זעזוע בממלכה: האם השלטון בירדן יהיה הבא שייפול במזרח התיכון?

ההפגנות האלימות שזעזעו את ירדן החודש נרגעו מעט, אך קולות ל"הפלת המשטר", שלא נשמעו קודם לכן, מתחילים כעת להישמע ברחובות, ומלמדים על חוסר נחת מהמשטר, שעד כה הצליח "לדלג" מעל הגל ששטף את העולם הערבי.

הכעס על הקיצוצים בסובסידיות הדלק דחף את המחאה, במהלכה הרגה המשטרה אדם אחד. תוכניות הממשלה להעלות את מחיר החשמל בתחילת השנה הבאה סייעו גם הן להצית את המהומות.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

מאז החלו המהומות בעולם הערבי, ביצע המלך עבדאללה מספר רפורמות חוקתיות, ויועציו טוענים כי תוצאות הסקר הפרלמנטרי שייערך בינואר ישקפו את תגובת הציבור לקצב השינויים במדינה, על רקע המשבר הכלכלי החריף שגרם לה לפנות לקרן המטבע הבינלאומית.

עם זאת, בקיעים מתחילים להתגלות במודל שהותיר את ירדן יציבה יחסית במשך עשורים, בייחוד בגדה המזרחית, שכבר שנים נחשבת למעוז תמיכה חזק של המונרכיה ההאשמית.

מחאה על עליית המחירים בעמאן לפני כשבועיים | צילום: רויטרס

הנוסחה שיושמה אחרי מלחמת האזרחים של 1970 (ספטמבר השחור) בין הצבא לארגוני גרילה פלסטינים (שהתארגנו תחת אש"ף) – טראומה מכריעה שמציתה כעת מחדש את השיח הציבורי – הביאה תושבים רבים בגדה המזרחית למשרות בצבא, במשטרה ובשירותי הביטחון והבירוקרטיה.

הפלסטינים תושבי ירדן שולטים בסקטור הפרטי, אך לא משחקים תפקיד פוליטי משמעותי, בין השאר בשל שיטת הבחירות האזורית אשר מקהה את כוחם הפוליטי.

למרות שהחיכוך בין שתי הקהילות קהה מעט, הודות לבריתות נישואים של הדור השני, הקיום ארוך הטווח צפוי להישאר בעייתי, עד לפתרון של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

הירדנים מכל הסוגים מפחדים מחוסר הביטחון בשכונותיהם, אך הכסף שהשאיר אותם מאוחדים בחברה המשוסעת כבר לא קיים. 240 אלף פליטים שהגיעו למדינה מסוריה השכנה מתחו עוד יותר את משאבי המדינה בת 7 מיליון האזרחים, מדינה שאין לה כמעט משאבי נפט, וחסרה גם מקורות מים.

"קשה מאוד להעביר את הרפורמות, מפני שצריך לשנות את הכלכלה, כמו גם את החוקים הפוליטיים", אמר דיפלומט אירופי. "בעבר נתנו השבטים את תמיכתם בתמורה למשרות ולכסף. כעת, כשהמדינה לא יכולה להרשות זאת לעצמה, הם צועקים דברים כמו 'לא נשלם על השחיתות שלכם'".

הפלסטינים, שנפגעו קשות מצעדי הצנע, שומרים כעת על פרופיל נמוך בניסיון להימנע מהשלכות פוליטיות.

נסיכויות המפרץ כועסות | צילום: רויטרס

שבטים ממורמרים

בקראק, עיירה שבטית שנקלעה להפגנות נגד העלאת המחירים מוקדם יותר החודש, המוכרים מחכים ללקוחות בשוק המקומי. "כולם מרגישים שהמוחים צריכים לצאת לרחובות ולהציג את עמדתם באופן מתון", אמר האני הרזלה, 41, ספר במקצועו ואב לארבעה. הוא אמר גם כי הצטרף למוחים נגד העלייה במחירי הדלק, שהביאה גם לזינוק של 54% במחירי צילינדרי הגז שירדנים רבים משתמשים בהם לבישול.

בחנות שמוכרת עופות חיים בכלובים, אומר טשין אלטנשט, בן 64, כי משך את הפנסיה בת ה-200 דינר שלו (280 דולר), אך נותרו לו רק 50 דינר לשלם את החשבונות. טנשט, אשר מקבל פנסיה מהמדינה, פרש ממשרת השמירה שלו לפני 31 שנים. שניים משלושת בניו חיילים. "אני רק רוצה שבני בן ה-19 שעדיין חי בבית יקבל משרה בצבא".

אך מציאת משרה היא בעיה לא פשוטה: הממשלה הקפיאה גיוס, במטרה לצמצם את ההוצאות בסקטור הציבורי ובנטל הפנסיה על קופת המדינה, אשר תלויה ברובה בתרומות ממדינות המפרץ. מסמך שפורסם בחשיפת ויקיליקס טוען כי "השירות הציבורי המנופח" בירדן שאב 83% מתקציב המדינה ב-2010, למרות תוכניות הקיצוצים.

מאז נפגעה הכלכלה עוד יותר: השלטון החדש במצרים הפחית את אספקת הגז לירדן, המייבאת 97% מהאנרגיה, וזו האחרונה הייתה צריך פתאום לשלם עוד 2.5 מיליארד דולר בשנה על דלק.

הפגנה בכיכר תחריר. האחים המוסלמים בירדן מאיימים בהחרמת הבחירות | צילום: רויטרס

מפלגות איסלאמיות חזקות

בירדן אין מפלגות פוליטיות רבות, מלבד חזית הפעולה האיסלאמית של האחים המוסלמים, אשר בסיס כוחם הוא בעיקר עירוני ופלסטיני. בחלק מן הערים קשרו הפלסטינים קשרים עם תנועות אופוזיציה מקומיות, שנקראות חיראק.

האחים המוסלמים, להם רקע של מתינות מאז הקמת ירדן ב-1946, מתכננים חרם על הבחירות בינואר, וטוענים כי החוק מונע מהם להשיג את המושג הגדול ביותר באסיפה הכללית.

הרשויות מאשימות את האיסלאמיסטים, שקיבלו דחיפה מההתקוממויות בעולם הערבי, אשר הובילו לנצחונות בבמצרים ובתוניסיה, וכעת דוחפים למחאה ומסרבים להיכנס לשיחות על הרפורמות שהשית המלך עבדאללה ב-2011.

"ככל הנראה האחים המוסלמים החליטו שירוויחו יותר אם יישארו ברחובות", אומר מקור רשמי בכיר במדינה. הוא הכיר בכך שתזמון הקיצוצים בסובסידיות, בדיוק לקראת הבחירות, רחוק מלהיות אידאלי, אך אמר כי למדינה אין ברירה, מכיוון שאחרת היא מסתכנת בחדלות פירעון.

בתמורה להסכם בסך 2 מיליארד יורו שנחתם באוגוסט, דורשת קרן המטבע הבינלאומית רפורמה בסקטור הציבורי ופעולות לקיצוץ הסובסידיות, כולל העלאת מחירי החשמל.

מדינות מפרץ תורמות, כמו סעודיה, אשר הצילו את ירדן בעבר ממשברים קודמים עם הזרמה של 1.4 מיליארד דולר, נמנעו השנה עד כה מהענקת כסף ישירות למדינה, למרות שריאד וכווית שלחו 250 מיליון דולר כל אחת עבור פרויקטים במדינה.

ההשערות לגבי הסיבות להימנעות נעות מהוצאות גדולות של המדינות במטרה למנוע אי שקט בשטחן, דאגות לגבי השחיתות בירדן, ונושאים אזוריים בעדיפות גבוהה יותר – ואפילו כעס על כך שעמאן הניחה כי תקבל סיוע, והכניסה אותו לתוך המצגת שהציגה בפני קרן המטבע הבינלאומית מבלי לשאול קודם את המדינות התורמות.

סעודיה וקטאר רוצות אולי שירדן תהיה אקטיבית יותר במשבר בסוריה. "הן רוצות לראות את ירדן הופכת למקבילה הדרומית של טורקיה בתמיכה באופוזיציה הסורית", אומר האנליסט הירדני מוין רבאני. "הירדנים, עם זאת, מעדיפים לשחק תפקיד קטן יותר". הישרדות של השליט בשאר אסד או ניצחון של יריביו האיסלאמים מהווים שניהם סכנה לעמאן.

שגרירה של ירדן בסוריה, המוערכת במערב בזכות הסכם השלום עם ישראל ותפקידה כגורם ממתן באזור, נמצא עדיין בדמשק, כחלק ממדיניות קבועה של הליכה בין הטיפות.

מלך סעודיה עבדאללה. יסייע? | צילום: רויטרס

רפורמות מקיפות

כשהחלו ההפגנות בעולם הערבי בשנה שעברה, חידש המלך, ששולט במדינה מאז מותו של חוסיין ב-1999, את הרפורמות הפוליטיות, להן מתנגדים השמרנים, ואשר מטרתן להרחיב את מעמד הביניים.

"התוצאות עדיין מאכזבות", נכתב במאמר שהגיש ג'וליאן ברנס דייסי לנציבות האירופית ליחסים בינלאומיים. "למרות השינויים בחוקה, יש מעט מאוד מגבלות על כוחו הפוליטי של המלך".

עבדאללה, אשר החליף את הקבינט שלו חמש פעמים בשנתיים האחרונות, יכול עדיין למנות ולפטר ממשלות, למרות הבטחתו להתייעץ בפרלמנט לפני בחירת ראש הממשלה הבא.

תושבי הגדה המזרחית והפלסטינים כועסים, אך המתיחות עשויה להירגע אם הבחירות בינואר יניבו פרלמנט חדש וממשלה עם לגיטימציה פופולרית לבצע פעולות חריפות; אך החוק האלקטורלי והחרם של האחים המוסלמים על ההצבעה הופכים את הנאופציה הזו לבלתי סבירה.

המלך בן ה-50 בטוח כי מפת הדרכים שלו היא הדרך הטובה ביותר למדינה השסועה, אולם לא כולם מסכימים עמו. "ירדן צריכה רפורמות פוליטיות רחבות כדי להתמודד עם האתגרים הכלכליים העצומים", אומר דיפלומט אירופי. "מה שיש לנו כרגע זה צעדים קטנטנים. הגירעון הדמוקרטי נשאר ולא צומצם, בזמן שבו צריך ביטחון ציבורי כדי להתמודד עם האתגרים ועם השחיתות".