אם תוכנית הלימודים של בית הספר לרפואה הייתה מבוססת על ממצאי מחקר חדש, שבדקו מה רופאים באמת עושים עם הזמן שלהם, מעל למחצית מבתי הרפואה היו מלמדים כיצד לבצע עבודת ניירת. מבחני קבלה לבתי הספר לרפואה היו על "מדוע אני רוצה לעשות עבודת ניירת כשאגדל". שיעורי חובה היו "מבוא למילוי טפסים" ו"מילוי טפסים מתקדם". למעשה, אותו מחקר, שפורסם לאחרונה ב-Annals of Internal Medicine, מצא כי על כל שעה שרופאים בודקים בה מטופלים, הם בזבזו קרוב לשעתיים נוספות על עבודת ניירת. האם זה באמת השימוש הטוב ביותר של יכולת הרופאים וההכשרה שלהם? האם זה לא בזבוז זמנם של המטופלים, שהגיעו בשביל המומחיות הרפואית של הרופא ולא בשל מומחיות עבודת הניירת שלו?
המחקר אישר כי רופאים רבים כבר צפו כי כמות עבודת הניירת שרופאים צריכים להשלים היא חסרת שליטה. המחקר, שהובל על ידי ד"ר כריסטין סינסקי מהאגודה האמריקאית לרפואה, עקב אחר 57 רופאים בארה"ב בתחומי רפואת המשפחה, רפואה פנימית, קרדיולוגיה ואורתופדיה, במשך 430 שעות. בנוסף, 21 רופאים השלימו יומנים לאחר שעות המשמרת. התוצאות? 27% מזמנם של הרופאים היה במשרד, בבדיקת מטופלים, ו-49.2% הוקדש לעבודת ניירת. גם כאשר הרופאים היו בחדר הבדיקות עם המטופלים, הם הקדישו רק 52.9% מזמנם לשיחה עם המטופלים או לבדיקה שלהם, ו-37% לניירת. יותר מכך, הרופאים שכתבו את היומנים לאחר שעות העבודה, הצביעו על כך שהם מקדישים 1-2 שעות בכל לילה לניירת גם כן.
המספרים מראים כי כמות הניירת רק עולה עם הזמן. כך למשל, מחקר מ-2005 הראה כי רופאים הקדישו שליש מזמנם לעבודת ניירת – במשך עשור עבודת ניירת הפכה לחלק עיקרי מזמן הרופאים.
הסיבה לכמות הניירת נחלקת לארבע. ראשית, כיום ישנם אנשים רבים שמעורבים בפרקטיקות של הרופאים, מעבר לרופאים עצמם: אנשי אדמיניסטרציה, עורכי דין, חברות ביטוח ועוד. כולם מבקשים מידע, אשר מייצר יותר עבודת ניירת. וניירת יכולה להוביל לעוד ניירת.
שנית, הרופאים לא מעצבים את רוב הניירת הזו. לכן, למי שמעצב אותה יש מושג קלוש לגבי היכולת להפוך את חיי הרופאים לקלים יותר. אי אפשר לעצב משהו היטב כאשר אתה לא משתמש בו בעצמך.
אחת מהבעיות היא שהמערכת לא משתנה כדי לעזור לרופאים | צילום: fotolia
הבעיה השלישית היא שרופאים רבים לא מקבלים איזו שהיא עזרה למילוי הניירת. נראה שבתי חולים ומרפאות לא משקיעים בעזרה אדמיניסטרטיבית ופקידותית שתתמוך ברופאים. כמה רגולציות עכשוויות (לפחות בארה"ב), אף מונעות מאחרים לסייע לרופאים, כמו אלו שמחייבות את הרופא להיות זה שמכניס פקודה למחשב.
לבסוף, המערכת לא משתנה כדי להתאים את עצמה לרופאים. כמה השקעה ישנה במימון והטמעת שיטות לשפר תפעול מרפאות ומהלכי עבודה של רופאים ואת חייהם? כמה מימון הולך לכזזה מחקר? לא נראה שיש הרבה מקומות שאפשר לקבל בהם מימון כזה.
כתוצאה מהגדילה המסיבית של עבודת ניירת וללא שינוי נראה לעין, לרופאים רבים אין זמן לעשות את הדברים היעילים ביותר עבור המטופלים שלהם, החברה ואף עבור המרפאות ובתי החולים בהם הם עובדים. האם לרופאים יש זמן לייעץ למטופלים שלהן על ניהול המשקל שלהם, שימוש בחומרים אופיואידים (חומרים מרגיעים), בריאות הנפש, שאלות על ניתוחים וסיבוכים, ונושאים אחרים שמטופלים רוצים וצריכים? האם רופאים רושמים יותר מדי תרופות אנטיביוטיות, תרופות מרגיעות וטיפולים שאין בהם צורך, מאחר ואין להם מספיק זמן כדי לבדוק את המטופלים ולשקול אפשרויות אחרות? האם עבודת ניירת מוגזמת מובילה לשחיקה ואי שביעות רצון?
למעשה, מחקר ב-Mayo Clinic Proceedings מחודש יולי, סקר רופאים ברחבי ארה"ב מכל סוגי ההתמחויות, ומצא כי רבים מהם לא הביעו שביעות רצון ממילוי טופס EHR (טופס בריאות אלקטרוני), מה שהביא לתסכול ושחיקה.
בנוסף, מחקרים הראו כי אי שביעות רצון של רופאים משפיעים על הטיפול במטופלים וכך גם על שביעות המטופלים. מחקר בז'ורנאל הרפואה הפנימית הכללית, שבחן 11 שיטות טיפול פנימיות כלליות באיזור בוסטון, הצביע על כך שמטופלים מרוצים יותר מרופאים שגם הם מרוצים יותר מהטיפול הרפואי שלהם.
כדי לשנות את המצב הזה, אפשר לגייס אנשים שיסייעו בעבודת הניירת, לפתח טכנולוגיה טובה יותר כדי להשלים אותה, לתת לרופאים יותר זמן כדי שיראו פחות פציינטים או להיפטר מהניירת. אחרת, לרופאים יהיה פחות ופחות זמן כדי לבדוק מטופלים ולטפל בהם. וזה יפגע בכולם, ובסופו של דבר המערכת כולה תגיע למשבר.
|
|