזה שלא משנה כמה פעמים תשמע 'לא' לגביו, אתה עדיין תאמין שהוא יכול לעבוד. כשזה המצב, זה הזמן לצאת לדרך".

לא יזם קלאסי. אולמרט | צילום: יח"צ

והרעיון שהתגבש בראשו של אולמרט בער בו. הוא עבר בשורה של חברות ענק בארה"ב, ומילא תפקידי ניהול בכירים. אז, הוא מספר, הגיע הרעיון שפשוט לא נתן לו מנוח. "אני חושב שזיהיתי איזשהו צורך נכון, אבל לא משנה מה ניסיתי לעשות במסגרת החברות בהן עבדתי, הרגשתי שאין לי את האפשרות באמת לקדם דברים. תמיד יש את האילוצים של הארגון ואת ההתערבויות מלמעלה. בסוף הבנתי שאם אני רוצה להוציא את הרעיון לפועל, זה יהיה רק במסגרת חברה משלי".

וכך קמה חברת "פליי באזז". הרעיון שעומד בבסיס פעילות החברה פשוט: אנשים אוהבים פלטפורמות משחקיות, וליתר דיוק: אנשים זקוקים לפלטפורמות משחקיות אשר עוסקות בעולמות התוכן הקרובים אליהם. לפי אולמרט הצורך בחוויה המשחקית הוא כה גדול, עד שלעתים הוא מעפיל אפילו על המציאות עצמה. "תראה למשל את ה'פנטזי ליג' בליגות הספורט בארה"ב", הוא מדגים. הגענו למצב ששחקן נותן טאץ' דאון בסופרבול, והשדר צועק איזה מזל היה למי שהרכיב את אותו השחקן בנבחרת הדמיונית שלו. החוויה המשחקית סביב המציאות חשובה לחלק מהאנשים יותר מהמציאות עצמה. הבנו שהחוויה המשחקית הזו סביב תחומי העניין שלך היא צורך ממשי. משם יצאנו לדרך".

אז פנה אולמרט לפחיס, אותו לימד כמה שנים קודם לכן בתיכון בירושלים. יחדיו השניים פיתחו את הרעיון: ייצור פלטפורמה אינטרנטית אשר תאפשר לגולשים וליצרני התוכן ברחבי העולם לפתח משחקים ומבחנים שונים בעצמם – ולהפיץ לחבריהם. אם גם לכם שלחו שאלונים דוגמת "אינו מדינה הכי מתאימה לך בעולם" או "מה היית בגלגול הקודם", כנראה שכבר עשיתם שימוש בפלטפורמה. אם זה טרם קרה, חכו. סביר להניח שתקבלו שאלון כזה ממש בקרוב.

"למדנו המון תוך כדי תנועה", נזכר פחיס. "עשינו המון באלאנס. בהצלחה הלכנו לכיוון יותר מדי משחקי, כל גולש קיבל אווטאר ווירטואלי, שיכול היה להתקדם בסולם דרגות היררכי. מהר מאוד הבנו שיש הרבה דברים שעובדים נהדר בתיאוריה, אבל פשוט לא עבדו במציאות, וההפך". "השיעור הכי טוב שתום לימד אותי היה ההבנה שלא חייבים לתכנן הכל מראש", אומר אולמרט. "פיתחנו הרים של קוד שמעולם לא השתמשנו בהם. תום כל הזמן לחץ שנייצר משהו בסיסי מאוד ונצא לדרך, ואני פשוט לא הצלחתי להבין אותו".

"בסיסי זו לא מילה", מתערב פחיס בחיוך. "באחת הפעמים הראשונות שהלכנו להציג לפני קרן הון סיכון, תוך כדי הדגמה, כל המערכת קרסה. דפים לא נפתחו, הכל נתקע. החבר'ה בדיוק הריצו עדכון כלשהו, ואנחנו תוך כדי פרזנטציה מוצאים את עצמנו מסבירים שזה לא המצב בדרך כלל". "זה לא היה קל", נזכר אולמרט. "התקשרתי פה למשרד, כמעט בכיתי. הכי מצחיק זה שבסוף דווקא הקרן הזו המשיכה להתעניין גם אחרי המצגת".

לא רק שותפים עסקיים

אולמרט ופחיס מתחזקים זוגיות מעוררת קנאה. יחסי המורה-תלמיד כבר עברו הלאה, וגם יחסי השותפים העסקיים נראים (לפחות לצופה מן הצד) כשלב שעבר מזמן. השניים נכנסים זה לדבריו של זה, צוחקים, לא מתביישים לעקוץ איש את רעהו – והכל עם חיוך. יותר משהם שותפים עסקיים, הם נראים כמו שני חברים טובים.

ויחדיו, הם לא מפסיקים להיערך לקראת השינוי הבא שיבוא. נדמה כי ההצלחה הגדולה ביותר של פליי באזז היא לא בהמצאת פלטפורמה משחקית פופולרית, אלא בהצלחתם למתג את החברה ככזו אשר עוקבת אחר השינויים – ומתאימה את עצמה אליהם. "שינינו את המוצר שלנו אלף פעם, גם כי המציאות השתנתה וגם כי אנחנו הבנו את התחום כל פעם באופן שונה", מסביר אולמרט. "וברור לנו שיהיו עוד הרבה שינויים בעתיד. תחשוב שהדור הבא של המכשירים הניידים יהיה מדגם מתקפל, שיאפשר למשתמש לצפות ב-3 מסכים מקבילים. חברה שלא תדע להתאים עצמה במהירות פשוט תישאר מאחור. ברור שזו דוגמא קיצונית, אבל גם המציאות כיום משתנה בקיצוניות".

"אנשים זקוקים למשחקקים בחומי העניין שלהם". פליי באזז | צילום: יח"צ

"אנחנו בעצם פונים ליצרני התוכן בעולם ומורידים מהם את הצורך לעקוב אחרי המציאות המשתנה" ממשיך פחיס. "אנחנו אומרים לארגונים – 'אתם תמשיכו להתעסק בשאלה מה לכתוב, כי אתם הכי טובים בזה בעולם. אני אחשוב בשבילכם על השאלה איך להציג את זה". במציאות המשתנה ללא הרף, גם אופן ההצגה משתנה: לאורך עשרות שנים שלטה המילה הכתובה כאמצעי היחיד להעברת מידע. בהמשך הגיע הרדיו, ואחריו שידורי הטלוויזיה אשר טרפו את הקלפים. ממש לא מזמן נכנס גם האינטרנט לחיינו, ופתאום אותו "איך" הפך מורכב בהרבה – כשיכולות האינטראקטיביות ושילוב המדיומים הפכו נגישות. כעת מגיע תורו של הסמארטפון לשנות את האופן בו אנו סופגים סיפורים ומידע.

וכך, גם העקרונות המשחקיים הפכו נגישים עבור יצרני התוכן. "משחק זו בעצם חוויה מאוד מחייבת ומאמצת", מסביר פחיס. "רמת המעורבות הגבוהה ביותר של גולשים נמדדת במהלך משחקים. ואם המשחק עוסק בתחומי העניין שלך, המחויבות והמעורבות שלך יהיו גבוהות בהרבה". אבל הגולשים במשחקים ובחידונים השונים של פליי באזז לא חייבים להישאר על תקן ה"שחקנים" – אם ירצו, הם יכולים גם לייצר בעצמם שאלון חדש, ולהפיץ אותו לכלל חבריהם ברשתות החברתיות השונות. "כשאני מייצר תוכן ומפיץ לחברים, אני מראה להם כמה אני מומחה בתחום מסוים, שאיתו אני רוצה להיות מזוהה", ממשיך פחיס. "וזה תופס. זה מה שמניע את האנשים לייצר תכנים בעצמם. וזה מה שהפך את הכלי הזה לכל כך המוני וויראלי".

"זה כמו כדור שלג מדהים", מסביר אולמרט. "האייטמים הראשונים שלנו היו מופרכים לגמרי. האייטם הראשון שתפס באמת היה מבחן שהעלה סטודנט מעיירה קטנה בקנדה, ששאל אנשים על חיי הלילה באותה עיירה. הוא הפיץ את זה לכל הקולג', וכל הסטודנטים 'התאבדו' על זה. פתאום באו 30,000 משתמשים. 10 מהם ניסו לייצר תכנים בעצמם. 2 מהם עשו את זה טוב, וככה זה מתגלגל הלאה".

והכדור שלג הזה לא מפסיק להתגלגל עד היום. בחודש הראשון השתמשו בפלטפורמה כמה מאות גולשים בלבד. בחודש השני כבר היו 13,000. בחודש השלישי 3 מיליון, וברביעי 20 מיליון. גולשים שנחשפו לתוכן ייצרו מבחן משל עצמם, והפיצו הלאה לחברים נוספים. כיום, כאמור, פליי באזז הוא האתר הנצפה ביותר ברשת פייסבוק העולמית, עם מיליארד משתמשים ברחבי העולם. בנוסף לגולשים שלא מפסיקים לייצר עוד ועוד תכנים, גם גופי התוכן המובילים בעולם מאמצים את החברה בהתלהבות: גופי חדשות מובילים מהעולם, גופי מחקר אקדמאיים, מכוני סקרים, כולם רוצים לקחת חלק בחגיגה. "כולם מבינים את המגמות בעולם, ומבינים שהקהל היום צורך תוכן בצורה שונה מבעבר", מסביר פחיס. "אנחנו מציעים להם מגוון אדיר של חוויות להציע לגולשים שלהם, והכל בחינם".

"מובילים את הטבלה, עדיין לא זכינו באליפות"

את הריאיון אנחנו מקיימים במשרדו של אולמרט, באחת הקומות העליונות של מגדל משרדים בת"א. מחוץ למשרד יש המולה בלתי פוסקת, שעה שעשרות סטודנטים מתרוצצים במסדרונות ומתפעלים מהמשרדים. כולם סטודנטים ליזמות, אשר הגיעו להתרשם מסנסציית הענק שהקימו אולמרט ופחיס בפרק זמן קצר כל כך. כשאני שואל איך ההרגשה להיות "היזמים שעשו את זה", הם מסכלים זה על זה במבוכה. "היית אומר שעשינו את זה?" שואל פחיס, ואולמרט מחייך. "זו לא צניעות מזויפת", הוא ממהר להדגיש. "נכון שאנחנו מאוד מצליחים בינתיים, אבל אני שוב אומר – זו רק תחילת הדרך בשבילנו". ומה הם בכל זאת אומרים לאותם יזמים צעירים כשאלו מבקשים עצה? "אני אומר להם שיספרו לכמה שיותר אנשים על הרעיון", עונה אולמרט. "חלקם יגידו להם שאין שם כלום. חלק ישפילו אותם, יגרמו להם להרגיש רע. אם אחרי כל זה הם עדיין יאמינו ברעיון, זה הזמן לצאת לדרך. זה בדיוק מה שאנחנו עברנו".

"כמות הפעמים ששמענו 'לא' היא בלתי נתפסת", הוא ממשיך. "אמרתי שאני אהיה האחרון שיכבה את האור. כל עוד יש סיכוי, אני ממשיך לנסות". "כולם פה הרגישו ככה", ממשיך פחיס. "גייסנו 4 עובדים, וכבר מהרגע הראשון הזהרנו אותם שבעוד כמה חודשים יגמר הכסף. הם עדיין פה היום. אתה יודע מה? עכשיו כשאני חושב על זה, אולי בעצם כן יש לנו סיפור יזמות קלאסי".

"לא חייבים לתכנן הכל מראש". פחיס | צילום: יח"צ

וסיפור היזמות הקלאסי הזה הפך במהרה לסיפור הצלחה מדהים. החברה הוקמה לפני מעט יותר משנה, וכבר הגיעה לפסגות שמעטות מחברות האינטרנט בישראל (ובעצם בעולם כולו) הגיעו אליהן. אבל למרות זאת, אולמרט מאמין כי זו רק תחילת הדרך. "יש לנו עוד המון לאיפה לגדול. החזון שלנו אף פעם לא היה לעשות משהו אחד בלבד, אלא להקים חברה שתדע להשתנות ולהתפתח בהתאם למציאות המשתנה. היום, למשל, גולשים נוטים להעדיף גלריות ותמונות על טקסטים. איך מגיבים לזה? איך מספרים סיפור דרך קולאז'ים? איך מתאימים את התוכן המסורתי ככה שיתאים לגלישה באמצעות האצבע בלבד במכשיר הסלולרי? אנחנו כל הזמן חושבים על הצעד הבא ואיך להתאים את עצמנו אליו, וזה האתגר הכי גדול".

"השאלה היא איך לגרום לאנשים להמשיך לשתף", מסביר פחיס. "אני רואה חברים משתפים תמונה של הרגע הראשון שהם אוחזים בתינוק שלהם. יש משהו ברגע הזה שגורם להם לרצות לשתף אותו. וזה בדיוק מה שאנחנו מנסים להשיג באמצעות המשחקים והמבחנים שלנו. אם אנשים רוצים לשתף את הכלים שלנו, קיבלנו 100 במבחן".

"בינתיים אפשר להגיד שאנחנו מובילים את הטבלה", מסכם אולמרט בחיוך, "אבל עדיין לא זכינו באליפות". ומה תהיה זכייה באליפות עבורו? "כל ארגון מסחרי רוצה להביא תמורה למשקיעים, אבל זה לא הכל. אנחנו רוצים להטביע חותם. נכון, אנחנו לא מתעסקים בדיני נפשות וכנראה שלא נשנה את החברה מן היסוד, אבל יש לנו את הפוטנציאל להביא לשינוי של ממש באופן שבוא אנשים צורכים מידע ובידור. זו השאיפה הגדולה".