חובות, חובות ועוד קצת חובות: הסיבות שהובילו את מצרים לאמץ את הגז הישראלי

תגליות הגז שהתגלו בארץ הובילו לחתימת הסכמים מקומיים עם ירדן ואפילו הגדה המערבית בחודש ינואר השנה. עם זאת, הדרך לבניית נתיב סחר של גז עם מצרים הייתה רוויה במכשולים פוליטיים ולוגיסטיים. בסוף החודש שעבר חלה תפנית ושותפות קבוצת 'לוויתן' חתמה על הסכם ייצוא גז, לא מחייב עם התאגיד הבריטי 'BG Group' .ההסכם המדובר מגיע זמן קצר לאחר שעסקה דומה, עם שדה הגז 'תמר', נעצרה.

עבור התאגיד, ההסכם שכולל מעבר של חצי טריליון מטר מעוקב של גז, אמור לעזור להפחית את הלחץ שמגיע בעקבות הירידה המשמעותית של הפקת גז מהפרויקטים המצריים בשלוש השנים האחרונות. עם זאת, לפני שיינתן אישור להסכם, הבהירה קהיר כי על חלק מן עתודות הגז להישמר עבור צריכה ביתית. גורם מצרי בכיר אמר השבוע לוול סטריט ז'ורנל " הדברים שונים כעת במצרים ואנו לא רואים שום בעיה בעסקה עם ישראל, כל עוד היא מועילה למדינתנו. אנו ניתן את האישור שלנו לעסקה אם חלק מהגז יזין את השוק המקומי במחיר סביר".

מאגר לוויתן | צילום: רויטרס

מצרים מתמודדת עם מחסור בדלק בכל רחבי המדינה, כתוצאה מירידה בייצור המקומי, חוב חיצוני מרתיע ותכנית סבסוד שהוכיחה עצמה כרעילה מבחינה פוליטית, לכן מחפשת קהיר כל הזדמנות להשיג משאבים חדשים התואמים את היכולת הכלכלית שלהם. כל אלו מביאים את מצרים לבחון מחדש את האפשרות של העברת גז ישראלי בנמלי מצרים. "שתי העסקאות לא יתקדמו אם הממשלה המצרית תהיה נגדם והחברות ('לוויתן' ו-'BG') יודעות זאת היטב. לכן העסקאות הללו חייבות לתגמל את כל המעורבים בה" הוסיף הגורם המצרי, בעודו קורא לחברת 'BG' לייעד חלק מעתודות הגז לדרישה המצרית.

מגזר האנרגיה המצרי מתמודד עם שורה של אתגרים משמעותיים, שהעיקרי מבניהם הוא עמידה בקצב הביקוש של המדינה, תוך ניסיון להפחית את החוב המצטבר של המדינה לספקי נפט וגז חיצוניים. החוב עומד כעת סביב 6 מיליארד דולר למרות מאמצי הממשלה לצמצם אותו. חוסר ההתקדמות בנושא קשורה להאטה הכלכלית שבאה בעקבות התמוטטות ממשלת חוסני מובארק ב-2011 וחוסר היציבות שהיא הביאה עימה, כמו גם תוכנית סבסוד הדלק הכושלת שהנהיגה המדינה.

לפי דבריו של מנכ"ל המרכז המצרי ללימודי כלכלה בקהיר, שריף אל דיוואני, הסובסידיות הממשלתיות מהוות שליש מתקציב הממשלה הנוכחי ו-75% מהסכום הזה מוקצה לסובסידיות ממגזר האנרגיה. למרות הלחץ להפחית את מערכת התמיכה הזו, הן מהעולם והן מתוך המדינה, הדבר קשה במיוחד.

נראה כי דרישותיה של מצרים יאטו בסופו של דבר את הפרויקט וינתבו כמות מסוימת של גז טבעי לצרכנים המקומיים. עם זאת, כוחו של קלף המיקוח המצרי נחלש מכורח העבודה שרוב החוב בסקטור האנרגיה המצרי הוא לקבוצת 'BG', אותו תאגיד שלוחץ לביצוע העסקה.