חומק מביקורת: גורלו של הפרויקט הביטחוני היקר בהיסטוריה

בציוץ אחד, חתך דונלד טראמפ 4 מיליארד דולר משווי השוק של לוקהיד מרטין, הקבלן הביטחוני הגדול בעולם. "תוכנית ה־35־F ומחירה יצאו מכלל שליטה", רטן טראמפ בטוויטר ב־12 בדצמבר כנגד מטוס התקיפה המשולב, שהוא הפרויקט הביטחוני היקר בהיסטוריה, עם השקעה של למעלה מטריליון דולר. המניה של לוקהיד צנחה ב־5% עם חששם של המשקיעים, כי טראמפ יחסל את הפרויקט. לוקהיד מקווה לייצר יותר מ־3,000 מטוסים, בשווי של 100 מיליון דולר למטוס, ב־30 השנים הבאות.

אבל למשקיעים לא היתה באמת סיבה לדאגה. הירידה היתה לא יותר מנקודה זעירה על המכ"ם בהשוואה לרווח של 170% שהשיגה המניה, מאז שהמנכ"לית מרילין היוסון מונתה ב־2013. בתקופתה, החברה הציגה רווחים גבוהים בעקביות וחילקה בחזרה 12 מיליארד דולר למשקיעים, למרות הצטמקות תקציבי הביטחון.

טראמפ ילמד בקרוב מאוד שטקטיקות הבריונות, שבהן השתמש לסגירת עסקאות נדל"ן, לא יעבדו אצל קבלני הביטחון. ה־35־F עוצב לא רק כחמקן, אלא גם כמגנט לתמיכת הקונגרס. המטוס, שמיוצר במפעל בן 14 אלף עובדים בפורט וורת', טקסס, שואב 300 אלף חלקים מ־45 מדינות ומייצר 150 אלף משרות.

גם אם הנשיא החדש יבטל את התוכנית (תסריט סביר בערך כמו מינויה של הילארי קלינטון לשופטת בבית המשפט העליון), זה יהיה כואב, אך כלל לא קטלני עבור לוקהיד, שרווחיה ב־2016 היו למעלה מ־46 מיליארד דולר. ראשית, משלם המיסים האמריקאי כבר כיסה 45 מיליארד דולר מעלויות הפיתוח של המטוס, ושנית, לוקהיד מוכרת ציוד בשווי מיליארדים לממשלת ארה"ב: מטילים בליסטיים למסוקים ועד לווייני ריגול סודיים. טראמפ יכול לצייץ כאות נפשו, אך לוקהיד היא אחת מהחברות הספורות בעולם שמחזיקה ביכולת יוצאת דופן – היא גם ממציאה טכנולוגיות ביטחוניות חדשות (למשל, חמקנות) וגם מייצרת אותן. 

"העסק שלנו לא סובב סביב זהותו של נשיא ארה"ב", אומרת היוסון (62) בראיון ממשרדה בבת'סדה, מרילנד. "אנחנו מנהלים שרשרת אספקה עצומה, יש לנו שותפים ברחבי העולם, ואנחנו מצפים לתמורה הולמת עבור זה".

מטוס "אדיר" שיוצר עבור חיל האוויר | צילום: לוקהיד מרטין 

מפאלו אלטו ועד מאדים
היוסון, שהחלה את דרכה בלוקהיד ב־1983 בפרויקט מטוס המטען 130־Cבג'ורג'יה, הספיקה לצבור ניסיון בכל הנוגע ליחסים המורכבים של החברה עם הממשל. הקונגרס, למשל, נוהג "לפרק לחתיכות קטנות" חוזי ייצור גדולים ולפרוס אותם ל"מנות שנתיות". הפרקטיקה הזו גם פוגעת ביעילות הייצור וגם מעלה את המחיר, אבל היא מטשטשת את העלות הכוללת של עסקאות הנשק. הפוליטיקאים מרוצים. החברה קצת פחות, אך המערכות הפנימיות בלוקהיד ערוכות ומותאמות לכך.

היוסון מושקעת כולה בביטחון, שמהווה 90% מהמכירות. אחד ממהלכיה הנועזים ביותר היה רכישתה של יחידת המסוקים של יצרנית המטוסים והמסוקים Sikorsky מ־United Technologies תמורת 9 מיליארד דולר ב־2015 והבטחת חוזה של 3.9 מיליארד דולר לייצור Marine 1 (צי המסוקים הנשיאותי, המונה 23 כלים), שאותו לוקהיד החמיצה לפני מספר שנים. המסוקים של Sikorsky גם פופולריים מאוד בקרב ממשלות זרות, כפלטפורמת נשק זולה. העובדה הזו צפויה להקפיץ את המכירות של לוקהיד מעבר לים מ־25% ל־30%.

Sikorsky גם מאפשרת ללוקהיד להציג את יכולותיה הטכניות במסגרת פרויקט תוכניות הפיתוח שלה, Skunk Works. קחו למשל את הטיסה האוטונומית. המהנדסים בלוקהיד הם מומחים בתחום. המסוק הבלתי מאויש, Max־K, שינע יותר מ־2,000 טון של מטען למוצבים מרוחקים באפגניסטן, מאז שהגיע לשטח ב־2011. בעוד מספר שנים, מרבית המסוקים של לוקהיד יהיו בלתי מאוישים.

היוסון. "העסק שלנו לא סובב סביב זהותו של נשיא ארה"ב"

מחקר ופיתוח היא עוד אסטרטגיה הגנתית מפני זעמו של טראמפ. לוקהיד משקיעה בממוצע 700 מיליון דולר בשנה על פיתוח טכנולוגיה, שהפנטגון לא מסוגל להרשות לעצמו לרכוש. הנוכחות של החברה בעמק הסיליקון התחילה עוד בשנות ה־50, כאשר מהנדסיה היו החלוצים בטכנולוגיית טילי השיוט, שנועדו לשאת ראשי נפץ גרעיניים. כיום מהנדסים בפאלו אלטו, קליפורניה, ובמקומות אחרים עובדים על מטוס על־קולי, שיהיה מסוגל לחצות את ארה"ב בפחות משעה, על נשקים שיירטו טילים באמצעות קרני לייזר ועל כור היתוך קומפקטי, שיועמס על גבי רכב מסחרי ויוכל לספק אנרגיה לעיר בת 100 אלף תושבים."תפקידי הוא לוודא, שעם השינוי בסדרי העדיפויות של לקוחותינו והשינויים בסביבה, אנו נתאים את הפורטפוליו שלנו כך שיענה על הצרכים", אומרת היוסון.

אך לוקהיד איננה רק מעבדת מחקר ענקית; היא גם ענקית ייצור, המייצרת לא רק את ה־35־F, אלא גם צוללות רובוטיות וספינות קרב מהירות עבור הצי האמריקאי. החברה פיתחה ובנתה את טיל הפטריוט, את מערכת אייג'יס נגד טילים ואת רכבי הוויקינג, שמשוטטים כעת על מאדים. טראמפ יגלה שאם הוא ירצה עוד תוכניות כאלו, יהיו זמינים עבורו תחליפים בודדים בלבד.

הפנטגון יכול לקנות טילי Sidewinder מחברת Raytheon וצוללות גרעיניות מ־General Dynamics, אך לוקהיד היא כנראה הקבלן היחיד שיכול להתמודד עם פרויקט בסדר גודל של 35־F. האתגר הגדול ביותר של היוסון הוא לשכנע את הקונגרס (ואת טראמפ) להגדיל את היקף ההזמנות, כדי שלוקהיד תוכל לצמצם בעלויות שרשרת האספקה האדירה שלה.
"אם תביטו על סביבת הביטחון העולמית וכמה היא מאתגרת ומשוגעת, וכיצד המוצרים שלנו יעזרו שם, אני חושבת שאנחנו סיפור צמיחה נהדר", אומרת היוסון. "כשאני מביטה על החברות האחרות בענף שלנו, אני מוכנה להמר על כך".

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון ינואר של פורבס ישראל

לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק